לגולן יוכפז, העורך והמנוע של תוכנית התחקירים "כלבוטק", לא קל להסביר את חלוקת העבודה והכבוד בינו לבין הבוס שלו, רפי גינת. מצד אחד הוא עורך תוכנית תחקירים נצפית (23% רייטינג), המשודרת בערוץ 2, המפיק הראשי שלה, מנהל ההצגה והמחליט הראשון על תכניה.
מצד שני, מזוהה התוכנית עם גינת - דמות תקשורתית ססגונית, העורך הראשי של כלבוטק, מקריין הטקסטים, בעלי המותג והפנים הציבוריות של התוכנית. עכשיו, לרגל העונה החדשה של כלבוטק, צריך יוכפז לספר כיצד הוא עושה את התוכנית כמעט בעצמו, מבלי לקפח את הבוס גינת.
אף שניכר בו שהוא התכונן היטב לשאלה על חלוקת העבודה ביניהם, נאלץ יוכפז הרהוט לחזור ולשכתב את תשובותיו תוך כדי ראיון. הוא שוב רוצה להדגיש שלא יובן מדבריו אחרת, שגינת הוא הוא הבוס, המותג, חלק בלתי נפרד, הסמכות העליונה, והוא באופן אישי ולא אחר.
"גינת הוא האחראי לכל הטקסטים בתוכנית, ושלא כמו בתוכניות אחרות - הכתבים אינם מקריינים את הכתבות שלהם אלא רק גינת, בקולו המזוהה עם התוכנית", אומר יוכפז.
מה עושה כתב בכלבוטק?
"הוא מביים את הסרט לפי חומרי התחקיר וכותב את הטקסט".
הכתב כותב וגינת מקריין?
"לא לא. גינת מקבל את החומרים אחרי עריכה ראשונית ועורך את הכתבות לשידור. הוא עובר על הטקסטים, משכתב אותם ואחראי לכל מלה שהוא אומר".
הרמוניה נדירה
בחודשים האחרונים מפגין גינת יותר נוכחות בכלבוטק, לאחר שפרש מעריכת "ידיעות אחרונות". לא ברור כיצד יימשכו קשריו עם התוכנית אם יצליח להיבחר לתפקיד מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 2. כרגע הוא חתום על חוזה יקר שבו התחייב לספק 30 תוכניות במשך חמש עונות. חלק ניכר מהעמידה ביעד השאפתני מוטל על כתפיו של יוכפז.
תמונתו של גינת, חלק בלתי נפרד ממותג התוכנית, מעטרת את הידיעות הרבות בעיתונות על השערוריה החדשה סביב תוכנית פתיחת העונה, על אף שיוכפז הוא זה ששקוע עד צווארו בניהול המערכה נגד גדודי היחצ"נים ועורכי הדין של טיב טעם.
גינת אינו חוסך בשבחים ליד ימינו: "חלוקת העבודה בינינו לא סוכמה מראש, אלא התהוותה במהלך השנים, והייתי מגדיר אותה כהרמוניה נדירה", הוא אומר.
בכתבה שמתכוונת כלבוטק לשדר נראים חתולים במחסן הבשר של רשת שיווק המזון טיב טעם. הגילוי, שמלווה בצילומי מצלמה נסתרת, ראוי לשידורי פרומו רעשניים - אך היתה זו דווקא טיב טעם שדיווחה לבורסה על הפרסום שעלול לפגוע בהכנסותיה. הנזקים שגרמה לטיב טעם חשיפה קודמת של התוכנית, שבה התגלה חשד למכירת בשר לאחר תאריך התפוגה שלו, גרמה לטיב טעם נזקים ישירים ועקיפים הנאמדים בכ-60 מיליון שקל.
הפעם טוענת טיב טעם שמדובר בצילומים שבוימו למען תחקירני התוכנית על ידי עובדים ממורמרים של החברה. בהתייחסות ראשונה לפרשה טוען יוכפז שהתחקיר נערך בעקבות חומר שהגיע למערכת משני מקורות שאינם קשורים האחד בשני, זמן רב לפני הפרסום. "זה מקעקע את הטענה של טיב טעם שהתחקיר הוזמן ובוים בחודשים האחרונים על ידי קבוצת עובדים שפוטרה", הוא אומר.
בינתיים שני הצדדים מחופרים בעמדותיהם ונראה שידם של יוכפז וגינת על העליונה: החברה מתקשה לפעול ישירות נגד התוכנית, בין השאר מחמת היעדר מידע על התכנים שישודרו. בקשת החברה שכלבוטק תעביר לה את את החומר נדחתה, ויוכפז אומר שאין שינוי בכוונה לשדר את הכתבה ובחודש האחרון לא שונתה מלה אחת מהנוסח המקורי.
כדי להוסיף מלח על פצעיהם של מנהלי טיב טעם הוא פורש בפניהם שורת דרכי פעולה אפשריות, שאף אחת מהן לא ננקטה עדיין מטעמם: "אם יש ראיות לכך שעובדים ניסו להפליל את החברה, מדוע לא הניחו אותן על שולחננו או מסרו אותן לעיתונאי אחר? מדוע לא פנו למשטרה? הם היו יכולים לבקש בבית המשפט צו מניעה נגד התוכנית".
הם שקלו מן הסתם את האפשרויות ומעדיפים להישאר בינתיים במגרש התקשורתי. איך אתה מעריך את מאמציהם עד כה?
"מה שהם עשו עד עכשיו זו אסטרטגיה של ניהול משבר. לאחר הכתבה הקודמת על הארכת תקופת המכירה של בשר לאחר תאריך התפוגה הנקוב שלו הגיע יועץ תקשורת מטעמם (איל ארד - ה"ח), התנצל בפני הציבור ואמר שמדובר בתקלה שאין לה מקום. הם גם פירסמו מודעות בעיתונות.
"אבל כשהוגשה בקשה לתביעה ייצוגית של לקוחות החברה, שינתה טיב טעם את עמדתה, הכחישה את ממצאי הכתבה ואמרה שאין בהתנצלותה משום הודאה בעובדות. אני בטוח שהגישה האסטרטגית שהחברה נקטה תילמד בבית ספר למינהל עסקים ואני מעריך שהמרצים יתייחסו אליה כאל גישה של מקח טעות".
החברה טוענת שכל המידע הושג במשמרת עבודה אחת של התחקירן שלכם, ועוד משמרת חלקית, מפני שהוא נשלח הביתה לאחר שסירב לעבור בדיקת פוליגרף.
"התחקירן ביצע שתי משמרות מלאות מבלי לעבור פוליגרף, שזה נתון מעורר תמיהה בהתייחס לטענה של טיב טעם שהם קיימו באותה עת חקירה בקשר לניסיון להפליל אותם".
"אין הנחתות מבעלי הבית"
למרות הרעש העצום שמעוררת הכתבה על טיב טעם, מבקרים רבים טוענים שכלבוטק היא תוכנית תחקירים בעירבון מוגבל. לדבריהם, התוכנית הצליחה לזעזע חברת שיווק קטנה ולשלוח כמה נוכלים ומטרידנים לכלא, אך אינה נלחמת בחזקים באמת - הבנקים הגדולים, חברות השיווק הגדולות, המפעלים המזהמים, חברות התקשורת, הפוליטיקאים המרכזיים ואנשי השררה.
יש הקושרים זאת לבעלות המסחרית על ערוץ 2, ולקשרים האישיים הענפים של רפי גינת עם אנשי ההון והשררה. היה זה יו"ר הזכיינית קשת, מוזי ורטהיים, שאמר לפני שנתיים שהיתה זו טעות מצד קשת לקבל לידיה את תוכנית התחקירים "עובדה" בגלל פוטנציאל ניגודי האינטרסים שגורמת השליטה בתוכנית.
ורטהיים אמר את הדברים לאחר שלחצים כבדים שהפעילה חברת ישראייר, שבשליטת נוחי דנקנר, גרמו למנהלי קשת לדחות שידור של תחקיר על ליקויי בטיחות חמורים בחברת התעופה.
יוכפז נחוש וישיר בתשובה שנשמעת כאילו נוסחה בקפידה לקראת הראיון: "רק על עצמי לספר ידעתי: צר לי לאכזב את מי שמצפה לסיפורים רומנטיים על בעלי בית שמקיימים במחשכים ישיבות דירקטוריון ומנחיתים הוראות על עורכים מבוהלים. אין דבר כזה.
"פירסמנו תחקירים גם על תקלות בקופות הרושמות של שופרסל ותחקירים על מפרסמים שמזרימים עשרות מיליוני דולרים לרשת, ומעולם לא נתקלתי בהוראה של גינת או של אף אחד לעצור תחקיר על גוף או על אדם מסוים. רפי גינת ומנכ"ל רשת, יוחנן צנגן, לא פנו אלי בהוראה או ברמז להוריד כתבה, או אפילו לרכך אותה".
אכן, הוראות ישירות מהסוג שמתאר יוכפז נדירות מאוד בתקשורת. עיקר הצנזורה העסקית באמצעי תקשורת מסוימים מנוהלת על ידי העיתונאים עצמם. הם יודעים על מה ועל מי מוטב להם שלא לכתוב.
"בסופו של דבר כל אדם חי עם לבו ומצפונו. הצנזורה העצמית היא הרעה האמיתית, זה תלוי רק בניקיון כפי והמצפון שלי, ואני שלם אתו", אומר יוכפז. "מעבר לחשש שבעלי ההון יפגעו בחופש העיתונות במעשה, יש חשש שמא עורכים יבצעו בעצמם את הסינון וימנעו מלהתחיל לבדוק תחומים ונושאים שלדעתם לא יעברו את אישור בעלי הבית. זה עלול להתגלגל למשטרת מחשבות שמסוכנת אפילו יותר מהנחתה של בעל הבית. אני יכול לומר בביטחון שמעולם לא נתקלתי בסוג פעולה כזה ברשת או בכלבוטק".
לפעמים ההתערבות היא בהמלצה לבחירת הנושאים לטיפול, על חשבון נושאים שהטיפול בהם "מאוד חשוב", אבל "פחות דחוף".
"רפי אינו מעורב בבחירת הנושאים. אין שום מקרה שבו אפשר לטעון שהוא הזמין תחקיר כזה או אחר, והוא מעולם לא פסל כתבה לשידור. אם מישהו יביא אינפורמציה על כל גוף שהוא, עם איזה קשרים שלא יהיו לו, אני אכוון לעברה תחקירנים ואפעל על פי אמות מידה מקצועיות".
אבל אתה גם לא יזמת תחקירים.
"אנחנו לא גוף חדשותי עם כתבים שמקבלים תחומי כיסוי והתפקיד שלהם זה לצאת לשטח ולהיות בקשר עם מקורות מידע. אנחנו מבוססים על אלפי אזרחים שמעבירים לנו הודעות. אני בוחר את הנושאים שבהם אנחנו מעוניינים לטפל והתחקירנים יוצאים בעקבות המידע הראשוני שהתקבל. הם בודרים את המידע ומעבירים את התחקיר לכתב, שהוא במאי של כתבות טלוויזיה. הוא לוקח את החומרים ומרכיב מהם את הכתבה המשודרת".
כשיוכפז מתבקש לציין שמות של חברות גדולות שהתוכנית מתחה ביקורת על פעולתן, הוא מציין חשיפה של טעויות בקופות הרושמות בשופרסל (בשליטת נוחי דנקנר), תקלות של מפעל הפיס - מגדולי המפרסמים במדינה - בזיהוי טפסי זכייה, טעויות בחיוב שיחות בזק ורמאויות בתחנות סונול, פז ודלק. הוא גאה במיוחד בכתבה שמתחה ביקורת על הליכי האישור של מתחם איקאה בראשון לציון, אשר הביאה להחלטת בית המשפט לבטל את האישור. הההחלטה גרמה לחברה נזק כבד.
רק עם מצלמה נסתרת
יוכפז הוא איש חרוץ ושאפתן, המנהל סדר יום צפוף מאוד. בחמש בבוקר הוא כבר מתייצב בתחנת גלי צה"ל ביפו, שם הוא עורך את יומן החדשות "בוקר טוב ישראל" ובחלק מימי השבוע אף מגיש אותו. בשמונה בבוקר הוא מסיים את העבודה, קופץ לדירה בגבעתיים להתרעננות ולאחר כמה שעות הוא בהרצליה, באולפן הקטן של כלבוטק. שם הוא עובר על מאות הודעות המגיעות לתוכנית מכל אמצעי תקשורת אפשרי, ממיין, בוחר יעדים לתחקיר נוסף, מתדרך ומשגר כתבים.
בערב הוא שוב בגלי צה"ל, מכין חומרים ליומן הבוקר. בין העיסוקים הרבים הוא הספיק להשלים תארים אקדמיים במשפטים ובמינהל עסקים, ובימים אלה הוא לומד לתואר שני בלימודי ביטחון. בדצמבר, כשתיוולד בתו הראשונה, המצב יהיה אפילו יותר קשה.
יחד עם גינת הסב יוכפז את כלבוטק, שהחלה את דרכה כמגזין צרכנות פופולרי, לתוכנית תחקירים - ז'אנר שפורח באחרונה. התחרות הישירה היא עם "שומר מסך" של אמנון לוי, המשודרת בערוץ 10. שתי התוכניות נהנות מרייטינג גבוה יחסית: כ-23% בממוצע לכלבוטק וכ-11% ל"שומר מסך". ההבדל בשיעור הצפייה נובע בעיקר מההבדלים במנהגי הצפייה בכל אחד משני הערוצים.
הפופולריות של התוכניות האלה קשורה ביצר המציצנות הטבוע בכל אחד כמעט, אבל גם בתחושה שהמערכות האמורות להגן על הציבור מפני רמאים, סוטים, שרירות ביורוקרטית וסתם פושעים מהשורה קרסה. יוכפז מספר על סוטים מסוכנים שנלכדו והובאו לדין בעקבות חקירת כלבוטק, לאחר שהקורבנות פנו למשטרה ונתקלו בחוסר מעש מחמת מחסור בכוח אדם.
המתחרה אמנון לוי מכיר בכך שתוכניות התחקירים נותנות לציבור יותר תחושה שיש מישהו שמטפל, מאשר טיפול אמיתי בבעיה. שלוש תוכניות התחקירים בטלוויזיה ומספר מצומצם של כתבים חוקרים בעיתונות הכתובה ובאינטרנט יכולים לספק מענה רק לחלק זעיר מאלפי הפניות המגיעות מדי שבוע למערכות.
"שומר מסך" ו"כלבוטק" מתבססות במידה רבה על תצלומי מצלמה נסתרת. יוכפז אומר שהוא לא ייגש לתחקיר שאינו מבוסס על מצלמה נסתרת. לוי, שמנסה באחרונה להתנער מהדימוי "תפוס את הרב החרמן" שדבק בז'אנר, הרחיב את תחום הכיסוי של התוכנית ועוסק גם בענייני מינהל ציבורי, המצטלמים לעתים פחות טוב אך נחשבים "גבוהים" יותר.
ב"שומר מסך" מתגאים בכך שהם לא שולחים תחקירניות למשימה שבה הן עלולות ליפול קורבן לנגיעה המהווה הטרדה מינית או אף יותר מזה. יוכפז אומר שאינו נמנע מלשלוח תחקירנים למשימות כאלה, בתנאי שהם מסכימים ליטול על עצמם את הסיכון.
"אי אפשר להשוות הטרדה מינית של אשה על ידי נושא משרה לסיטואציה שבה עיתונאית מתעדת נושא משרה המטריד מינית ומביאה לחשיפת הסיפור ולמעצרו", אומר יוכפז.
אחת ההצלחות הגדולות של כלבוטק בתחום זה היא תיעוד מעשיו של המיסטיקן מאיר פחימה, שבעקבותיו הוא הועמד לדין ונדון ל-25 שנות מאסר, מתוכן 22 בפועל. התוכנית גם הביאה להעמדתו לדין והרשעתו במעשה מגונה של הרופא ד"ר יואל שזר, שנדון בחודש שעבר לשמונה חודשי מאסר.
"יש מקום לכולם - לשומר מסך, לכלבוטק ולעובדה. העיסוק הוא בסופו של דבר באותם חומרים, וקשה לומר מה מטריד יותר - הבית של ראש הממשלה ברחוב כרמיה או בשר שנמכר ברשת חנויות, שהאוכלים ממנו עשויים לחלות", אומר יוכפז. "מה שחשוב הוא שכל תוכנית גיבשה לעצמה את הנישה שלה. אנחנו עוסקים בקשת רחבה של נושאים, החל ממערכת סלון שלא סופקה בזמן ועד לחשדות פליליים נגד שרים. הייחוד של כלבוטק הוא שלא נבנה תחקיר שאינו מגובה בראיות של מצלמה נסתרת".
אפשר היה לצפות שתוכנית כמו כלבוטק תמיט על עושיה מבול של לחצים, לאו דווקא לגיטימיים, אך גולן אומר שמעולם לא נתקל באיומים או לחצים כלשהם. אפילו איום מקובל בענף, כמו חרם מודעות, מעולם לא הגיע לשולחנו של עורך כלבוטק.
הקרב על גל"צ
כשכהונתו של מפקד גלי צה"ל אבי בניהו עמדה להסתיים באחרונה, נכלל שמו של העורך הצעיר יוכפז ברשימה של יותר מ-40 מועמדים להחליפו. רבים מהמועמדים האלה נופלים ממנו בכל הנוגע לניסיון רלוונטי, אך רובם ככולם מבוגרים ממנו בכ-10 שנים.
יוכפז לא התמודד בשביל ההתמודדות. מעמדו הבכיר במערכת החדשות של גל"צ, השולטת בסדר היום התודעתי של מאות אלפי נהגים בפקקי הבוקר, יכול לשמש מנוף אדיר בדרך לעמדה בכירה בעיתונות.
יוכפז עובד בעיתונות האלקטרונית מהיום שבו התגייס לצה"ל. הוא סיים את לימודיו התיכוניים באורט סינגלובסקי בתל אביב ומעיד שחלם בכלל להיות רופא. לצה"ל התגייס בפרופיל לא קרבי וביקש להגיע לגלי צה"ל. הוא עבר את המיונים והוצב ככתב לענייני שטחים. בתחנה אומרים שכבר אז התבלט בחריצותו העצומה ובהקפדה על פרטים. למרות שאינו דובר ערבית הקפיד להצליב את הדיווחים ממקורות צבאיים ומחוגי המתנחלים עם דיווחים פלשתיניים.
לקראת השחרור קודם לתפקידי עריכה. את גינת הוא פגש במסדרונות התחנה לפני כ-13 שנה, כאשר זה הגיש את יומן הערב של התחנה. גינת קיבל מערוץ 1 את זכויות ההפקה של כלבוטק - תוכנית צרכנות שבימיה הטובים היתה כתובת ראשונה לכל תלונה צרכנית בישראל, ובימיה הקשים הושבתה עקב סכסוכי העבודה הכרוניים ברשות השידור.
החיבור בין הצעיר הנמרץ לאיש התקשורת הוותיק ורב העיסוקים היה מהיר וחזק. הם נראים כשני הפכים. גינת מוחצן, מחובר היטב לקודקודי ההון, השלטון והתקשורת, ושמו מזוהה דו-משמעית עם המילה "קומבינה". יוכפז רחוק מהתחככות עם אנשי ההון והשלטון וחבריו מעידים שלא ראו אותו מסתחבק עם אנשי מעלה שיכולים לקדם את ענייניו האישיים והמקצועיים. "זה לא מתאים לאופי שלו", אומר אחד מחבריו. "הוא כל כך עסוק, אין לו זמן לנשום", אומר אחר אחר.
"בתקופה שבה נפגשנו, הגשתי יום יום במקביל לעבודה בטלוויזיה את 'ערב טוב ישראל'", מספר גינת. "גולן ערך כמה מהדורות שלי וכבר אז שמתי עליו עין. כאשר חודשה כלבוטק ב-2000 קראתי לו להיות העורך. לא היה לו מושג בטלוויזיה, אבל הוא למד מהר וכיום הוא היחיד שיודע על בוריים את כל סודותי המקצועיים - הגדולים והקטנים".
מה מצאת בו?
"הוא בעל חושים עיתונאיים מצוינים, יושר , נאמנות לאמת בלי עיגול פינות, מקצועיות וחריצות".
גינת ועורך "ידיעות אחרונות" שילה דה-בר צירפו את המלצותיהם למועמדותו של יוכפז לתפקיד מפקד גל"צ, אך שמו לא נכלל ברשימה המצומצמת של שלושת המועמדים הסופיים. רשימה זו כוללת את סגן מפקד התחנה יצחק טוניק, סמנכ"ל ערוץ 10 ומייסד גלגל"צ אלדד קובלנץ ויועץ התקשורת אלי קמיר. גילו של יוכפז, 33, היה ככל הנראה בעוכריו - אם כי לפחות שניים מהמועמדים שהועדפו על פניו, קובלנץ וטוניק, הם בעלי ניסיון ניהולי עשיר בתחום.
מי שמכיר את הליכי המינוי לתפקיד הרגיש, יודע היטב שגם קשרים עם מוקדי הסמכות ופעילות זהירה מאחורי הקלעים יכולים לסייע. קשרים בצמרת, כפי שנרמז כאן, אינם הצד החזק של יוכפז.
אפשר היה לצפות שיוכפז ייקח את ההפסד בקלות ויוסיף את המועמדות לרזומה. אבל הצעיר השאפתן ממאמן להתנחם. "אני משליך ממה שקורה כיום בתחום ההיי-טק ובחלק מהעיתונות, כשאנשים צעירים ומוכשרים כמו שילה דה בר, בן פחות מ-40, ממונים לתפקידים בכירים", הוא אומר. "לשפוט מועמד על בסיס גיל זה כמעט גובל בגזענות. יש מנהלים מבוגרים כושלים ויש מנהלים צעירים מצליחים ואמת המידה צריכה להיות היכולת ולא הגיל".