הספין של שילוח

שילוח ידע שהדבר הראשון שעליו לעשות כעת הוא לייצר מצג חד וברור, ממנו יעלה שהוא מבין שתפקידו לדאוג לאינטרסים של הלקוח

איילה צורף

סיפור פיטוריהם של אורן פרנק ושירה מרגלית - שהיו עד היום השניים הבכירים ביותר במקאן אריקסון אחרי שילוח עצמו - הוא סיפור של לקוח גדול, נוחי דנקנר, מנהל מודע לכוחה של התקשורת, אילן שילוח, ושניים שמבינים שהיו צריכים להקריב את מעמדם לטובת המשרד.

שילוח הוא אשף תקשורת. כשהתעורר בבוקר וראה את הידיעה ב"ידיעות אחרונות", לפיה "מנכ"ל מקאן אריקסון, אורן פרנק, קורא (לכלבוטק) לבדוק את מי שמפרנס אותו, נוחי דנקנר", הוא הבין שנדרש כאן צעד דרסטי, כזה שיסוקר בהרחבה בכלי התקשורת הכלכליים, כדי להוכיח ללקוח את מידת הנאמנות של מקאן לנוחי.

את הדברים, ההתרסה כלפי דנקנר וכלבוטק, שכתב פרנק בבלוג שלו ב-TheMarker Cafe, הוא פירסם כבר לפני שלושה ימים. ולמרות זאת, אף אחד לא פיטר אף אחד. היום בבוקר, לאחר שהידיעה מצאה את דרכה ל"ידיעות אחרונות" (באורח מסתורי, שכן רז שכניק, העיתונאי שחתום על הידיעה ממעט לסקר את תעשיית הפרסום, ובוודאי שלא נוטה להקדיש את זמנו לבחישה בבלוגים שכותבים בכיריה), פתאום החלו דבריו של פרנק להטריד את נוחי ומקורביו.

שילוח - איש תקשורת ותיק ומנוסה - אפילו לא היה צריך לקבל שיחת טלפון. הוא ידע שהדבר הראשון שעליו לעשות כעת הוא לייצר מצג חד וברור, ממנו יעלה שהוא מבין שתפקידו לדאוג לאינטרסים של הלקוח (בוודאי לקוח בסדר גודל של נוחי דנקנר, בעל תקציבי הפרסום של חוגלה-קימברלי, סלקום וברק המטופלים בידי שילוח, בהיקף המוערך ב-15 מיליון דולר בשנה).

לכן הוא החליט לעשות את המהלך עם המסר החד ביותר: "אני מוותר על בכירי המנהלים שלי לטובת הלקוח הגדול והחשוב". כך יוצא ששילוח מצטייר בתקשורת כמנכ"ל הכל יכול, זה שלא מהסס להניף את חרב הפיטורין גם מעל צווארם של בכירי משרדו, מזעזע את התעשייה, והכל בשביל להרגיע את נוחי.

להחלטה הזו יש רקע רחב הרבה יותר מהידיעה שהופיעה הבוקר בעיתון: שילוח ומקאן נתפסים מזה שנים כמשרד הפרסום הגדול והחזק בישראל. בשנה האחרונה החל אדלר-חומסקי לנשוף בעורפו. לראשונה, מעמדו כמשרד הגדול בישראל מאויים, והדבר האחרון שחסר לשילוח בימים אלו הוא נטישה של סלקום או חוגלה. מהלך כזה עלול לגרום לו לאבד את הבכורה ושילוח אינו מורגל בלהיות מספר 2.

לכן, פרנק ומרגלית מקבלים בהכנעה את הפיטורין, אבל לא צריך לדאוג להם. הם כנראה לא ירעבו ללחם. מבחינת פרנק, סביר להניח שהוא ימצא את דרכו למקאן דיגיטל אירופה. מעמדו שם הוא חזק מאוד. עד לפני כחמש שנים הוא כיהן כסמנכ"ל הקריאייטיב במקאן אירופה, ורמת ההערכה אליו שם היא גבוהה מאוד. את השנתיים האחרונות שלו במקאן הוא בילה בפיתוח תחום האינטרנט והדיגיטל של מקאן בישראל, חוד החנית של אסטרטגיית הצמיחה של משרד הפרסום. הוא התמקצע בתחום והפך להיות אחד היועצים הבולטים בו - הוא המציא את עצמו מחדש כפרסומאי דיגיטל. באירופה ישמחו לעשות שימוש בידע וביכולות שצבר. למעשה, כבר היום הם עושים שימוש בפרנק ובאנשיו, שהחלו לבלוט יותר ויותר גם במכרזים בהם לוקחת מקאן חלק במזרח אירופה.

במקרה של מרגלית, הנושא יותר מורכב: היא בת זוגו של שילוח מזה שנים ארוכות. היא התבטאה לא פעם על רצונה לסיים את עיסוקיה בתעשיית הפרסום ולעבור לתחום התקשורת. זה קרה אמנם מעט מוקדם מדי לטעמה, אך כעת, לאחר שתשוב מחופשת הלידה שלה, היא תוכל לנסות ולממש את רצונותיה אלו.

והכי חשוב: שילוח עצמו לא יוצא מופסד - הוא יחזור לנהל את המשרד, יוכיח ללקוחותיו את רמת המחויבות שלו לעסק, (כבר לפני שנה הוא התחייב בפני מקאן העולמית להמשיך לנהל את המשרד עד 2012) ושדרת הניהול הבכירה שלו תעבור ריענון. חזרתו של שילוח לאחוז במושכות היא מהלך מתבקש לנוכח הקרב המתעצם מול אדלר-חומסקי.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully