העיתונאי ישעיהו בן פורת הלך לעולמו

העיתונאי ישעיהו בן פורת מת היום בתל אביב. בן פורת שימש במשך שנים רבות ככתב בכיר ופרשן פוליטי בידיעות אחרונות.

בן פורת נולד ב-1927 בוינה חי בצרפת ועלה ארצה בשנת 1945. הוא היה שליח הסוכנות היהודית בפריס בשנות החמישים ולמד בסורבון ובאוניברסיטה העברית. החל משנת 1955, שימש ככתב ידיעות אחרונות בפריס ועם שובו ארצה היה לכתב ופרשן פוליטי בעיתון.

בסוף שנות התישעים פרסם בן פורת סדרת ספרים, שבכל אחד מהם שיחה עם אישיות פוליטית אחרת, וביניהם: יוסי שריד, יוסי ביילין, דן מרידור ואחמד טיבי.

בן פורת היה אחד מקבוצת עיתונאים שפירסמו בשנת 1973 את הספר "המחדל", שהיה הספר הראשון שהתפרסם מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, ובו ביקורת על מחדליה ותיאור עז משדות הקרב, על החללים, הנפגעים ואובדן הציוד שהיו בהם.

השנה בחר המרכז העולמי בני ברית להעניק לו אות על מפעל חיים.

בן פורת השאיר אחריו אשה, בן ובת, ונכדה. הלווייתו תיערך מחר (ב') בשעה 15:00 בקיבוץ עינת.

משה ורדי, לשעבר עורך ידיעות אחרונות אמר היום: "ישעיהו היה מבכירי העיתונאים בישראל שנים רבות, מראשוני הפרשנים הפוליטיים המהימנים במדינה. הוא היה מיודד ומקורב לכל ראשי המדינה, אדם שכל מילה שלו הייתה בסלע. הכרנו עשרות שנים במהלך עבודתנו המשותפת בידיעות אחרונות. תמיד היה תענוג לעבוד איתו."

איתן הבר, מי שעבד לצד בן פורת שנים ארוכות ואף הוציא עמו מספר ספרים סיפר: "שייקה היה עיתונאי מזן נכחד שישנם מעטים כמוהו היום במדינת ישראל. הוא היה איש ספר, אינטלקטואל אמיתי ואולי היחיד שיכול היה לכתוב גם על שארל דה גול, גם לראיין את בן גוריון וגם לכתוב על חיי הלילה הסוערים בתל אביב. לצד היותו איש תרבות בניחוח פריזאי הוא גם היה עכבר מועדוני הלילה.

"אהבת הכתיבה שלו לא ידעה שובע. היו ימים שהוא כתב את חצי ידיעות אחרונות בשמות בדויים, היה כתב מדיני ופרשן פוליטי ברמה שאינה מקובלת היום, בא ויצא מחדרי השלטון כאילו היה בבית. הוא הביא סקופים אדירים לידיעות אחרונות בימים הקשים של המלחמה מול מעריב.

"עבדנו באותו חדר עשרות שנים ותמיד למדתי ממנו. היה זהיר מאוד, בבדק כל דבר, רדף סקופים אבל לא סנסציות. כתיבתו הייתה פטריוטית מאוד, בטחון המדינה עמד תמיד לנגד עיניו, כתיבה שהזיקה למדינה לא הייתה אצלו. זה כמובן גם גרר הרבה ביקורת נגדו. היינו כמעט כמו אחים בכתיבה ובעבודה."