פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אדם ברוך הלך לעולמו

      הסופר והעיתונאי מת בשבת בצהרים בבית החולים תל השומר, בו היה מאושפז בחודשים האחרונים. בן 63 במותו. הלוויתו תערך היום (א') ב-16:00 בקריית שאול. רון מיברג: "הוא היה אדם נדיר"

      אדם ברוך הלך לעולמו

      .

      הסופר והעיתונאי אדם ברוך הלך לעולמו היום בשעות הצהרים, בן 63 במותו. ברוך היה מאושפז תקופה ארוכה במחלקה לטיפול נמרץ בבית החולים תל השומר. הוא הותיר אחריו אשה ושלושה ילדים: הסופרת והעיתונאית עמליה רוזנבלום, איש הטלוויזיה עידו רוזנבלום ואיתי אשר בן השלוש. הלוויתו תתקיים היום בשעה 16:00 בקריית שאול.

      ברוך הוא אבי העיתונות המגזינית בישראל. בתקופתו כעורך מוסף "7 ימים" של ידיעות אחרונות הוא יצר את השפה המקובלת כיום במוספי סוף השבוע. הוא הושפע מאד מהתרבות המגזינית האמריקאית שלא היתה מוכרת עד אז בישראל וניכרת בעיקר בצילומי סטודיו מושקעים שהתווספו למוסף בתקופתו וכן בכתבות הדיוקן והפרופילים. ברוך ערך גם את מגזין הכרומו "מוניטין" ואת "גלובס".

      בתחילת דרכו העיתונאית היה ברוך מבקר תרבות ואמנות בידיעות אחרונות. בהמשך עסק בנושא בצורה פעילה, ב-1998 וב-1990 היה אוצר הביתן הישראלי בביאנלה בונציה, היה אוצר העיר תל אביב ואף עמד בראש בית הספר לאמנות קאמרה אובסקורה. בשנים האחרונות כתב את הטור "שישי" המופיע במוסף לשבת של העיתון מעריב.

      אחד מהישגיו העיתונאים הבולטים היה הראיון שקיים עם האלוף שמואל גונן (גורודיש) באפריקה. ברוך איתר את גורודיש במקום מושבו והראיון עמו שימש מאוחר יותר השראה למחזה "גורודיש" שכתב הילל מיטלפונקט.

      בנוסף לעבודתו כעיתונאי, ברוך פרסם כמה ספרים, בהם כאלה המתייחסים לזהות הישראלית והיהודית וכן היחס להלכה. ספרו האחרון, "מה נשמע בבית", ראה אור ב-2004 בהוצאת דביר.

      הוא נולד כברוך רוזנבלום, נכדו של רב ירושלמי ידוע שהיה ראש ישיבת מאה שערים. על תרומתו לקירוב הלבבות בחברה היהודית קיבל בשנת 2002 את פרס קרן "אבי-חי".

      בזירה הטלוויזיונית, יצר רוזנבלום את סדרת הריאיונות "אדם ברוך מחפש תשובה" לערוץ 1 והיה חבר במליאת רשות השידור.

      *** קטע הווידאו מתוך תכנית של "המושכים בחוטים" שצולמה ב-2005, באדיבות ערוץ הבידור הישראלי של HOT

      "הדמות היחודית ביותר בתקשורת"

      כמה מחבריו וחבריו למקצוע של ברוך הביעו כאב רב עם הוודע דבר מותו היום. חברו רון מיברג שאף עבד לצידו תקופה ארוכה אמר: " זה הדבר הכי קרוב להרגשה שהורה שלי נפטר. בנסיבות של ישראל בכלל והתקשורת בפרט הוא היה אדם נדיר משום שבאמצעותו הבנתי מה זאת חברות, מה היא נותנת ודורשת. הייתה בו מידת בוז לחלק מהאנשים במקצוע, פחות בוז לקוראים אבל הוא בז לישראלים שלא ידעו דבר ביהדות.

      "הוא היה אדם עם תכנית אבל לשיטתי אדם עם תכנית לא מת בגיל 63. זה נורא בעיניי, המילה נורא עולה כל הזמן. כפסימיסט לא חשבתי שזה ייגמר טוב אבל אני לא יודע איך ממלאים את החור הזה. מי שהכיר אותו כמוני צריך להרגיש מאוד בר מזל".

      רן אדליסט שגם הוא עבד לצידו של ברוך סיפר: "אדם ברוך היה הדמות הייחודית-ציורית-הבולטת ביותר בתקשורת הישראלית. הוא לא היה עיתונאי במובן הרגיל של המילה. הוא היה עיתונאי שהכיל בתוכו את כל הקצוות שיצרו עולם שלם ואחר, החל מהתקשורת האמריקאית, עבור בהוויה הישראלית היום-יומית של פוליטיקה וביטחון וגמור ביהדות שהיא גם דת וגם אורח חיים. זה היה עולם ייחודי משלו, איש לא יכול היה לא ללכת בעקבותיו ולא לחקות אותו. מה שכן ניתן היה לעשות זה לנסות ולגעת באורח הייחודי שבו הוא נגע בדברים. אומרים שהוא המציא את הניאו-ג'ורנליזם אבל זה לא נכון, הוא לא המציא שום דבר שלא היה קודם, רק את עצמו, השפה שלו והזווית שממנה ראה את הדברים".

      דב יודקובסקי, עורך ידיעות אחרונות לשעבר אמר: "אדם ברוך היה כוכב זוהר בשמי העיתונות הישראלית, איש בעל השכלה רחבה, רחב אופקים, מנהיג מלידה, שעיתונאים צעירים הלכו אחריו כמו חסידים אחרי הרבי שלהם. הוא היה עורך מחונן, סופר, מבקר אמנות, משפטן, חוקר תרבות והצטיין בכל מה שעשה. הוא בנה את 'מוניטין', הביא את המוסף השבועי של ידיעות אחרונות '7 ימים' לשיאים חדשים, היה עורך מעריב וגלובס ומדורו השבועי 'שישי' היה שרשרת של פנינים נדירות, הן מבחינת התוכן והן מבחינת הסגנון. התרבות והעיתונות בארץ איבדו את אחד מבניהן היקרים ואני איבדתי חבר קרוב שמאוד הערכתי ומאוד מאוד אהבתי".