אני מאוד מאוד אוהבת את הספרים של בת' אילון. "ספר הפסטה הגדול" שלה הוא אחד מספרי הבישול האהובים עלי ביותר בכל הזמנים. ספר קלאסי שאני תמיד חוזרת אליו ויעידו על כך כתמי הרוטב והשמן הרבים שמעטרים את דפיו.
ספרה החדש "טוסקנה למתקדמים", הוא משהו שונה לגמרי. זה אינו ספר בישול במובן הרגיל של המילה, וגם לא בדיוק מדריך תיירים. אילון, שחיה כבר שנים רבות באחוזה טוסקנית רומנטית, מציעה באלבום המהודר הזה עשרה מסלולים ל"מתקדמים", לאנשים המחפשים את טוסקנה האחרת, זאת שמעבר למסלולים המוכרים והידועים. והסיבה שהספר הזה השתחל בכלל למדור שלי, היא שיש בו גם 101 מתכונים אותנטיים ממסעדות הנמצאות לאורכם של המסלולים שמציעה אילון. אילון, פודית אמיתית לא שוכחת בשום מסלול לשים את הדגש על הצד הקולינארי ולספר סיפורים קטנים ומרתקים על האנשים וההיסטוריה שמאחורי המאכלים והמסעדות. אילון צועדת על קיבתה ומצעידה את הקוראים בעקבותיה. וכך, לצד תיאורים פסטורליים של כנסיות רומנסקיות ציוריות, גשרים תלויים ופנלים מעוטרים, לא שוכחת אילון לספר לנו על מה שחשוב באמת מה הם המאכלים האופייניים לכל אזור ומהן המסעדות המומלצות, השווקים, החנויות ובתי האוכל, תוך תיאורים חושניים ומגרים של המאכלים ושל הטיפוסים הססגוניים שעומדים מאחורי הסצנה הקולינארית הכפרית והרומנטית הזאת. וכמו שמבטיחים לנו על העטיפה האחורית המסלולים בהחלט נראים כאילו הם ישאו את העוקבים אחריהם ל"מחוזות אושר גסטרונומיים".
ההקדמה המקסימה של אילון מתארת כיצד רכשו היא ובעלה את הבית כחורבה מתפוררת לפני שנים רבות ושיפצו אותו לאט לאט, תוך כדי שהם לומדים משכניהם כיצד עושים הכל "בדרך הטוסקנית" לאט, עם הרבה סבלנות והרבה מסורת כך מייצרים שמן, יין וחמוצים. לא מחמיצים עגבניות לפני שהלבנה שוקעת, ואת ניצני הצלפים קוטפים מבין סדקי החומה רק לפני אשמורת ראשונה של שחר. מעבר לפיסת החיים המרתקת הנחשפת מן ההקדמה המאלפת, מציע הספר גם המון תמונות צבע, מסלול-טיול מפורטים כולל מפות ופרטים מלאים וכמובן המון המלצות היכן לאכול ו-101 מתכונים שחלבה אילון מפי הבשלנים המקומיים.
גם המתכונים למתקדמים
בין המתכונים שבספר לא תוכלו למצוא ארוחות מהירות מכל מה שיש בבית. לא ולא. אילון מאתגרת אותנו עם מתכונים שהם יותר פולקלור מאשר מועמדים לניסיון אמיתי להכין אותם במטבח הביתי מתכונים של ארנבת בר בחומץ יין, או של טרוטה ביין ורוזמרין ושלל מתכונים בהם מככבים כמהין, אספרגוס, או פארו, הדגן המקומי. נכון, אפשר בהחלט למצוא בספר מתכונים ישימים ואפילו פשוטים כמו מנה מעולה של מאפה חצילים ברוטב עגבניות ובזיליקום (עמוד 237) או מנה מרתקת ומעודנת של רביולי "ערומים" מעטיפתם (עמוד 335) אבל הספר הוא "למתקדמים" כבר אמרנו.
בטוסקנה לא הייתי בעוונותיי מימיי, לא במסלוליה השחוקים ובטח ובטח שלא במקומות הידועים רק ליודע ח"ן ולבת' אילון. אני יכולה רק לומר שכל מה שהתחשק לי לעשות כשקראתי את הספר, זה לזרוק הכל מהידיים ולרוץ לנתב"ג. פשוט לעזוב הכל ולנסוע מהר מהר לטוסקנה הרומנטית. לא אכפת לי אם תהא זו המיוחצנת של "תחת שמש טוסקנה" או הטוסקנה הנסתרת מהעין שמציעה אילון טוסקנה של טירות עתיקות, של מטעי זיתים מכסיפים, של קשישים מחייכים על הספסל ליד הכניסה, של ארנבות בר ותותי יער, של כמהין ושל המון פסטה וחדוות חיים איטלקית פוטוגנית.
אבל אליה וקוץ בה אפילו אם אעלה על המטוס הראשון לאיטליה והספר באמתחתי, הרי שסביר להניח שיעצרו אותי על "אובר וויט" הספר של אילון הוא הכל חוץ מפרקטי ולא רק ברמת המתכונים. גם המשקל המטורף שלו והפורמט האלבומי שלו ממש לא מתאימים לספר הדרכה שנכנס לתא הכפפות. זה ספר "שולחן קפה" לכל דבר ועניין. כזה שמניחים בסלון בתל אביב או בעפולה, מפתחים שיחה עם האורחים, מתבוננים בתמונות, מגירים ריר על תיאורי האוכל, מדי פעם נכנסים למטבח לנסות איזה מתכון עם ניחוח איטלקי אמיתי, ונשארים בבית להמשיך ולפנטז שיום אחד, אולי גם לנו תהייה וילה טוסקנית פרטית משלנו.
טוסקנה למתקדמים, מאת בת' אילון. צילומים: יוסי ריבק, עריכה ותרגום: גיל חובב, עיצוב וניהול אמנותי: תמר בר-דיין. דניאלה די-נור מוציאים לאור, מחיר: 138 שקל