ועדת השרים לענייני חקיקה תדון היום בהצעת החוק של הח"כים ראובן ריבלין (ליכוד) ואיתן כבל (עבודה), לפיה תבוטל שיטת הזיכיונות בערוצים המסחריים לטובת רישיונות שידור, שיוענקו לגופים העומדים בתנאי סף שייקבעו מראש.
משרדי האוצר, התקשורת והמשפטים מתנגדים בחריפות להצעת החוק, וקיימת אפשרות שוועדת השרים לחקיקה תנחה את הח"כים של הקואליציה להתנגד לה. עם זאת, ייתכן שתתקבל העסקה שהציעו ריבלין וכבל, לפיה הממשלה תתמוך בהצעה קריאה טרומית, ולאחר מכן יוקפאו הליכי החקיקה עד שמשרד התקשורת יקים ועדה שתבחן את העניין לצורך הגשת הצעת חוק מטעם המשרד. לנוכח הכוונה להקדים את הבחירות, צפויה הצעת החוק להימחק במקרה כזה לאחר פיזור הכנסת, אם לא תתקבל קודם לכן בקריאה ראשונה.
החשש בקרב המשרדים הממשלתיים הוא שביטול המכרזים עשוי להעניק יתרון לזכיינים הקיימים בערוצים המסחריים (2, 10 והערוצים הייעודיים 9 הרוסי וערוץ המוסיקה 24), שימשיכו לשדר לאחר קבלת רישיון בלא צורך במכרז. בנוסף, הזכיינים בערוץ 2 וערוץ 10 צפויים לדרוש פיצוי מהמדינה בגין ההשקעה במכרז ודמי הזיכיון הגבוהים ששילמו. כמו כן, נטען שמתן הרישיון לתקופה בלתי מוגבלת ישחרר את הזכיינים מעמידה בתנאי המכרז. כיום, בכל מכרז הם מתחייבים לעמוד בתנאיו. ערוץ 10 לא עמד בשנים האחרונות במחויבויותיו.
בנוסף, מתן רשיונות למספר רב של מתמודדים שיוכלו לשדר פרסומות צפוי להשפיע על ענף הפרסום, ועלול לפגוע בהיתכנות הכלכלית של הערוצים הקיימים, כמו גם על בעלי רישיונות חדשים שירצו לחדור לשוק וכן על העתונות הכתובה. לדבר עלולות להיות השלכות בתחומי התוכן של התרבות והיצירה בערוצים המסחריים.
לפי הצעת החוק, גם המבנה של חברות החדשות בערוצים המסחריים ישתנה, והרשות השנייה לא תוכל לבצע הפרדה תאגידית בין חברות החדשות לערוצים המסחריים. הדבר עלול להגביר את כוחם של בעלי השליטה בערוצים, שצפויים לאייש שניים מתוך חמשת המקומות במועצת המנהלים של חברות החדשות. בכנסת מעריכים שגם חברות הכבלים והלוויין יתנגדו להצעת החוק, מכיוון שהערוצים המסחריים הנוספים יתווספו לחבילת ערוצי החינם שתוצע לציבור החל מ-2009.
ביטול המכרזים יפגע בעיקרון השוויון והתחרות. מתן היתרון לזכיינים הקיימים באמצעות החוק החדש עלול להקשות על כניסתם לענף של שחקנים חדשים. כמו כן, הישארותם של השחקנים הקיימים בלא מכרז תותיר את המצב הנוכחי גם בעתיד, בלא שיוסקו מסקנות לגבי הבעלות הצולבת בענף. ביקורת נוספת נמתחה על כך שפתיחת הענף לתחרות באמצעות חלוקת רשיונות לכל מי שיעמוד בתנאים עלולה לפגוע בהיתכנות הכלכלית של הערוצים הקיימים.
לפי הצעת החוק, הזכייניות קשת ורשת יוכלו להתאגד יחד לצורך הגשת בקשה לרישיון. משרד התקשורת צפוי להתנגד להצעת החוק, זאת מאחר והמשרד רוצה לבחון בעצמו את תחום הטלוויזיה בטרם יגבש עמדה בנושא.
המשמעות המרכזית של הצעת החוק של כבל וריבלין היא פתיחת שוק הטלוויזיה המסחרית לערוצים נוספים. הדבר ישנה את מבנה התחרות הקיים כיום, המורכב משני ערוצים מסחריים (2 ו-10), המחזיקים בשוק הפרסום בטלוויזיה כמעט בשלמותו. מתן רישיונות למספר רב של מתמודדים שיוכלו לשדר פרסומות ישפיע על ענף הפרסום ועשוי לפגוע בהכנסותיהם של הערוצים הקיימים.
מנגד, מעבר לשיטה של מתן רישיונות אמור לסייע לאכיפה כנגד הגופים המשדרים. אם ערוץ לא יעמוד בתנאים שלהם יתחייב - יישלל ממנו הרישיון, בניגוד לשיטת הזיכיונות, המחייבת יציאה למכרז חדש. עם זאת, המחויבויות של כל אחד מהערוצים צפויות להיות פחות מקיפות מאלה הקיימות כיום, ולפיכך גם הרגולציה אמורה להיות פחות מורגשת.
ממשרד התקשורת נמסר בשבוע שעבר כי "הצורך בבחינת שוק שידורי הטלוויזיה הרב-ערוצית עולה מדו"ח ועדת גרונאו, שהגישה המלצותיה במארס השנה. השר אריאל אטיאס הבהיר כי בכוונתו להקים בקרוב ועדה מקצועית שתדון בנושאים הדורשים בחינה מחודשת".
המדינה לא תוותר?
צבי זרחיה
13.7.2008 / 1:20