כבוד האדם ותשדירו

בית המשפט העליון קבע היום כי פסילת תשדירי רדיו בעלי אופי פוליטי אינם מהווים פגיעה בחופש הביטוי באופן בלתי חוקתי. הרכב של שבעה שופטים בראשות נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, פסק היום בעתירה שהוגשה בנובמבר 2003 על ידי עמותת "המפקד הלאומי" של עמי איילון וסרי נוסייבה נגד היועץ המשפטי לממשלה, רשות השידור והרשות השנייה. בעתירה טענה העמותה כי היא מופלית לרעה על ידי הרשויות, שמאפשרות שידורים בעלי אופי פוליטי ימני אך מונעות את שידוריה.

רשות השידור אישרה ב-2003 את שידור התשדירים של העמותה בתחנות קול ישראל. עם זאת, הרשות השנייה מנעה את שידור התשדירים בתחנות הרדיו האזורי מאחר שמדובר בנושא פוליטי שנוי במחלוקת. עם היוודע דבר האיסור בתחנות הרשות השנייה הורה היועץ המשפטי דאז, השופט אליקים רובינשטיין, לרשות השידור להסיר גם מתחנותיה את התשדיר.

עתירת "המפקד הלאומי" קראה לבית המשפט להורות על פסילת סעיף 7(2) לכללי רשות השידור וסעיף 5 לכללי הרשות השנייה, שעליהם התבססו הרשויות בפסלן את התשדיר, בטענה שהם כללים בלתי חוקתיים. הסעיפים קובעים כי לרשות ישנה הסמכות לפסול תשדירים בעלי אופי פוליטי השנויים במחלוקת. לטענת העמותה, כללי רשות השידור וכללי הרשות השנייה פוגעים בחופש הביטוי כזכות חוקתית הנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

השופטת מרים נאור כתבה בחוות דעתה כי "מקובל עלי כי כללי רשות השידור וכללי הרשות השנייה פוגעים בחופש הביטוי הפוליטי של העותרת. הפגיעה היא אמנם בזכות חוקתית, אך אין בפגיעה זו כדי להביא לאי חוקתיותם של הכללים". הנשיאה דורית ביניש, בדעת מיעוט, קבעה דווקא כי דין הסעיפים להתבטל מאחר שנקבעו שלא בסמכות.