פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדור סוף

      שאול מופז וציפי לבני הם עוד מאותו הדבר. כך גם נראו עיתוני סוף השבוע, שבהם כיכב הצמד הלא סקסי בעליל

      שערים

      נתחיל דווקא בזה ששאול מופז לא מופיע עליו. כמעט שנה עברה מאז התראיינה בר רפאלי לאותה כתבה מקוללת (מבחינתה) בידיעות אחרונות. לאחר שאת כל הזמן שעבר מאז הקדישה לשיפוץ תדמיתה, היא מתראיינת כעת לסופשבוע של מעריב, לכבוד הקמפיין החדש של פוקס. אליען לזובסקי נשלחה למשימה, המרואיינת מפוייסת ומשתדלת, אבל מחסור בציטוטים על לאונרדו דיקפריו משאירים אותנו בעיקר עם צילום השער, שמרענן יותר מכל מזגן. וכעת לאובמה והילרי שלנו.

      מנועים קדימה

      ההתמודדות על ראשות קדימה מצילה את עונת המלפפונים. היי, אפילו מוסף הארץ מצליח להיות רלוונטי! כתבת שער שהיא דיוקן של שאול מופז, עם מקורבים, פינקלשטיינים ומומחים, כולל מולי שגב עורך ארץ נהדרת, שהמציא את הביטוי "גבר גבר", זה שהגיע לכותרת הכתבה הזו. מיד אחר כך, מבט מעמיק אל נפתלי שפיצר, בעלה התומך של ציפי לבני, שלא התראיין אך ככל הנראה תרם מקורבים.

      גם ב-"7 ימים" הלכו על שני המועמדים לראשות קדימה, ומיקמו את שניהם על השער. אמירה לם התלוותה אליהם משך שבוע שלם, וגרסה כי מדובר בעולמות שונים, לאחר ששקדה על סימטריה: שניהם מצולמים במטבח, יחפים, קוראים, ונשאלים על המוזיקה שהם שומעים. היא מהתחת, הוא מלפנים (האם זה מקרי?), היא אדית פיאף, הוא בועז שרעבי. גם רענן שקד ב-"7 ימים", מסביר לכם יותר טוב מכולם מדוע אתם מרגישים כל כך מוזר בקשר לאנשים האלה, שבלי אזהרה עלולים להיות ראש ממשלה. וב-G נדרשים למשנתם הכלכלית (וגם לזו של ביבי וברק).

      ב"סופשבוע" בחרו להתעלם, אבל צ'יפרו בכתבה מרתקת על נטייתה של משפחת בגין להתבודד, לרגל 25 שנה לפרישתו של ההוא שלא יכל עוד.

      עסק הביש

      שבוע אחרי שידיעות אחרונות נופל עם הברווז העיתונאי של השנה, מתפרסם בעמוד 8 של העיתון סיפורו המפוקפק של ירמי עמיר, כתב העיתון לשעבר, שמספר בבלוג שלו ברשת החברתית של TheMarker על מפגש בארוחת ערב עם בנימין גבלי, ראש אמ"ן לשעבר שמת השבוע. גבלי, כך על פי עמיר, סיפר לו בארוחת ערב לכבוד התזמורת הפילהרמונית שהוא זה שנתן את ההוראה (תעלומה שנותרה בלתי פתורה מאז שנות ה-50). עמיר, לא חשב אז להרים טלפון לעורך ידיעות אחרונות ולדווח לו על הסקופ שבאמתחתו וטוען ש"בחלוף הזמן הוא זנח את הנושא בשל עיסוקיו ונזכר בו שוב רק כשהוא קרא על מותו של גבלי השבוע". בידיעות מסתפקים באישור של דוברת הפילהרמונית שנכחה גם היא בארוחה. ועכשיו שגבלי יוכיח מהקבר שאין לו אחות ואולי הוא גם יצליח להבהיר את הערך העיתונאי של הידיעה.

      ספרדי משולש

      מנכ"ל בורגר ראנץ', שנאלץ לסגור את הבסטה עקב חובות, מתראיין גם לאדומה בידיעות וגם למוסף הארץ, וגם ל-G של גלובס. כעת רק תחליטו איך אתם מעדיפים את סיפור פשיטת הרגל שלכם: עם הרבה מספרים ועובדות (ידיעות ו-G), או עם קורטוב של נוסטלגיה עצובה ותמונות מעוררות תאבון (הארץ).

      מעריב בולע את הרוק

      את הראיון עם דיפ פרפל ערב הופעתם בישראל קיבל כמובן "7 לילות". מעריב התמודד עם התבוסה באלגנטיות: פרויקט של דנה קסלר בסופשבוע, המסכמת את תופעת הדינוזאורים בעולם הרוק. רק חבל שההפנייה בשער "סופשבוע" "סקס סמים ובית אבות", ששוב ממחזרת את הלשון של הרולינג סטונס, לא מזכירה את ההופעה שלשמה התכנסנו. ואם במאובנים עסקינן, שי להב, עורך "תרבות מעריב", ביקר את הסקס פיסטולס, וגם את אר.אי.אם, בכתבה שמוקדשת לפסטיבל סיגט בבודפשט (רגע, לא ביטלו במעריב את הנסיעות לחו"ל על חשבון יחצ"נים?).

      דונט קיל דה גרביל

      פעילי איכות הסביבה לא מאמינים שזה קורה להם. גם "סופשבוע" מעריב וגם מוסף הארץ נדרשים בכתבות כמעט זהות לאיום על הדיונה האחרונה בערבה שנמצאת ליד קיבוץ סמר. אפילו עורך "סופשבוע" שחר אלתרמן עוזב את המשרד ויוצא לחבק את החולות.

      קצת יח"צ חם

      את הפרומו לתכנית "איך להיראות טוב בערום" של אביעד קיסוס, שתעלה ביום ראשון בקשת, אורזים ב-"7 ימים" כעוד טור מורחב של דנה ספקטור, מהסוג האקסהיביציוניסטי, שבו היא מגלה מומחיות. אפילו הצלחנו לעבור את כל המשנה והפסקה הראשונה בלי להבין שמדובר פה בפרומו.

      כתבת פרומו נוספת אפשר למצוא ב-TheMarker week (למרות שמקומה הטבעי הוא בגלריה, או במוסף הארץ), שם מספרת ענת באלינט על התכנית הבריטית, שעל הפורמט שלה מבוססת תוכניתו של קיסוס. והצידוק הכלכלי? הפיכתה של בריטניה ליצאנית פורמטים טלוויזיוניים חשובה.

      פרומו מעריב - הקאמבק

      בכפולה הפותחת של תרבות מעריב חושפים שמיכל יעקובוביץ', אחת המתמודדות הזניחות השנה בכוכב נולד 6, הפכה למזכירה של טמירה ירדני בטדי הפקות, והחזירה אותנו לריאליטי בכל הנוגע למוסף המקרטע. אם חשבנו בסוף השבוע שעבר ש"תרבות מעריב" תפס כיוון, באה כתבת השער עם קלוד דדיה, שמקדם די. וי. די לילדים. נכון, גמר "רוקדים עם כוכבים" בפתח, אבל מה שלא עשה הרומן בין ליאור מילר לאנה ארונוב כבר לא יעשו בקרליבך.

      שניים סינים

      יוסי מלמן קובע בעמוד 27 בכפולת המאמרים ב"הארץ" כי "לא כדאי להיות ספורטאי בישראל", עקב הביקורת הנוקבת והלא הוגנת של אמצעי התקשורת בישראל על הכשלונות באולימפיאדה: "מי שבהבל פה או בשרבוט קולמוס מזלזל בספורטאי מעיד על עצמו, כי אינו מבין בספורט". הוא בטח שמח לקרוא בעמוד 26 את מאמר המערכת של עיתונו בנושא, שקובע: "ולמרות התנאים האופטימליים, המועמדים הבולטים של ישראל למדליה...הגיעו להישגים מביכים".

      עקיצת הדבורית

      עורכי עמוד האוכל השוויצי בגלריה צריכים להחליט איך כותבים את שמות המאכלים שכובשים את ישראל בסערה: "רושטי" ו"שפצלי" (בכתבה של מיכל פלטי) או "רשטי" ו"שפצל" (בביקורת הצמודה של דניאל רוגוב על "שרקוטרי")?

      שיר ליאיר

      זה לא שהכל בסדר במדינה/ פשוט יאיר וליהי חוגגים עשרים שנה

      כן, לפעמים אדם צריך לעשות לביתו/ ולכתוב משהו קטן לאשתו

      כי בכל אחד מאיתנו יש ספקטור קטנה שאוחזת בעט/ ולא שמה לב שלפעמים היא קצת פאתט