השמחה מוקדמת: האוצר מתעקש על סגירת החינוכית

דיון סוער בועדת החינוך של הכנסת על רקע ניסיון של משרד האוצר לסגור את הטלוויזיה החינוכית, זאת למרות ההחלטה שהתקבלה בישיבת הממשלה על התקציב. למרות ההחלטה השאיר משרד האוצר את הסעיף בחוק ההסדרים שקובע כי יש לסגור את החינוכית. יחד עם זאת שר האוצר רוני בר-און ויושב ראש ההסתדרות עופר עיני סיכמו ביניהם על ניהול משא ומתן מואץ לקראת יישום דו"ח שטרן. בסיום הדיון אישרה ועדת החינוך את תקציבה של החינוכית לשנת 2009, כ-90 מיליון שקלים, בדומה לתקציבה בשנה זו.

על רקע הסתירות בהחלטות האוצר תקפו היום הנוכחים בדיון את השר בר און. חבר הכנסת אבשלום וילן אמר: "עם כל הכבוד לבחורים המצויינים בוועדת התקציב, מה אתם מבינים? הלכתם לתרגיל, שמזכיר מאפיה, לא פעם ראשונה ואחרונה. 'אם לא תסכימי להתקפל, אז לא ניתן לך את הכסף'. עד ה- 31 בדצמבר, תחליטו עבור מדינת ישראל, לנבחרי הציבור שלה, מה יקוצץ ומה לא. הראייה שלכם גזברית. אין עסק אחד שיתנו לגזבר לנהל אותו, והוא ישרוד. בשם תזרים המסומנים אתם מנהלים את המדינה. אין ועדת חינוך אחת שתאשר את האבסורד הזה. זה גדול עליכם, אין סיכוי שנעביר את זה, לכו לעשות שיעורי בית. זה בלתי תקין בעליל מה שקרה ביום ראשון, זו שערורייה ציבורית. את העז הזאת לא רק שנוציא, אלא נשחט לחתיכות".

השחקנית חנה מרון, שנחכה גם היא בדיון, אמרה: שמעתי על הרצון לסגור והזדעזעתי כמו שמזמן לא הזדעזעתי. הטלוויזיה החינוכית צריכה לצמוח, במקום שיחסלו אותה. אני מבקשת מהאוצר - נשארנו עניים, בשפה ובתרבות יורדים לאפס, ומי שחי ורואה טלוויזיה ועיתונים יסכים איתי. אני מרשה לעצמי לומר שלא כל העם רוצה את הזבל שאנחנו מקבלים בטלוויזיה החינוכית. תנו לנו לעבוד בחינוכית ואנחנו נביא את הרייטינג".

בחינוכית מסבירים את ה "תרגיל" של האוצר כניסיון להלך אימים ולקבוע כי אם לא תיושמנה מסקנות דו"ח שטרן עד ה-31 בדצמבר, ניתן יהיה להחיל את הסעיף מחוק ההסדרים שכבר אושר, ולסגור את החינוכית. דו"ח שטרן קבע כי יש לצמצם את מספר עובדי החינוכית, להעביר הפקות לגורמים חיצוניים, להפסיק את שידוריה בערוצים 1 ו 2 וכן להוציאה מסמכות משרד החינוך.

יושב ראש ועדת החינוך של הכנסת הרב מיכאל מלכיאור הודיע כי יגיש הצעת חוק לקיבוע מעמדה של הטלוויזיה החינוכית. למרבה האירוניה, הצעת חוק שכזו כבר עלתה לדיון ביולי 2004 אז הגיש אותה חבר הכנסת רוני בר-און. ההצעה קוראת להארכת זיכיונה של הטלוויזיה החינוכית עד 2015 והקצאת רצועה קבועה בשידורי ערוץ 2. בר-און כתב אז "לטלוויזיה החינוכית תרומה ניכרת לתכני הערוץ השני מאחר ותוכניותיה נותנות ערך מוסף תרבותי-חינוכי. התוכניות אותן משדרת הטלוויזיה החינוכית הינן תוכניות איכות נטולי שיקולי רייטינג אשר ספק אם גוף אחר היה מפיק ומשדר בערוץ זה".