דרוש מנהיג?

עיתונאי ערוץ 1 רותם אברוצקי אמר היום בדיון על יחסים שבין העורך והכתב: "אלה יחסים של איבה ותיעוב. עורכים היו פעם מנהיגים, הרגשתי שהם האבות שלי. אין לי היום עורכים כאלה ועם מי שיש אני מתמודד טוב יותר ופחות. אין לי היום עורכים שאני מעריך, אני לא יכול לעבוד עם העורכים שבסביבה שלי. היו עורכים אחרים שגידלו אותי וטיפחו אותי, לימדו אותי לא להיות קונפורמיסט ולבעוט בהם".

גולן יוכפז, עורך אולפן שישי של חדשות ערוץ 2 ועורך ומגיש בוקר טוב ישראל אמר בדיון: "לעורכים צעירים יש יכולת ורעב גדולים יותר מאותם לבני שיער. התפקיד המרכזי של העורך הוא להיות סוג של מפקד שמתווה את הדרך, את השביל שלאורכו צריכים ללכת העיתונאים ולהוביל אותם. כשאותו עורך הוא צעיר עמוס בכריזמה כוחות ומוטיבציה, זה חלק מההצלחה של העיתון".

טלי בן עובדיה, סמנכ"לית בחדשות 10 ועורכת מהדורת החדשות של הערוץ אמרה: " אין עורכים מבוגרים וצעירים, יש טובים ולא טובים. מי שהוא מקצועי לא יהיה בור, הוא יקרא וילמד ויגיע מוכן לעבודתו. יש הבדלים בין טלי העורכת הצעירה לטלי הבוגרת, אבל המהות לא השתנתה". בן עובדיה הוסיפה ואמרה: "מטבע הדברים לעורך יש פרספקטיבה רחבה על המתרחש והתפקיד שלו היא להכניס עבודה של כל כתב וכתב לקונטקסט. מה שאני צריכה זה להכניס לכתב את הרוח כדי שילחץ על דוושת הגז כמה שאפשר, אני כבר אדאג לבלם".

אברוצקי התייחס לכניסתם של אייטמים בידוריים למהדורות החדשות: "עכשיו זה רשמי, אילנית ואייל נפרדים. למה אנחנו צריכים לשתף פעולה עם הדברים האלה? כשהדברים האלה עלו בערוץ 1, החתונה של פנינה רוזנבלום, ישב בדסק רפיק חלבי, אמרתי לו שזה לא התפקיד שלנו ושזו זנות. הוא הסכים איתי ואני גאה בערוץ אחד שאמר לזה לא".

בן עובדיה התייחסה לדברים ואמרה: "יש תמהיל שהעורך צריך לעשות בין המעניין לבין החשוב. אני עורכת בטלוויזיה 15 שנים ואני לא זוכרת פעם אחת שישבתי וחשבתי מי זאת מסעודה משדרות".

יוכפז הגיב לטענות שהועלו על כך שהעורכים אינם יוצאים לשטח ממכיוון שמעולם לא שימשו ככתבים. "עורכים נמצאים בשטח מכירים את הפרטים ומתקנים את הכתב כי רמת הידע שלהם אינה פחותה משלו. אני חושב שטוב שעורך צומח מתוך הכתבות. חלק מעבודת העורך היא להבין את עבודת השטח של הכתב. עדיין יש עורכים שבאו ממקום אחר והם לא פחות טובים. היתרון הכי טוב הוא להבין את דרכי העבודה, העבודה עם מקורות".

אמיר גילת מאוניברסיטת חיפה התייחס לאפשרות של תגמול מקום באמצעות ידיעה: "זה לחם חוקנו בעיתונות המודפסת משום שאף מקור לא נותן לנו את הסיפור בגלל העיניים היפות שלנו. ה-DNA של העורך המנוסה זה בדיוק הדברים האלה. עורך שלא היה כתב שטח לעולם לא יבין. לך תסביר למקור שלך למה הוא צריך להעביר לך סיפורים ולמה מחקו את השם שלו. עורך שהיה כתב יהסס פעמיים שלוש וארבע לפני שימחוק שם".

יוכפז אמר: "זה מחריף כאשר בחברת חדשות אחת רואים שהמקור נתן ידיעה לחברה המתחרה ומתחילים חיסול חשבונות. לא האתנן או הצ'ופר, אלא איך אנחנו בתור מערכת מחסלים חשבונות כשאנחנו רואים שאותו מקור או עורך דין נתן סיפור למערכת המתחרה. אלה הפנים המכוערות והלא מידתיות של התופעה שמתחילה בצורה לגיטימית".

אברוצקי כינה את התופעה: "עורכי הפחד". "העורכים מפחדים מהעורכים המתחרים בערוצים האחרים. הם עסוקים כל היום בלחשוב מה יעשו המתחרים שלי. פוחדים פחד מוות. שהם יעשו משהו שאני לא עשיתי וייצא לא טוב. בבוקר מתקשר כתב לעורך ומציע סיפור. משהו אחר. אם הייתי עורך זה מה שהייתי מחפש כל היום. העורך אומר זה לא טוב, זה לא נראה לי והוא הולך על מה שהוא מרגיש שיעשו גם המתחרים".

בן עובדיה השיבה ואמרה: "אני כל הזמן חושבת מה המתחרה שלי עושה אבל לא מתוך פחד, מתוך עוצמה. המטרה שלי היא למצוא את הדרך להיות שונה מהמתחרה שלי. כשאני פותחת בשמונה את המהדורה שלי ובמסך לידי יש חדשות 2 ואני סופרת את השניות עד לפיצול. אם זה קורה בשמונה אז ניצחתי. אם פתחתי את המהדורה אחרת והליין אפ אחר אני ניצחתי. אם הם עלו על רעיון מצוין שאני לא עליתי עליו בוודאי שאני אחשוב - איך לא חשבתי על זה.".