ביום שלישי יעמוד ארז טל בגמר (הגדול) של האח הגדול ויוכל לציין בסיפוק, או שלא בסיפוק, שההיסטוריה אכן חוזרת על עצמה פעם כפארסה ובפעם השנייה כטרגדיה. הוא כבר היה שם לפחות פעמיים בעבר. לפני יותר מעשרים שנה כשהצליח לשנע המונים לכיכר דיזנגוף לדרוש את החזרתה של "סמי וסוסו" למסך ובתחילת ימיו של ערוץ 2 כאשר השיק את הקריירה של סיגל שחמון בטקס בחירת נערת גלגל המזל החדשה. בפעמיים הקודמות היה טל הארכיטקט של אותן הפגנות שרירים, בפרק של הסדרה "מדינת היהודים" הוא הודה שפעלול "סמי וסוסו" היה תרגיל בבדיקת גבולות הכח שלו. על "גלגל המזל" אמר טל שהוא חש בזמנו שחגיגה גדולה עומדת להתחיל וגם הוא רוצה חלק ממנה.
בינתיים חלפו חמש עשרה שנה, ארז טל הפך להיות אליל הטלוויזיה, גאון בפיתוח ואלוף הארץ בקריצה לשני הכיוונים. לזה הנמוך שלא יזהה את האירוניה בדמותה של לימור גם אורנה בנאי תשב לו על הראש וזה הגבוה שקולט כל תרתי משמע בתסריטים המוקפדים של תמר מרום. בבוקר הריץ טל את טל מן לעמדת הגלגל ובערב פיתח את הפורמט המתוחכם "הכספת". תקופת הרנסאנס הזו נעצרה עם העזיבה של טל את קשת ועריקתו המדוברת אל ערוץ 10 שם קיבל לפי דיווחים זרים הרבה כסף בשביל לעשות טלוויזיה על כלום.
נוכחותו של טל כחצי מצמד המגישים של "האח הגדול" אמורה הייתה לספק את אותה קריצה שבה התמחה בחמש עשרה השנה האחרונות. כן, כן, היתה אמורה דמותו של טל לומר לצופים. אני יודע שמדובר בריאליטי נחות ובחבורה של אנשים שלא הייתם מחליפים איתם מילה על אי בודד, אבל אני כאן. זה בסדר, מותר לכם להנות מהגילטי פלז'ר הזה.
הפעם, משהו במסר הכפול הזה לא עבד. טל נראה אבוד למדי על הבמה הקטנה של "האח הגדול", וגרוע מזה מצא את עצמו חולק אותה עם בחור צעיר ממנו. בתכניות הראשונות נראה היה שטל היה אמור לעמוד בקדמת הבמה, בעוד שאסי עזר נועד להיות מעין סייד קיק ותיבת תהודה להנחתות שלו. מהר מאוד השניים הפכו למגישים שווי מעמד, כשבכירותו של טל התבטאה בכך שנחסך ממנו להחזיק ידיים עם המודח השבועי בדרך לאולפן.
עינב בובליל כמשל
לא במקרה טל נראה כנטע זר בעולם של "האח הגדול". דמותו התקשורתית עוצבה בתקופה תמימה יותר וחודרנית הרבה פחות. למרות שחצי מהקריירה שלו העביר בערוצי תקשורת כמעט מונופוליסטיים, אנחנו לא יודעים כמעט דבר על חייו האישיים. חיי הזוגיות שלו, טעמיו האישיים והאבהות המאוחרת הצליחו לא להגיע לראיונות מוספי סוף השבוע. הוא סיפק לציבור את ארז טל של המסך, ה"שמעון" החננה מבלי לחשוף ולו רבע טפח מעצמו.
"האח הגדול" הוא פורמט שכל כולו חשיפה אישית. מהמתמודדים לא נדרש דבר מלבד להיכלא בתוך בית שבמוקדם או במאוחר ינטרל את המגננות שלהם אחת אחת ויחשוף את פרצופם האמיתי. את הכעס, הכאב, הקנאה, האהבה, תאוות הבצע ואת תאוות הניצחון. בגלל זה שפרה ועינב הפכו להיות מהדמויות האהובות והמקטבות ביותר בבית בגלל שהראשונה שנתנה לאהבה שלה לצבר להיות גלויה ופתוחה, השנייה על כך שאינה מסננת, ממיינת או בוררת את מילותיה.
בתוך סערת הרגשות הזו, נראה טל כמו מנהלת מנזר אפרורית ומיובשת שהתלמידות צוחקות על כך שגבר מעולם לא בא אל קרבה. מסכת הבלאזה של טל , שהיתה אמורה לספק קצת הגיון ושום שכל בים האמוציות, הפכה לבלתי רלוונטית לחלוטין. ואשר לדאחקות ולקריצות, בשביל זה יש את אפרת אברמוב. והיא עושה עבודה מצוינת.
מאותה סיבה שלטל צריך להוציא צו הרחקה של שלושה קילומטרים מבית האח הגדול, הפך אסי עזר לכוכב האמיתי של התכנית. הוא יכול היה לשבת בקלות על משבצת הליהוק של צבר ולא קשה לדמיין אותו בגרסא יותר מוקדמת וצעירה מחליט באופן אסטרטגי להשתתף ב"האח הגדול" כדי לקדם את אספרציות השואוביז שלו. לעומת טל, עזר יותר קרוב ליושבי "האח הגדול" בפתיחות וברמת הנכונות להיחשף, להתערבב ולהיפגש. חייו הם ספר פתוח בפני הקהל. הוא יצא מהארון על גבי העיתונים, התייצב עם בני זוגו במדורי הרכילות ושיתף את האומה בהחרמתם על ידי הוריו בארוחות יום שישי. טל לעולם לא היה מחליק בלשונו ומודה כמו שעזר עשה בתכנית "שניים" ששאיפתו בחיים היא להחליף את הבוס פינס. עזר אפילו הגיע די קרוב. הוא נהיה כל כך לוהט, עד שרשת שלרוב לא מצליחה לזהות פוטנציאל של פורמט לוהט, הורידה אתמול מהמדף את "תשיר את זה" בהנחייתו. שעשעועון שפינס היה אמור להנחות, אבל השתפן ברגע האחרון.