לא רק ביבי רוצה כמו של אובמה. גם קבוצת הארץ, שהכריזה על השקתו של אתר האינטרנט החדש "פוליטיקו". מהמקור הם לקחו גם את עיצוב הכחול לבן וגם את השם. בשביל מה הם צריכים את זה ואיך האתר החדש משרת את המותג הוותיק 'הארץ', עדיין לא ברור.
פוליטיקו האמריקאי עלה לרשת בינואר 2007, בתחילת הפריימריז לבחירת המועמדים לנשיאות והצליח לצבור גולשים, הצלחה ויוקרה במהירות מסחררת. בחגורת הגולגולות שלו הוא יכול לספור ראשוניות בפרסום הידיעה על בחירת ביידן למועמד לסגן הנשיא הדמוקרטי והידיעה על הסכמתו של רם עמנואל לשמש כראש המטה החדש של הבית הלבן. כיום אין אף וושינגטוני שמכבד את עצמו שאינו מונה את פוליטיקו כאחד ממקורות המידע וההתעדכנות שלו יחד עם המוסדות הוותיקים והמכובדים, הניו יורק טיימס הוושינגטון פוסט והבלוג העצבני דראדג' ריפורט. בינתיים פוליטיקו חתם הסכם עם סוכנות הידיעות AP הסכם לפיו הוא יספק תכנים וידיעות הנוגעות למה שקשור לפוליטיקה האמריקאית. חותם הכשר ברור של הצלחה.
אצל אחותנו בגולה מתכוננים להשבעה
הבחירה של קבוצת הארץ להקים אתר נפרד לכל הקשור לכיסוי מערכת הבחירות הישראלית היא בחירה לא שגרתית, במיוחד כשמנסים לעקוב אחר ההתמודדות של ענקי הפרינט עם עולם המדיה המשתנה. בוושינגטון פוסט אפשר למצוא אינספור בלוגים שעסקו בבחירות והיום עוסקים בכל מה שקשור להעברת הממשל. יש שם אפילו בלוג אחד שמוקדש אך ורק להכנות ליום ההשבעה של ברק אובמה. הניו יורק טיימס בחר בשני כיוונים משלימים. בזמן הבחירות, דיווחים שהם בהחלט עיתונאיים שגרתיים מותגו תחת מילת הקסם 'בלוג'. בנוסף לכך הוא מקיים שיתוף פעולה עם הבלוג האפינגטון פוסט. והשניים מלנקקים אחד אל השני ונהנים זה מתוצרתו של זה.
הנסיונות להטמיע את הבלוגרים בתוך המערכות זכו להצלחה חלקית למדי. במבחן הסקופ, דווקא בלוגרית אלמונית לחלוטין היא זו שהצליחה להניח את ידה על הקלטת שבה נשמע אובמה אומר באירוע סגור לתקשורת שהאמריקאים במערב התיכון פונים לדת ולרובים בייאושם מהמצב הכלכלי.
אבל זה, כאמור באמריקה, שם הסתיימה לא מזמן מערכת הבחירות הארוכה והמרתקת ביותר מזה עשורים רבים. דרמת הפריימריז האמריקאיים פירנסה יפה לא רק בלוגים, אלא גם העלתה את הרייטינג באופן משמעותי של CNN, אפשרה ל-MNBC למצב את עצמה כקונטרה הליברלית של FOX ואף להכפיל את קהל צופיה של שעת הפריים טיים שלה עם רייצ'ל מאדו וכנראה גם הצילה את משרתה של קייטי קוריק כמגישת מהדורת החדשות של CBS.
ורטר תרגש אותי
בישראל, כמו הגרסה של ביבי לאתר של אובמה, העניינים נראים יגעים הרבה יותר. מערכת הבחירות על אף המשבר הכלכלי, הקסאמים וחקירות ראש ממשלה מצליחה לעורר במקרה הטוב פיהוק קל. אין סוס שחור מעורר השראה כמו אובמה שפורץ כמעט משום מקום, לבני כנראה לא תזיל דמעה כמו הילארי ואם ביבי לא ייצא מהמחתרת לא נמצא אותו מברבר את עצמו לדעת כמו ביל קלינטון.
מלחמות התרבות הישראליות מזמן עזבו את הפוליטיקה והשד העדתי מסתובב חופשי בתכניות ריאליטי במקום בכיכרות.
במצב דברים כזה, קשה לראות כיצד פוליטיקו הישראלי הופך להיות להארץ מה שהיה דה מרקר. בעוד האחרון הציג גישה חדשנית, קצבית ונהירה יותר של חדשות כלכליות שעד אז נועדו אך ורק למביני דבר, הרי שפוליטיקה כולנו מדברים שוטף עוד מינקות. החידוש שהיה צריך לבוא מאתר כזה, עדיין לא נראה.
הבלוגרים בארה"ב עונים על הבעיה הכלכלית והלוגיסטית הכרוכה בשליחת עיתונאים לכל קצוות הקונפדרציה. ישראל קטנה, כלי התקשורת המרכזיים מלווים את המועמדים כמעט לכל מקום ללא בעיות נראות לעין והנגישות למועמדים היא כמעט טבעית. יותר מכל פוליטיקו משקף את דעתם של ראשי הארץ על תוצאות הבחירות הצפויות. גוש הימין, לא קהל היעד המובהק של המותג הוותיק, עומד להתחזק באופן משמעותי. הארץ הוא בבחינת חשוד בעיני הציבור הזה, כפי שקוראי הארץ לעולם לא יסמכו על אינפורמציה שתגיע מהאתר של ערוץ 7.
פוליטיקו כמותג ניטרלי יאפשר אולי להגדיל את מספר הגולשים בעלויות יחסיות זולות כיוון שהתכנים מגיעים מאותם עיתונאים של הארץ. בעיני הזרם המרכזי נחיצותו של פוליטיקו תיבחן ביכולתו להביא חידוש לדרך שבה אנו צורכים או מבינים את החדשות הפוליטיות שלנו כמו שדה מרקר עשה לחדשות הכלכליות. כרגע עוד מוקדם לקבוע אם הוא עומד במשימה.