פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדור סוף

      בסוף זה הגיע. לא, אנחנו לא מתכוונים למבצע צה"ל בעזה, אלא למדור סוף עם שני שירים ליאיר. חוויה מטלטלת

      שערים

      בימים בהם פוליטיקאים רוצים להופיע ב"ארץ נהדרת", לא צריך להתפלא שבדרן כמו גיל קופטש רוצה להיות פוליטיקאי, ואפילו לא טורח לאמץ שפה וגינונים חדשים בכתבת שער במוסף הארץ. היושב ראש החדש של מפלגת עלה ירוק ומי שמוכרז על השער כ"נציג תרבות הנגד", נותן כאן ראיון קרוע, מצחיק וזהה לכל אחת מהכתבות הבידוריות שנעשו עליו בשנים האחרונות, מבלי להציג משנה סדורה. זכותו, אך מה מצדיק את הופעתו על השער? שהפעם אולי יש ל"עלה ירוק" סיכוי להכנס לכנסת? האם זה לא מה שאמרים בכל מערכת בחירות? על שער "7 ימים" פורטרט מרשים של דרור אלפרון והוא לא היחיד שזוכה לאיור השבוע, האחר ידון בהמשך. יגאל סרנה חוזר אל הסגנון הספרותי החביב עליו כשהוא מנהל שיחות עם מקורבים למשפחת אלפרון ומנבא את עתיד היורש. אין לסרנה הערכות אמיתיות למה יקרה עם איי ג'יי אלפרון עכשיו, אבל נראה שהוא כל כך נהנה לכתוב את הכתבה הזו, אז מי אנו שנפריע. וכעת, אולי בפעם האחרונה- שפרה ובובליל.

      האח, הידד

      אחרי חודשים של ניתוחים, הימורים ופובליציסטיקה, המוספים יכולים סוף סוף לראיין את הדמויות הכי מסקרנות של "האח הגדול". יוסי בובליל מככב על שער "סופשבוע" היפהפה עם סיגריה דולקת וכותרת משנה משעשעת, בעוד הזוכה שפרה הסכימה להכרך בגלילי צמר על שער "7 לילות" ולהתראיין בידי מעריצתה, דנה ספקטור. משעשע, אך לא מחמיא ומפתיע שבתוך הכתבה, לא נשאלה הסורגת הכפייתית על הנושא. כל היתר דובר, דוסקס (ואז דוסקס שוב באולפן שישי), ובדרך כלל הובא בצורה די אמינה, מלבד מקרים בהם נראה לנו שהכותבת לא יכלה להתאפק ושיכתבה את דברי המרואיינת שלה בצורה ספקטורית מובהקת. משפט כמו "אנשים רוצים לדעת אם אני חולמת להיות יונית לוי או להגיש תכנית לייפסטייל על ואזות", זה הרבה יותר ספקטור משפרה- ואם יש משהו שאנחנו יודעים, זה איך שפרה מדברת. יוסי בובליל, לעומת זאת, הובא אל הכתב על ידי רונן טל בצורה אותנטית וקולחת, ואפילו התייחס לשערוריית המין בה כיכב. שני המרואיינים התנערו ככל שיכלו מדיונים עדתיים, ופיצו על כך בסיפורי חייהם המרתקים, שהביאום עד הלום. לצערנו נאלצנו לחוש חיבה קלה אל שניהם.

      מנהיג חזק לאנשים חושבים

      ההמתמודדים ממתמקמים באיי הפנינה/ ולפיד ב"גלריה" מסכם שנה

      יום שישי של ערוץ 2 בדרך לאי הגלות/ ולכן המוטו הוא- להתראיין או למות

      אז נדבר על כסף ועל אולמרט ברור / אבל להצטלם? הגזמתם. נו, תכניסו איזה איור
      .
      .

      לשרוד את הפרידמנית

      אליען לזובסקי חתומה על כתבת השער של "תרבות מעריב", במהלכה תיעדה את מלאכת הליהוק של "הישרדות 3", לקראת עליית "הישרדות 2". הגיון פשוט אומר, כי יותר מעניין היה לשלוח אותה למיונים הקודמים, אבל אז אולי הייתה חושפת דברים שמפיקי "הישרדות" לא היו רוצים שיצאו בשלב זה. בולטת בחסרונה התייחסות לעונה המשודרת כעת, ולהחלטות הליהוקיות שהתקבלו לקראתה. אבל מה זה משנה, העיקר שאליען שוב מקבלת הזדמנות לספר שהיא "ברונטית בלתי נסבלת" או משהו כזה. ההלצות האלה לעולם לא ימאסו עלינו, ואם כן- היא תמיד תוכל להחליף את גפי אמיר. השער של "תרבות מעריב" הוא גם זוכה פרס מדור סוף להפניה מוגזמת. מסע מטלטל? לא קצת נסחפתם?

      הדוני האחרון

      ידיעות, מעריב, העיר וטיים אאוט עסקו בסוף השבוע הזה בד"ר גדעון הירש, ראש הועד למלחמה לאיידס ששם הקץ לחייו. הכתבה של רונן טל ב"סופשבוע" היא קונטרה לאלו של העיר וידיעות. בטקסט שהוא עדות אישית אמיצה מצמררת ומרגשת עד דמעות נותן טל את מה שלדעתו הוא הסיפור האמיתי שמאחורי מותו של הירש - התמכרות לקריסטל מת' ולא הדיכאון.

      דיאטת נפוטיזם

      לכאורה- עוד טקסט בורגני ורך של רענן שקד, הפעם על הקושי הגברי לעשות דיאטה, לא משהו שלא קראנו ונקרא עוד פעמים רבות. אלא שבפנים יש פרגון ל"חצי שירה", כותבת שפרסמה יומן אינטרנטי ב-ynet על תהליך ההרזייה שלה והיום מנחה קבוצות. שקד לא תמיד מפרגן לאחרים. אז מה נראה לכם, הוא יודע שחצי שירה היא בתה של כתבת ידיעות בוושינגטון, אורלי אזולאי? או שמא מדובר בצירוף מקרים משמח?

      שנה סוף

      הדילמה היא תמיד מתי לסכם, בסוף השנה העברית או הלועזית? בהנחה שרוב הסיכומים לא נדחו לסוף השבוע הבא, שיחול יום לאחר הסילבסטר, נדמה כי בידיעות אחרונות ויתרו על רשימות סוף השנה האזרחית – מלבד סיכום השנה בספרות, (או שאולי כותבי העיתון מבשלים לנו עוד פרוייקט סוף על הניסים ועל הנפלאות?). ב"תרבות מעריב" נדרשו לסיכומים נקודתיים במוזיקה, קולנוע וספרות, אך בחוסר חשק מופגן. הקורא ההדיוט לא מבין מדוע תחומים מסויימים זוכים לסיכום ואחרים לא, ובסופו של דבר מתקבלת תחושה של חוסר אחידות עריכתית. מוזרה עוד יותר ההחלטה של המוסף לסכם דווקא את ספרות המקור ולא את זו המתורגמת. במוסף הארץ לקחו את השונות שלהם לאקסטרים והלכו על ועדת מדרוג כפולה שכוללת את כל הגבוה והנמוך של 2008.

      שיר ליאיר

      להודות בחולשה זה שובה לב/ יגרום לעוד קוראות להתאהב

      לפיד המדינה, המדינה היא לפיד/ ולכן יש ללמוד ממנו למען העתיד

      אם תפסיקו לנסות לרקוד לשווא/ יהיה לכם כסף בעובר ושב