וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מראים לטיל תעודת לע"מ ומקווים שהוא ימשיך הלאה

ענת קם

2.1.2009 / 1:04

רוב העיתונאים שמסקרים את המלחמה בדרום נתקלים כעת לראשונה בסיטואציה של שידור חי תחת אש. האם ההצגה חייבת להימשך?

יום ב', שמונה בערב, זמן צפיית השיא בערוץ 2. דני קושמרו מגיש את מהדורת החדשות מעמדת השידור בעיר שדרות, לצידו הפרשן הצבאי של חברת החדשות רוני דניאל. השתלשלות העניינים בדקות הקרובות זכתה כבר לאיזכור משעשע בתכנית "ארץ נהדרת" והועלתה כמובן ליו טיוב תוך זמן קצר (ראו לינק מצורף למטה). למי שהחמיץ: בעוד שקושמרו ביקש לסיים את השידור ולמצוא מחסה, הרגיע דניאל את הנוכחים וסרב להפסיק את השידור באומרו: "אפשר להמשיך את השידור, נא להרגע".

המלחמה בדרום מוצאת את העיתונאים המסקרים בסיטואציה מוזרה. התרעות על נפילת טילים מתקבלות בזמן שידור חי ועל העיתונאים המשדרים מהשטח להחליט אם להסתתר ולתפוס מכסה, או להמשיך לשדר כי ההצגה חייבת להימשך. בכיר בחדשות 2 הסתייג מהתנהגותו של דניאל והבהיר כי מדיניות חברת החדשות, בהוראה חד משמעית של המנכ"ל אבי וייס, היא להפסיק את השידור בעת אזעקה וללכת למרחב מוגן. הבכיר הוסיף ואמר: "עמדות השידור שלנו הוקמו במכוון בסמוך למרחבים מוגנים. אם משדרים במקום פתוח אז כמו כל הציבור משתטחים, מגנים על הראש וממתינים לנפילה. אנחנו משמשים סוג של דוגמה. בנוסף, אמר הבכיר כי חברת החדשות שלחה כמעט את כל כתביה ושדרניה להשתתף בסיקור הלחימה בדרום על מנת לא לשחוק את הכתבים. "אנחנו לא רוצים לגמור את אנשינו", הסביר. בכירי החברה נערכו לוגיסטית לסיקור האירועים וכן מקפידים לתדרך את הכתבים עם הנחיות הצנזורה.

דני קושמרו אמר לוואלה! ברנז'ה: "גם אני הייתי שמח להכנס עכשיו כעיתונאי לעזה עם כוח חי"ר, עם הסיכון שיש בזה. אנחנו נמצאים בשדרות, באשקלון ובאשדוד בתפקיד עיתונאי ויש משמעות לדוגמא שאנחנו נותנים. אנחנו מעבירים את מסרי פיקוד העורף בנוגע לשהייה במרחבים המוגנים ואם אנחנו לא עושים את זה קשה להגיד את זה לאחרים. זה לא עניין של אומץ או משהו, כשנכנסים עם כוח של צה"ל לזירת מלחמה, או עושים מעשה שיש בו סיכון אבל עם טעם, אני בעדו. במקרה הזה אין טעם לקחת את הסיכון כי זה לא משפר את איכות האייטם. כשאתה יושב באולפן תחת מטווח לא עשית כלום".

רוני דניאל סרב להתראיין לכתבה.

ינון מגל: עניין של תחושה

כתב חדשות 10 בדרום, אלמוג בוקר מציין כי לכתבים ישנה גם מחויבות לצופים: "אתה צריך גם לשדר אחריות, כשאנשים ברחוב רואים שאתה נשאר אדיש זה לא הכי נכון. הכי חשוב זה בריאות הצוות שלנו והסולידריות עם האזרחים, לא תמיד נכון להשאר בעמדה. זה קשה ומפחיד, כשיש צבע אדום אני לא חושב פעמיים גם אם זה באמצע שידור".

בערוץ 1 לא ניתנה הנחיה מפורשת לכתבים כיצד לנהוג במקרה של אזעקת אמת. ינון מגל, מגיש "מבט" ובעבר הכתב הצבאי של חדשות 10, חושב שהשוני בסיקור הלחימה הוא בעיקר בגלל מעורבות דובר צה"ל: "הסיקור הזה לא מאוד שונה ממה שהיה בלבנון, רוב הסיקור שם היה עם הכוחות והתושבים סמוך לגדר. ההבדל הוא ששם היינו עם הכוחות, הפעילות של דובר צה"ל הייתה הרבה פחות מסודרת, גם כשהכריזו שטח צבאי סגור הוא לא היה סגור. צה"ל סגר את השטח באזור עזה, אין לו בלגן והוא מאוד מבוקר, לכן השידור הוא בעיקרו אזרחי. מבחינה זו התקשורת מחוברת להלכי הציבור כי הכתבים מרגישים מה שהתושבים מרגישים".

מגל אינו חושב שהדוגמא האישית עולה על הצורך בסיקור שוטף: "היה משדר שיואב לימור ואני נשארנו לשבת. אין כאן משהו חד משמעי, זה עניין של תחושה. מצד אחד אתה רוצה להמשיך לשדר ומצד שני יש את רגש האחריות של לשמור על עצמך ולהראות את הדוגמא האישית. יש תחושה של פחד, אבל גם 'מה הסיכוי שזה ייפול דווקא עליי'. אתה מקבל החלטה אישית באותו רגע בשטח".

קרב שהוא קל"ב

בשונה מכתבים שנכנסו לצד כוחות צה"ל ללבנון או ששהו ביהודה ושמורון בזמן מבצע, הסיקור את הנעשה בחזית הדרום הופך אישי יותר. כתבים המסקרים את אזור הדרום ומתגוררים שם נאלצים לעתים להשאר בשטח בעוד משפחותיהם עברו באופן זמני למרכז הארץ.

כתב מעריב באזור הדרום, שמעון איפרגן, מתגורר בבאר שבע והצטרף בימים האחרונים לכתבים הצבאיים המסקרים את האירועים באזור. "אין כאן שאלה של לברוח או לסקר. כשנופל משהו אתה חווה את זה יחד עם כולם. אני כותב בדיוק את הדברים, בלי לחשוב אם זה יעורר פאניקה או לא. אי אפשר לעגל פינות בדיווח, צריך להראות את מה שקורה, אנשים לא בכפר נופש בשוויץ. אין פה עניין של חינוך או דוגמאות, אם רוני דניאל חושב שלא צריך להכנס למרחב מוגן זו זכותו. אם יש קסאם זה לא טוב לאף אחד, אנשים פועלים מתוך תחושות בטן וזה לא טוב לאף אחד. אם יש אנשים שהם גיבורים גדולים שיבושם להם, אבל אי אפשר לקחת סיכונים".

רמי שני, כתב וואלה! וגלי צה"ל בדרום ותושב הקיבוץ ניר יצחק הסמוך לדרום הרצועה, טוען כי יש יתרונות בסיקור שמגיע מתושב האזור. כך למשל, ראה שני מביתו את מטוסי חיל האוויר שהחלו בתקיפה במוצאי שבת האחרונה ודיווח כמעט בזמן אמת על תחילת המערכה: "החזית היא לא רק אזור סיקור אלא גם סביבת חיים. יחד עם זאת, אני משתדל להסתכל עליה לא בעיניים של תושב מקומי אלא כעיתונאי ולראות גם את הצד השני. זה קשה, זה להסתכל במבט שהוא יותר מקיף ולפעמים גם יוצר עימות עם פרטים בקהילה שבה אני חי. זה סוג של קושי, אני מתגבר עליו בדרך של הסברה. לא כל מה שאני מאמין בו נכנס לסיקור וזו דילמה לא פשוטה". עוד אומר שני כי "אני לא צריך כתושב המקום להתלהם נגד הממשלה ולא נסחף כדי לברוח או להתנהג בצורה חסרת אחריות".

גלית אלטשטיין, ראש מערכת החדשות בגלי צה"ל, הסבירה את מדיניות התחנה במערכה הנוכחית: "אין הנחיה מערכתית להמשיך לשדר במקרה של טיל. כשיש אזעקה בזמן השידור מהאולפן בשדרות אנחנו משמיעים מוזיקה מהאולפן ביפו, אומרים שצוות השידור הלך למרחב המוגן ולאחר מכן ישוב לשידור. דאגנו שכל האנשים שלנו בדרום יהיו בסביבת מרחב מוגן. כשהם בשטח ביום-יום הם כאחד האדם. הם הצטיידו גם בשכפ"צים וקסדות למי שמעוניין. ההגנה היא לא במאה אחוז, יש גם ניידות בשטח שהם לא ממוגנות ואנחנו עושים כמיטב יכולתנו".

כתב חדשות 10 בדרום, אלמוג בוקר, מסקר באופן שוטף את אזור הדרום וביתר שאת בעת מתקפות קסאמים מעזה. בוקר מתגורר בבאר שבע אך מבלה חלק ניכר מזמנו בשדרות ויישובי עוטף עזה: "אני חי עם תושבי שדרות בשלוש השנים האחרונות. כשהגיעו טילים גם לבאר שבע זה בא לי בבום, כאילו זה בבית שלי. ההורים שלי והמשפחה שלי פה וזה גרם לי לחרדה לכמה דקות, הייתי צריך להתנער קצת מההתעסקות בעצמי ולחזור לסקר".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully