"טלעד לא תסכים לשום פיתרון שלא יקדם פיצוי על הנזקים שנגרמו לה, ובכלל זה התייחסות שוויוניות לכל מי שלקח חלק במכרז שהרשות עצמה ביצעה ומפרה את כלליו". את הדברים אמר יושב ראש החברה משה גאון בשימוע נוסף שקיימה הרשות השנייה ביום חמישי האחרון במסגרת מיקוד הרגולציה בשוק הטלוויזיה, שעיקרו מתן הקלות לזכייני ערוצים 2 ו-10. עוד אמר גאון: "הרשות השנייה, בהחלטתה, תוך העדפת הצעותיהן של קשת ורשת, גרמה לסגירתה של טלעד, לפיטורי מאות עובדים ולסגירת פעילות ייחודית בבירת ישראל. כל זאת במודע ובחוסר הבנה של משמעות ההחלטה לתעשייה בירושלים ובפריפריה, שהייתה אחד הדגשים המרכזיים במכרז".
טלעד אף דורשת כי תינתן לה הזדמנות ראויה להשמיע את עמדתה בנוגע למיזוג רשת וערוץ 10, לאחר שימסרו לה כל הנתונים והמידע ששימשו את הרשות לצורך קבלת החלטתה בקשר למיזוג. לדרישתה, בכל מקרה, יש לוודא כי הגוף הממוזג, אם יקום, ימלא אחר המחויבויות של שתי הזכייניות גם יחד. גאון הוסיף: "טלעד כתבה תוכנית עסקית צנועה ועם זאת ריאלית וברת ביצוע. המועצה פסלה אותה והעדיפה על פניה מצגי שווא בלתי ריאליים שהיה ברור מראש שאין להם כל היתכנות כלכלית אמיתית". עורך הדין גדעון קורן, בא כוחה של טלעד הוסיף: "מתן ההקלות אינו עולה בקנה אחד עם תפקידיה הציבוריים של הרשות השנייה ועם העובדה ששוק ההפקות הנוכחי בישראל משווע לעבודה".
אג'נדה: על הרשות להגן על הציבור החלש
בשימוע הופיעו גם מנכ"ל ynet אבי בן טל ומנכ"ל וואלה! אילן ישועה, שהציגו את עמדת אתרי האינטרנט הגדולים, בעיקר בסוגיית הפרסום והשינויים הצפויים בעוגת הפרסום עם כניסת מיקוד הרגולציה לתוקף. אחת הטענות שהועלו היא שזכייניות הטלוויזיה מנצלות את הפלטפורמה שניתנה להן על מסך הטלוויזיה בתדר שידור שהוא משאב ציבורי, לקידום אתריהן. לדבריהם: קידום זה צריך להיחשב כפרסומת ולא להופיע בזמן השידור של הזכייניות. במידה שדרישה זו תתקבל, מדובר בשינוי משמעותי באפשרות הקידום של אתרים אלו ועלול להוביל גם לפגיעה בהכנסות הזכייניות קידום האתר במסגרת ברייק פרסומות יהיה על חשבון פרסומת אחרת, בעוד שקידום האתר אינו מכניס כסף באופן מיידי".
מנכ"ל עמותת אג'נדה ענת סרגוסטי הציגה את עמדת הארגון, הפועל למען ייצוג הולם של מיעוטים באמצעי התקשורת.
סרגוסטי הציגה בשימוע שלוש נקודות עיקריות. האחת היא שלפי עמדת הארגון, כשהזכיינים מגיעים לבקש הקלות יש למדוד את עמידתם במחויבויותיהם בראייה כוללת של כל תקופת הזיכיון, שנה מול שנה. כך לדוגמה, זכייניות ערוץ 2 שקיבלו זיכיון לעשר שנים, יש לבחון את מאזניהן בכל שנה מעשר השנים האלה כדי להמנע ממצב בו בעלי המניות משלשלים כסף לכיסם בשנים רווחיות ומגיעים לבקש הקלות בשנים לא רווחיות.
שתי נקודות נוספות מתייחסות למחויבותה של הרשות השנייה כלפי אוכלוסיות המיעוטים בחברה. בארגון טוענים כי בעתות משבר כלכלי על הרשות להגן על הציבור החלש כלכלית, שהטלוויזיה תתפוס מקום גדול יותר בחייו עם התמעטות ההוצאות מחוץ לבית, ובעיקר הציבור החלש במיוחד שלא יכול להרשות לעצמו חיבור לטלוויזיה הרב ערוצית. "אם בערוצי הברודקאסט לא יהיה במה לצפות, לא יהיה להם כלום", אמרה סרגוסטי.
נקודה נוספת היא ייצוגה של האוכלוסייה הערבית באמצעי התקשורת. על פי סקר שהתפרסם לאחרונה כ-80% מערביי ישראל צפו בשידורי אל-ג'זירה במהלך מבצע "עופרת יצוקה" ולדברי סרגוסטי, "זה מדאיג". בשיחה עם וואלה! ברנז'ה הוסיפה סרגוסטי: "פה אני מצפה מהרגולטור לא להתכופף מול בעלי ההון. אני מקווה שהדברים יקבלו ביטוי".
היוצרים: אל תחזיקו אותם
גם נציגי היוצרים הופיעו ביום חמישי בפני מועצת הרשות השניה. היוצרים אמרו כי אכן יש מקום למיקוד הרגולציה ולהפיכתה לרגולציה ממוקדת ואפקטיבית. לגבי השאלה בדבר מצבם הכלכלי של הזכיינים אמרו היוצרים כי נכון לסוף שנת 2008 עלו הכנסות הזכיינים על כל הציפיות ואם יש כשלים כלכליים יש לבדוק אותם במקומות אחרים. יתירה מכך הוסיפו: "במועד המכרז הראשון בעת ששלוש זכייניות חלקו בניהם את ערוץ שתיים משכו הבעלים דיבידנדים בגובה של קרוב למיליארד שקל מבשלי שהשקיעו שקל. כשם שבעת הגאות לא מצאו הזכיינים לחלק את העושר עם הצופים או היוצרים כך בעת הגאות עליהם לקחת אחריות". היוצרים חשפו בפני חברי המועצה כי גם בתוכניות הכלכליות של הזכיינים היה צפי לירידה משמעותית בהכנסות בשנים 2009-2010 וההתחייבויות נתנו בהתאם. את עיקר הדגש בשימוע שמו היוצרים על הדרישה להכיר בהפקות קנויות רק הפקות בהם נשמרים למפיקי וליוצרים זכויות קניין ביצירה. זכויות הקניין הביטוי היחידי לכך שמודבר אכן בהפקה קנויה ולא שגוף השידור משתמש המפיק כקבלן ביצוע. היוצרים התריעו על כך שמצבם הכלכלי של רבי מעובדי התעשייה נמצא במצב מאוד קשה ולא רק עקב המצב הכלכלי הכללי במשק אלא גם ובעיקר בגלל מדיניות דורסנית של הגופים המשדרים כלפי התעשייה כולה, תחת מסווה של מצוקה כלכלית.היוצרים הוסיפו כי יש לעקור מ השורש את טכניקת האיומים בה נוקטים הזכיינים לאחרונה בשיטת ה"תחזיקו אותי". אין צורך להחזיק אף אחד מי שרוצה ללכת ילך ומי שנשאר, כנראה שיש לו סיבות טובות למה הוא עושה זאת.