חתיכת תיק, תקשורת

הטענה שהופנתה חדשות לבקרים כלפי שר התקשורת הנוכחי אריאל אטיאס מש"ס היתה שמדובר באדם שאינו מחזיק מכשיר טלוויזיה בביתו. מעבר להפסד האינטלקטואלי הגלום בכך שאטיאס לא זכה לראות תכניות ריאליטי בחמישה מתוך שבעה ימי שידור, נשאלת השאלה האם שר התקשורת צריך בכלל להיות בקיא בענייני תוכן, או שתיק התקשורת הוא תיק כלכלי גרידא?

אחד הדברים שצריך שר התקשורת החדש לזכור עם כניסתו לתפקיד הוא שככל הנראה להיות בעל זיכיון להפעלת ערוץ טלויזיה, זה עסק לא כל כך קשה כמו שמספרים לו מוזי ורטהיים, יוסי מימן ואודי אנג'ל. שאם העסק היה כל כך לא משתלם, הם פשוט היו מוכרים אותו. השר גם יוכל להיזכר ב"כאן" וב"טלעד" שהתמודדו במכרז ערוץ 2 ובקבוצות הרבות שניגשו למכרז ערוץ 10 ולהבין שיש קונים. בהקשר הזה חשוב שהשר החדש גם יזכור היטב ששלילת הזיכיון של ישראל 10, מפעילת ערוץ 10, משמעותה אינה החשכת הערוץ. לכן, בפעם הבאה שכתבי חברת החדשות מפגינים לו מתחת לחלון, מוטב שפשוט יסביר להם שמשמעות שלילת הזיכיון היא בסך הכל יציאה למכרז חדש המותאם לתנאי השוק וישלח אותם חזרה לעבוד.

יחד עם זאת, הנחת העבודה של השר הנכנס צריכה להישען על כך שההסדרים הרגולטורים הקיימים היום מבוססים על תובנות שנוצקו בתחילת שנות ה-90. ההסדרים הקיימים מותאמים לעידן מונופוליסטי בו ישנו רק ערוץ מסחרי אחד (2) ופלטפורמה רב ערוצית אחת (הכבלים), מצב שהשתנה בתחילת העשור עם כניסתם למגרש של ערוץ 10 ו-yes. בהעדר אבולוציה רגולטורית, ייאלץ שר התקשורת החדש לעשות את ההתאמות הנדרשות: השתת המחויבויות על השחקנים המסחריים ושינוי המודלים המימוניים.

"צריך להמשיך את תהליך הליברליזציה ולהפוך את כל שוק התקשורת לתחרותי", אומר פרופסור אמנון רובינשטיין, שהיה שר התקשורת בין השנים 1984 ל-1987ואחראי בין היתר להקמת ערוץ 2. "צריך לעשות רוויזיה במבנה של רשויות השידור, כולל ההצעה של אברהם פורז לאחד רשויות ולפשט הליכים כדי שיהיה יותר תמריץ ליזמים פרטיים להכנס לרשויות השידור. במסגרת רישוי הרדיו האזורי יש להקים תחנות ייעודיות. אני ממליץ על תחנה למוזיקה קלאסית ותחנה לשידורי ספורט".

"על שר התקשורת להוביל את חוק התקשורת", אומר אורי שנער, נשיא קשת לשעבר וכיום בעל אתר האנימציה "אניבום". "ישראל היא מדינה מאוד מפגרת בחקיקה, אין שום ראייה כוללת של השוק. שוק הטלוויזיה לבדו כפוף לארבעה חוקים, שלא לדבר על זה שהחקיקה לא מתייחסת למאה ה-21 ולפלטפורמות האינטרנט והסלולר. מאבקי היוצרים, בעיות הזכיינים מול הרשות השנייה, הרפורמה ברשות השידור, הרבה מזה נובע מהעובדה שאין מישהו שמגדיר בצורה מדויקת את התפקידים והרגולציה.

"לאורך כל כהונתו נמנע השר אריאל אטיאס מלהפעיל את כוחו בכל הקשור לערוצי הטלוויזיה המסחרית, מה שבהחלט הגביר את התחושה שאין דין ואין דיין", אומר נפתלי גליקסברג מראשי מאבק היוצרים. "השר החדש חייב בראש ובראשונה לדאוג שהזכיינים יזרימו בדחיפות חמצן לאלפי העובדים היושבים בבתיהם, בחוסר מעש, תוך ניצול ציני של הזכיינים את המצב הכלכלי ורגולציה אנמית. השר החדש יידרש לפעול בחוכמה על מנת להעצים את שיני הרגולציה והפיכתה לאפקטיבית לצד קידום רפרומות הכרחיות לטובת הצופים, היצירה, הזכיינים והיוצרים. יחד עם זאת, יש להימנע מהחלטות חפוזות שעלולות להיות בכיה לדורות".


עם כניסתו לתפקיד, יונח על שולחנו של שר התקשורת החדש דו"ח מרדכי של מנכ"ל משרד התקשורת היוצא, מרדכי מרדכי. הדו"ח ממליץ על מעבר לשידור ברשיונות במקום בזיכיונות מפוקחים. נורית דאבוש, יושבת ראש מועצת הרשות השנייה ממליצה לשר הנכנס ללמוד אותו היטב: "הגענו לצומת שבו השר צריך לקבל החלטות חשובות בשוק התקשורת בכלל והטלוויזיה בפרט. שאלת המעבר לרישיונות היא כבר לא שאלה כי כל השוק מבין שצריך ללכת לכיוון הזה. האתגר הראשון הוא לקבוע את התהליך של המעבר לרישיונות והייתי ממליצה לשר ללמוד את מסקנות ועדת מרדכי, מהן הוא יוכל להסיק דברים לגבי השוק".

ולו רק מהסיבה שהרשות השניה הפכה לתומכת נלהבת כל כך בביטול הזיכיונות ומעבר לשיטת הרשיונות, השר החדש יצטרך לשאול את עצמו שאלה קריטית: האם הפיתרון שמציע הדו"ח, אכן יאפשר כניסה של שחקנים חדשים לשוק? האם מלבד הקבוצות המשדרות כרגע: רשת, קשת וישראל 10 מאפשר הגוף תנאי סף שגם קבוצות אחרות יעמדו בו?

דאבוש מתייחסת גם למעבר לשידור הטריסטריאלי: "הדבר המשמעותי הנוסף הוא לקדם את השידור הדיגיטלי לטובת צרכני הטלוויזיה בישראל". משה גביש, יושב ראש רשות השידור מצטרף לקריאתה: "היום אפשר לראות טלוויזיה באינטרנט וכבר אין קשר בין אחזקת טלוויזיה ותשלום אגרה ליכולת הצפייה בתכנים. צריך לסיים את הרשת הטרסטריאלית לממיר בתשלום חד פעמי למי שלא רוצה מנוי לכבלים ולווין".

בין אם בממשלה הנוכחית תהיה רשות השידור כפופה לשר התקשורת ובין אם תוכפף הרשות לשר ממונה אחר, כפי שנהוג בשנים האחרונות, יהיה על השר החדש לבחור אם להשאיר את רשות השידור במצב הגסיסה הנצחי שלה, מצב בו תקציבה העומד על 800 מליון שקל אגרה המשולמת על ידי הציבור לא מגיע אל המסך או לנקוט שינויים דרסטיים הכוללים פיטורי עובדים רבים, מריבות עם הועדים החזקים של הרשות וגם החשכת המסך, סגירת הרשות ופתיחתה מחדש.

"צריך ליישם את הרפורמה ברשות השידור, לפטר 700 עובדים ולהשקיע בתשתיות והפקות". אומר גביש. "לא הכל בסמכות שר התקשורת אבל צריך לפעול בצורה כוללת. צריך לבטל את הטלוויזיה הלימודית, אלה 200 איש מיותרים. צריך לראות את התקשורת בהיבט כולל, מה שעד עכשיו כל השרים והממשלות ניסו להמנע ממנו: יש שר תקשורת שאחראי על הכבלים והלווין, רשות שנייה, רשות השידור וכל זה רק בתוכן. עכשיו התחילו גם בסלולר עם תוכן אמיתי וניתן לראות בו טלוויזיה. צריך לעבור מזיכיונות לרישיונות כי היום כבר אין מגבלת תדרים. המעבר לרישיונות צריך להיות כדי שהמגבלות והמחויבויות יהיו נמוכות יותר והגופים יוכלו להרוויח".

גביש גם קורא לשוב ולשקול את הקמתה של "ברית המועצות": "צריך לאחד את מועצת הכבלים והלווין עם הרשות השנייה, יש יותר מדי רגולטורים בתוכן. צריך רק שניים – האיחוד של מועצת הכבלים והלווין והרשות השנייה, ומליאת רשות השידור שגם צריכה לעבור כמה שינויים וחוק בעניין הזה נמצא עכשיו בהליכי חקיקה. הדבר החשוב ביותר הוא ראיה כוללת. היום לא שר התקשורת ולא השר הממונה על רשות השידור מובילים את השוק אלא משרד האוצר. יש מקום שהממשלה תקיים דיון על כל שוק התקשורת במדינת ישראל, עד עכשיו כל פתרון היה זמני וחלקי.

בכירים בעולם התקשורת מכנים את הרפורמה המוצעת ברשות השידור "פעולה אווירית" בשעה שלדבריהם ברשות השידור נדרש כעת "מבצע קרקעי". הטענה היא כי הרפורמה המוצעת מותאמת לשוק התקשורת של תחילת שנות האלפיים, שעה שרפורמה ברשות השידור צריכה למעשה להיות מותאמת למפת התקשורת כפי שתיראה בתחילת העשור הבא. בניגוד לשנים עברו, נראה שאם השר הממונה על רשות השידור בממשלה יציע לסגור את רשות השידור על מנת לפתוח אותה מחדש, הוא ייתקל בהרבה פחות התנגדות ולחץ ציבורי מבעבר. נדמה שאיש לא יחשוד שסגירת רשות השידור היא על רקע פוליטי מכיוון שגם שר שרוצה להתראיין בערוץ 1 זוכה ל-6% רייטינג ביום טוב ובשביל יותר מזה רובם לא יוצאים מהבית. סגירה של רשות השידור תאפשר גם למתג מחדש את ערוץ 11 בשלט, דבר שאולי יגרום לצופים לזפזפ אליו לא רק בזמן שידור האירוויזיון.

וטיפ משלנו לשר הנכנס: נהג ברוחב לב כלפי הגופים המשדרים, הענק להם הקלות במילארדי דולרים. זה יאפשר לך סיקור אוהד ומכאן – השמים הם הגבול. פופולאריות בציבור תמיד יכולה לסלול את דרכך לתפקיד המדוגם של יו"ר הכנסת. לפרטים פנה לדליה איציק ורובי ריבלין, שני שרי תקשורת לשעבר.

בתחום הטלפוניה, אריאל אטיאס דווקא היה אחד משרי התקשורת הפעילים ביותר בשנים האחרונות. חקיקתו בתחום הטלפוניה הצטיירה כמלחמה אצילית בענקי התקשורת החמדנים שכל רצונם הוא לבלבל ולעשוק את הלקוח הפשוט. קיצור תקופות ההתחייבות, דרישה לפירוט בחשבוניות, פיקוח קפדני על התעריפים וניסיון ליצור בכוח הזרוע תחרות בשוק הצטלמו טוב והפופולריות של השר שברה שיאים.

אם שר התקשורת החדש ירצה גם הוא להפוך לאהוב הציבור, כל מה שהוא צריך לעשות זה להמשיך לפעול באותה הדרך – לעקוץ את חברות הטלפוניה בכל הזדמנות אפשרית ולהוציא על כך הודעה לעיתונות. הציבור יאהב אותו גם אם ההחלטות שלו לא יהיו מאוד משמעותיות לכיס האזרח הפשוט, כי יש מרחק רב בין יחסי ציבור לבין תועלת.

אבל אפשר גם אחרת. חברות הטלפוניה בישראל הן לא מפלצות ענק אלא גופים מסחריים שרוצים להרוויח כסף, והרצון הזה הוא הגיוני וסביר. השר הבא צריך לזכור שמטרת משרד התקשורת היא לא להציב מכשולים בדרכן של חברות אלה, אלא לפקח על הגינות השוק. המקרה של דרישה לחשבוניות מפורטות יותר, הוא דוגמה טובה לפיקוח שכזה. לעומת זאת, ההחלטה לא לאפשר לחברות הסלולר להיכנס לתחום השיחות הבינלאומיות היא כבר בגדר רגולציית יתר, שמאפשרת לשר לצבור קצת יחסי ציבור חיוביים ולא הרבה יותר מזה.

בשנים הקרובות יצטרך שר התקשורת החדש להתמודד עם אתגרים כמו הכנסת טכנולוגיות WiMax ו-LTE לשוק, הוספת מפעילים וירטואליים לתשתיות הקיימות והמשך רגולציה קיימת על חברות הסלולר והתקשורת הקווית – אתגר לא פשוט כלל. טוב יעשה אם יבחר בנתיב המעשיות במקום בפופולריות.

הירושה אותה משאיר השר אטיאס לאינטרנט הישראלי מורכבת מחוק אחד מתקדם והצעת חוק אחת חשוכה. החוק הוא חוק הספאם, אשר נכנס לתוקפו לפני מספר חודשים והוריד באופן משמעותי את כמות דואר הזבל שאנחנו מקבלים לתיבות. החוק דורש הסכמה מפורשת לשליחה של דברי פרסומת, ומעגן את היכולת להוציא עצמנו ממאגר השליחה בכל עת.

בעוד חוק הספאם הפך את החיים של רבים מאיתנו לנוחים יותר, הצעת החוק 892 של חבר הכנסת אמנון כהן מש"ס, שזכתה לתמיכת משרד התקשורת, היתה בעייתית ומטרידה. משרד התקשורת ניסה לצנזר את האינטרנט ולמנוע גלישה באתרים פורנוגרפיים, תוך שימוש בטיעון של הגנה על ילדים מפני חומרי תועבה.

נכון לעכשיו, קבור החוק הזה לאחר שעבר בקריאה ראשונה. אם שר התקשורת החדש לא ירצה להיתפס בציבור כאח הגדול והטוטליטארי של כולנו, כדאי שיבנה על הקבר הזה תל גבוה. כי החוק הזה לא רק לא מגן על ילדים, הוא גם מאפשר לקבוצה קטנה של אנשים לצנזר כל חומר שלא נראה להם ומכריח מי שמבקש לגשת לתוכן הזה להירשם במאגר מיוחד – "מאגר הבושה". זאת במקום לתת להורים לחנך את ילדיהם ולתת לבגירים להחליט מה הם רוצים לעשות ברשת בלי לחשוף את עצמם לרשויות.

עם זאת, רגולציית הרשת תצטרך להעסיק את השר. רשת האינטרנט לא צריכה שיעור בחינוך ממשרדי הממשלה, אבל יש צורך בעזרה ותמיכה כדי להפוך את הרשת למתקדמת יותר ונגישה יותר עבור כל שכבות האוכלוסיה. משרד התקשורת צריך לעזור במימון והפעלה של פרוייקטים שהופכים את אחד מאמצעי התקשורת החשובים של האלף האחרון לכלי הזמין לכל אזרחי המדינה, כולל נכים ומוגבלים.

* בהכנת הכתבה השתתפה ענת קם