מניפולציה גועלית או כורח המציאות?

"אני לא יודע מה אתם חושבים, ואם אתם בכלל זוכרים אותי. האם נכשלתי כשנשארתי בחיים?" (מעריב 16.3.2009). לא גלעד, לא נכשלת, אבל אנחנו כן. כולם. גם ממשלת ישראל, המאפשרת לאומה שלמה ליטול חלק בקרקס ההזוי והבזוי הזה, גם תושבי ישראל, שנכנעים בקלות בלתי נסבלת למסע היח"צני על גבו של החייל החטוף, ובעיקר כלי התקשורת, המשמשים לרוב כלי קיבול לכל מניפולציה זולה המגיעה תחת מילת הקסם, "גלעד שליט".


היום נשבר שיא חדש. הכותרת הראשית של מעריב אינה עוסקת בחדשות, חלילה, אלא במכתב שלם שנכתב בשם גלעד שליט ותופס את שלושת העמודים הראשונים של העיתון. כבר השלמנו עם עשרות כותרות שחוזרות על עצמן, ולא אומרות כלום ועכשיו נתחיל להתרגל לכותרת המפוברקת, שנראה כאילו נלקחה ישירות מהקמפיין של המשפחה.


דווקא היו חדשות היום, ואפילו חדשות קשות: שני שוטרים נרצחו אתמול בכביש הבקעה. פיגוע על רקע לאומני, ששווה לא יותר משורה מצומקת בתחתית העמוד הראשי של מעריב. משפחות רבינוביץ' ורמזרקר, שבניהם נרצחו אתמול על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני – שבעטיו נחטף שליט – כבר לא יזכו להקים מאהל מחאה. אהוד אולמרט, שהפך עם הזמן יעד להתקפות חוזרות ונשנות מצד ארגונים שונים, שרי ממשלה שרוצים קצת יחס מהתקשורת או סתם סלבריטאים שונים ומשונים המחפשים ללבוש תדמית אכפתית, לא יוכל להתמודד עם המניפולציה החדשה. אין לו יכולת לקבל החלטה מושכלת ורציונלית כשברקע תקשורת ששכחה הגינות מהי.


אין פסול בלפנות לרגש של הקורא. זה מוכר, ולפעמים גם עובד. אך אבוי לכולנו אם לא נדע לקבוע גבולות גזרה. אם לא, ג'ייד גודי שלנו כבר ממתינה מעבר לפינה.

אף אחד מאלה שצקצקו היום בלשונם למראה השערים של ידיעות אחרונות ומעריב לא הרים גבה כשבמהדורות החדשות הפסיקו לדווח על המשא ומתן המדיני כשהבחינו שהצופים בורחים ברגע שמוזכר השם "אבו מאזן". אם את הריגוש משיגים כאן מפצוע שנופל אל מותו ממסוק חילוץ, קשה לצפות מהמכורים לדרמה להתרגש מעוד ויכוח בין פקידים על מתווה אנאפוליס. מהדורת חדשות לא נפתחת בתמונות של תאונת דרכים מחרידה בגלל אג'נדה של זהירות בדרכים, אלא כדי לנסות להשאיר את הצופים מול המסך עד שיתחיל "האח הגדול".


בעיתונות המודפסת המצב דומה. בואו לא ניתמם: עיתונות היא עסק ציני, ודאי בתקופה בה הענף בגסיסה, הקהל צורך חדשות ברשת, המכירות יורדות וכמעט כל עיתון מחזיק משרד יחסי ציבור צמוד. לצד משפחת שליט עובדת אשת יחסי ציבור דומיננטית, במערכות ישנם מעט עיתונאים שמוצפים בהמון עבודה. הפרה רוצה להניק, העגל רוצה לינוק והציבור רוצה לקרוא על זה בעיתון. זה המשחק וכולנו משחקים בו כבר שנים. נכון לעכשיו, מרבית הקוראים רוצים בשחרורו של גלעד שליט. אין טעם וגם אין סיבה לנסות ולשנות את זה. כל ניסיון להעלות נושאים אחרים לסדר היום יהיה קודם כל התאבדות מסחרית, אבל גם ובעיקר התנשאות על הקוראים. אפילו הארץ כבר לא מנסה לעשות את זה.


בשורה התחתונה, עמדו בפני עורכי מעריב שתי ברירות: לשבץ את השוטרים שנרצחו בכותרת הראשית, או למתוח עוד קצת את החבל של שליט, יום לפני שתתקבל הכרעה בעניינו. הם הצביעו שליט, וספק אם מישהו מכם היה מקבל החלטה אחרת.