לסגור את וואלה! ברנז'ה

לסגור כי תפסתם תחת

רצינו לבדוק אם דני לוי יודע לכתוב עוד משהו חוץ מ"זה נורא חשוב לי", "הלקוח יהרוג אותי", ו"מה לא מעניין פה?". מתברר שכן

  • וואלה!
דני לוי

כשנתבקשתי ע"י אנשי וואלה! ברנז'ה לנמק מדוע לדעתי יש לסגור את הערוץ המיותר והפולשני הזה שהם מנהלים, ששתי לבצע את המשימה, בעיקר כי לדעתי באמת יש לסגור את ביב השופכין הזה המתקרה ערוץ או מדור, ולפטר את כל העומדים בראשו. כל כך שמחתי שעל אף הלו"ז העמוס שלי והדד-ליין הלא הגיוני שניתן, ולמרות שידעתי שיסלפו כרגיל את דבריי בעריכה לא מקצועית + יעלו רק את הטוקבקים המגעילים ביותר, הדבר היחיד שהדהד בראשי היה שלא בכל יום נופלת לידיך ההזדמנות לנגח את האנשים שהכי מעצבנים אותך, ועוד לעיני כולם - במאס-מדיה.

כמובן שברגע שהתיישבתי לכתוב, גיליתי שיש כל כך הרבה סיבות שאפשר למנות, שעצם המחשבה על כך שלא אוכל להכיל את כולן בטור הזה, הכניסה אותי לדיכאון עמוק וחרדה. ובכל זאת, אם החלטתי לעמוד במשימה אני חושב שראוי שאתייחס בעיקר למניעים האישיים שלי. וככה זה הולך:

הבה נצא מנקודת הנחה שההיגיון אומר שאם יש ערוץ ברנז'ה בוואלה!, הרי שאיש יחסי הציבור בעל המשרד שמייצג הכי הרבה גופי תקשורת, גורמי הפקה, טאלנטים, חברות פרסום וכד' בישראל, אמור לשלוט בו ביד רמה ולעשות בו כבשלו. אני זוכר שפעם היה לי נוהל שכשהיה מתמנה כתב ברנז'ה חדש (בכל אחד מהמדורים מהז'אנר), אני וחבריי דוברי האין-האוס של אותה תקופה, מייד היינו מעבירים לו "מסר כניסה לתפקיד", והוא שכדאי לו להתקשר ולבקש פגישה כדי שנשקול לעבוד איתו. כמובן שאז בפגישה עצמה, הייתי מבשר לו בצורה עקיפה (ולרוב גם ישירה), שלצורך העניין, המינוי שלו אומר שמעתה הוא "כתב רכילות במקומון עצמאי נידח, ואנחנו היודה והנינט שלו". (יש לציין כי לא רבים היו הכתבים שאהבו את האנלוגיה הזו לאורך השנים, אבל תמיד ובמהרה הבינו את צדקתה ונרתמו למשימה הנעלה – לרצות אותנו היחצ"נים).

עוד בוואלה! NEWS

הטיפים שאתם חייבים לקרוא לפני הקנייה הבאה שלכם בסופר

מערכת וואלה! בייעוץ שני ארד דיאטנית שטראוס
לכתבה המלאה

למען סחר הוגן

ואז יום אחד מינו את הגברת ה' ריבק לעורכת הערוץ. אותה גברת שאני הכרתי היטב עוד מהימים שכתבה את מדור הרכילות של זמן תל אביב, עוד בתקופה שאני עצמי החזקתי אייטם במדורי החברה (של המקומונים...). איך שראיתי שריבק נכנסת לתפקיד הייתי בטוח שתזכור לי חסד נעורים ותקדם את ענייני, גם אם לא בהכרח הם תואמים את האתיקה העיתונאית הנהוגה. אפילו הצעתי לה שבמקום שהכתבים שלה ידברו איתי כל פעם, יותר נכון יהיה אם היא פשוט תיתן לי סיסמא משלי לאתר, ואני אעלה בעצמי את הידיעות שאני רוצה לפרסם, כי חבל על כוח האדם... (אגב, עד היום היא לא ענתה לי על ההצעה הזאת). ואכן, בתחילה, האינטראקציה איתה הייתה נעימה, בעיקר, כאמור, לזכר הימים, אולם מהר מאד היא הפכה ליותר ויותר קשה.
ברגע שהעוגנים הכבדים של תעשיית המדיה הפנימו את הטראפיק המובנה של הערוץ (לאור העובדה שהוא יושב בוואלה!), הם החלו להניע גם בו מהלכים משמעותיים (הדלפות ובלעדיות), שפעם היו נחלתם של אייס וגלובס מרקר בלבד. בכך הם הפכו את הערוץ לפלטפורמה לגיטימית ואפילו מבוקשת, מה שגרר באופן טבעי את התדרדרות של הדינאמיקה שלי ושל הקולגות שלי עם העורכת ושליחיה.

לא עבר זמן ופתאום החלה להישמע מכיוונם יותר ויותר המילה האסורה "לא", משל היו אפסנאי בצבא שאתה מבקש ממנו מדים חדשים... (או לפחות עיתונאים אמיתיים עם רצונות אוטונומיים ואישיות עצמונית – מה שגם לא ממש התאים לנו). "מה זה "לא"?!?!. איזה מין דבר זה? עצם הסירוב הזה כשלעצמו לעשות מה שאומרים להם, הוא סיבה מספקת לסגירה של וואלה! ברנז'ה.

במקביל, גם הסחר והמכר איתם לא תמיד היה הוגן, וזאת בשל "מוסר התשלומים" הירוד שהם פיתחו. לפעמים היית נותן להם משהו בלעדי חזק "על החשבון", או סתם משקיע שעת מזמנך ומסביר לכתב התורן מה המשמעות של איזו גזירה רגולטורית שפתאום צצה והוא לא מבין מה היא אומרת, אבל לא תמיד היית מקבל "תשלום" ביום הדין – כשאתה רוצה פרגון באיזו ידיעה, או לחילופין למנוע פרסום שלילי.

למען הבלעדיות

מעבר לכך, באופן כללי סתם נמאס לי ולרבים אחרים מזה שוואלה! ברנז'ה ודומיה הפכו להיות מעין ישות שמגלה כ ל דבר שקורה עוד בטרם הבשיל (במיוחד מגעים) ושורפת בטרם עת את הידיעה הגדולה שתוכננה בלעדית לרז שכניק ב- 24 שעות.
זה קרה לי עשרות פעמים עם אנשי וואלה! ברנז'ה, לרבות במקרים שעשיתי ישיבה עם עוד עשרה משתתפים שחשבתי שאני בוטח בהם, על משהו סופר סודי וגדול, (כמו ליהוק של המגיש לתכנית מדוברת כלשהי לדוגמא) שסגור כבר לאייטם בעמודי החדשות של עיתון מודפס רציני, ואז עוד במהלך הישיבה מגיע האס.אמ.אס מנציגת הערוץ השפל הזה, שמבקשת תגובה, ומבשרת לך בסב-טקסט שהנה הלך האייטם הגדול שתכננת ושמרת בסוד כבר שבוע.

מעבר לנ"ל יש כמובן עוד מעל עשרים סיבות נוספות שהייתי כל כך שמח לפרט, אבל לצערי הגבילו אותי ל- 400 מילה, אותן כבר עברתי לפני שלוש פסקאות.

לסיכום, מתוך ניסיון לדבר אל לבם של המנכ"ל, בעלי השליטה בחברה, ואפילו הציבור שאוחז ביתרת המניות של פורטל וואלה!, אני רק רוצה לומר שאני חושב שהעולם יהיה מקום הרבה יותר טוב והרבה פחות מזוהם בלי וואלה! ברנז'ה. אני נוטה להאמין שאם יש עדיין טיפת תקווה למין האנושי, הרי שמיד אחרי הפסח אלוהים יעשה נס, ויוציא את עם ישראל לחירות אחת ולתמיד, וישחרר אותנו מהעול הנורא הזה שנקרא וואלה! ברנז'ה - המדור שמהווה את המכה הקשה מכולן, שאמנם לא מוספרה בסיבוב הקודם (עקב היעדר אינטרנט בשנות לפני הספירה) - אבל עדיין מכילה אלמנטים מכל עשר קודמותיה, וחמורה מכולן גם יחד.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully