וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נא להתנהג בהתאם

ענת קם

10.5.2009 / 13:47

הקוד האתי שמציעה ועדת האתיקה של רשות השידור משתרע על פני 16 עמודים. לפניכם תמצית של 25 הסעיפים המפורטים בדו"ח

סעיף חופש ביטוי וזכות הציבור לדעת קובע: "רשות השידור תשרת בכל משדריה, בנאמנות ובאחריות, את עקרונות חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת, לרבות הזכות לבטא דעות חריגות ולא אהודות". הועדה כותבת, כי הרשות לא תמנע מפרסום מידע שקיים עניין ציבורי בשידורו, דוגמת גילוי של עבירה פלילית, מידע שיש בו הגנה על בריאות הציבור, שלומו ורווחתו או מניעת הטעיה של הציבור על ידי אדם או גוף כלשהו ועוד.

בסעיף חיסיון נקבע: "לא נמסור פרטים על זהותו של אדם שמסר לנו מידע או את המידע שנמסר לנו, אם מוסר המידע מסרו על סמך הבנה שזהותו לא תיחשף, או שמידע מסוים לא ישודר, או כל הבטחה דומה". עוד נכתב, כי יש להעדיף תמיד מקורות הנכונים להזדהות וכאשר אין מקורות גלויים, יש לבחון היטב את הגורמים המבקשים להסתתר תחת חיסיון ואת מניעיהם משום שהם עלולים להטעות את הציבור.

סעיף "ניגוד עניינים: אינטרסים ועיסוקים נוספים קובע כי "לא יעמוד שדר במצב שבו יש חשש לניגוד עניינים בין חובתו לרשות השידור ולציבור לבין כל אינטרס אחר". הועדה קבעה, כי עיתונאי לא יעסוק בכל עיסוק, שירות, יחסי ציבור, פרסומת ועוד המעוררים חשש או מראית עין לניגוד אינטרסים ולהטעיית הציבור. כל שדר אשר חושש שיש לו עניין אישי כלשהו בנושא מסוים יביא את הדבר לידיעת העורך האחראי.

בסעיף ניגוד עניינים: שימוש לרעה נכתב: "לא ייעשה שימוש לרעה במעמד, בתפקיד או בכוח לשדר או להימנע מלשדר. לא יהיה בשידורים תוכן שיש בו כדי לקדם, במישרין או בעקיפין, את עניינם האישי, הכלכלי או הציבורי, של עובדי הרשות המשדרים בה, המממנים אותה או אחראים לה, אלא אם כן קידום העניין כאמור הוא תוצאה נלווית הכרחית לשידור המשודר, שלא מתוך מטרה לגרום לקידום כאמור". בסעיף זה יש חידוש משמעותי ביחס למסמך נקדי, שם יש איסור חמור על הבעת דעה מאחר שעל פיו השידור הציבורי חייב להיות אובייקטיבי ואנשי המקצוע צריכים להמנע מהבעת דעה. המסמך החדש מבחין בין תכני חדשות ותכניות בעלות אופי אישי בהן ניתן להביע דעות והשקפות עולם, תוך הפרדה ברורה בינן לבין החדשות. תכניות כאלה הן "יומן" וחלק מהתכניות ברשת ב'.

בסעיף אובייקטיביות קבעה הועדה: "נבחין בשידורים הבחנה ברורה ככל האפשר בין דיווח עובדתי לבין הבעת דעה, פרשנות או ניתוח של מידע". בהמשך נכתב, כי יש לוודא שהתכנית בנויה באופן שהצופה או המאזין הסביר יהיה מסוגל להבחין בין העובדות ההיסטוריות המקובלות, לבין דמיון, פולקלור, הומור וכו' ושילוב חומר ארכיוני יתבצע בצורה שתאפשר להבין שהדברים הוצאו מהקשרם המקורי.

סעיף איזון קובע כי "בנושא בעל משמעות ציבורית יש לתת בשידורים ביטוי נאות ומאוזן לדעות השונות הרווחות בציבור ולא להעדיף דעה מסוימת על פני דעה אחרת". הועדה ציינה, כי יש להקפיד על איזון בבחירתם של דוברים, מגיבים ופרשנים, על פי כישוריהם, מיומנותם והדעות שהם מייצגים, תוך שיוכם המוסדי והמקצועי ותחום מיומנותם כגון, תואר אקדמי, חברות במפלגה וכדומה.

על קטינים ועל הגינות

בסעיף דיוק ואמינות נכתב: "לא נשדר דבר שאינו אמת, אינו מדויק או מטעה. נבדוק את נכונות המידע במקורות המהימנים ביותר בנסיבות העניין וננקוט אמצעי זהירות סבירים להבטחת הדיוק ואמינות המידע". לדברי הועדה, יש לוודא שכל מידע וכל ציטוט או הבאת דעה בשם אדם בשידוריו יהיו הוגנים, מהימנים, נכונים ומדויקים. אין לשדר משדר הכולל מידע עובדתי אלא לאחר שננקטו אמצעים סבירים כדי לאמת את המידע המובא בו בדרך של בדיקה או השוואה עם מקור מהימן אחר, גם אם אמצעים אלה יובילו לדחיית השידור.

בסעיף זכות התגובה נקבע, כי "העומד לשדר משדר אשר לכאורה יש בו משום פגיעה באדם, ינקוט בצעדים סבירים על מנת לברר ולקבל תגובתו של האדם לפני השידור ולשדר את התגובה ביחד עם המשדר הפוגע". על פי הועדה, התגובה תנוסח בקצרה, בתמציתיות ובאופן ענייניו ובמידה שלא תהיה כזו ניתן יהיה לשדרה באופן מקוצר ומתומצת כל עוד לא ישונה תוכנה.

סעיף ההגינות קובע, כי "רשות השידור תנהג בהגינות גם כלפי ציבור הצופים או המאזינים, גם כלפי המשתתפים בתכניות וגם כלפי עמיתים למקצוע". על פי סעיף זה, בעת ביצוע ראיון יש לשמור על איפוק, לשאול שאלות ענייניות ולאפשר למרואיין לומר את דברו. במשדר הכולל שחזור או בידוי של אירוע דרמטי כגון אזעקה, גיוס פתע וכדומה, יש לציין כי אין מדובר באירוע המתרחש בזמן השידור. אין לכלול במשדרים מסר הנקלט מתחת לסף המודעות ויש להקפיד על הימנעות מהעתקה בלא לציין את מקור הדברים ומתן קרדיט הולם ליוצרים ולעובדים.

בסעיף השם הטוב והפרטיות נקבע כי "אין לפגוע בשמו הטוב או בפרטיותו של אדם ללא הסכמתו אלא אם קיים עניין ציבורי בכך, ובמידה המתחייבת". הועדה קבעה כי יש להימנע מביזוי או מפגיעה בכבודו ובשמו הטוב של אדם ולהימנע מהאשמות בלתי מבוססות, לעדכן עוברים ושבים בעת צילום בחוץ כי הם עשויים להופיע בתכנית המשודרת וכי במשדר בו מערבים אנשים שאינם בין החיים ראוי ליידע את השארים הקרובים ולהשתדל לשתף עמם פעולה.

על פי סעיף קטינים וילדים, בתכניות ילדים וכן בשעות שבהן סביר להניח שצופים או שמאזינים גם ילדים, יש לגלות התחשבות מיוחדת בהם והקפדה יתירה על כל כללי האתיקה ולהימנע מלשדר משדרים העשויים לפגוע בהם. עוד נקבע כי "יש להימנע משיתוף ילדים בתכניות בנסיבות העלולות לפגוע בהם" ולראיינם רק בנוכחות האפוטרופוס החוקי שלהם.

בסעיף אמצעים פסולים נכתב: "אין להשתמש לשם השגת מידע באמצעים פסולים כגון הטרדה, הקלטה נסתרת, איומים, התחזות או תחבולה, אלא אם קיים עניין ציבורי מובהק במידע, בהעדר דרך סבירה אחרת להשיגו, לאחר החלטה של העורך האחראי" . הועדה קבעה כי יש לסקר את האירועים ולא ליצור אותם. למשל, לא נעודד ולא נשדר התנהגות המבוימת על ידי אנשים עקב הקלטה. במשדרים בכלל, ובתכניות ריאליטי בפרט תקפיד הרשות על כבוד האדם, ולא תעודד התנהגות הפוגעת בכבודם ובפרטיותם של המשתתפים או בציבור.

פרסום שמות ושידור מראות אלימים

בסעיף חולים ונפגעים נכתב: "לא ישדרו הקלטה או פרט מזהה של חולים או נפגעי עברות אלימות או עברות מין, לרבות מפגרים, אלכוהוליסטים או מכורים לסמים, באופן העלול לזהותם, אלא אם התקבלה הסכמתו של מי שמוסמך לתתה, אם קיים עניין ציבורי בכך, ורק במידה המתחייבת; בהעדר הסכמה לשידור כאמור, לא נשדר הקלטות או פרטים מזהים כאמור, אלא אם כן קיים עניין ציבורי מובהק בכך, ובמידה המתחייבת".

סעיף משפט מתייחס לפרסום שמות חשודים, שם נכתב: "לא נפרסם שמות חשודים או עצורים או את פרטיהם המזהים, ללא הסכמתם בטרם הובאו לפני בית המשפט, אלא אם קבע העורך הראשי שיש עניין ציבורי בפרסום או בשידור כאמור. לא נקליט ולא נשדר אסירים בבית הסוהר או עצורים בבית המעצר ללא הסכמתם, אלא אם קיים עניין ציבורי מובהק בכך ובמידה המתחייבת. שודרה ידיעה על מעצרו של אדם או החשדתו ולאחר מכן שוחרר אותו אדם או הוסר ממנו החשד, נשדר ידיעה על שחרורו או על הסרת החשד ממנו, ככל האפשר במידה דומה של הבלטה שבה שודרה הידיעה על מעצרו או החשדתו.
שודרה ידיעה על אישומו של אדם ולאחר מכן זוכה אותו אדם בדין, נשדר ידיעה דומה באופן הולם על הזיכוי. עבריינים יוצגו ככאלה במשדרים, ולא ככוכבי תרבות או מושא לחיקוי. יש להיזהר מלפאר את העבריין או העברה, ולציין בשידור את הנפגעים והנזק שגרם לחברה". פרסום שמות חשודים הפך בחודשים האחרונים לסוגיה תקשורתית בוערת עם הגשת הצעת חוק בנושא על ידי חברי הכנסת מסיעת ישראל ביתנו רוברט אילטוב ויוסף שגאל. לדברי הועדה, רשות השידור מכבדת את העיקרון היסודי שכל אדם הוא חף מפשע, אלא אם הרשיע אותו בית משפט.

בסעיף שוויון ואיסור אפליה נכתב: "אין לציין במשדר מוצאו של אדם, עדתו, דתו, גזעו, לאומיותו, מעמדו החברתי או מגבלותיו, השקפתו הפוליטית, השתייכותו הארגונית, קרבתו המשפחתית לאדם או העדפותיו המיניות כאשר ציון כזה עלול לפגוע באדם, אלא אם כן יש בפרטים אלו משום נגיעה עניינית לנושא המשדר ולתוכנו". הועדה מדגישה כי מוטל איסור מוחלט על שידורים שיש בהם הסתה לגזענות, לאפליה או לפגיעה ממשית.

סעיף אלימות וסבל קובע כי "לא נשדר אלימות או סבל אנושי קשים במיוחד אלא אם כן הם חלק בלתי נפרד מנושא המשדר ובתנאי שאין הם עוברים בעליל את גבול הנסבל בעיני אדם סביר בנסיבות העניין". בדברי ההסבר נכתב, כי כאשר העניין הציבורי מחייב להראות תמונות זוועה כגון גוויות, אברים קטועים, שלוליות דם וכדומה, יש לעשות זאת בקצרה ובהקשר המתאים. אין לחזור על תמונות קשות שוב ושוב.

על פי סעיף אסונות וטרור, "רשות השידור תקפיד לסקר אסונות ואירועי טרור באחריות כדי שלא לסכן חיי אדם, ותימנע מסיקור סנסציוני ומעורר בהלה. ידיעות בדבר מצב בריאותם של נפגעים באסון ישודרו רק בהסתמך על מקור רפואי מהימן ובציון זהותו. לא יפרסמו שמות, קולות, תמונות העלולות לזהות את הקרבן או כל פרט מזהה אחר של נפגעים באסון, אלא לאחר שהודעות בנידון נמסרו למשפחות הנפגעים. לא נשדר צילום מזהה של נפגע באסון בלא הסכמתו או - במקרה שהנפגע איננו בחיים או שאי אפשר לקבל את הסכמתו - בלא הסכמת בני משפחתו, אלא אם קיים עניין ציבורי מובהק בכך". הועדה קבעה כי סטייה מהוראה זו תיעשה רק באישור העורך הראשי במקרים חריגים בלבד, כגון כאשר ההודעה לקרוב משפחה מתעכבת זמן בלתי סביר מפני שאי אפשר לאתרו או כאשר אי פרסום שמות נפגעים יוצר בהלה או שמועות שווא מזיקות בקרב הציבור.

בסעיף הצלת חיים קבעה הועדה כי החובה החלה על כל אדם להושיט עזרה לאדם הנתון לנגד עיניו בסכנה חמורה ומידית לחייו או לשלמות גופו, חלה גם על שדר בעת פעילותו המקצועית והעיתונאית.

בסעיף לוויות נקבע כי "נימנע מהקלטה או שידור של לוויה שאיננה לוויה ממלכתית אלא אם כן קרובי הנפטר הסכימו לכך מראש; במקרה שביקשו קרובי הנפטר כי ההקלטה או הסיקור ייעשו באופן מסוים, ייעשה מאמץ סביר להיענות לבקשתם. אין לראיין את משפחת הנפטר וידידיו בשעת הלוויה ולא להקליטם מקרוב, אלא בהסכמתם". לדברי הועדה, הרשות לא תסייע לגורמים שונים לנצל לוויה לשם העברת מסרים פוליטיים. ברגיל, אין להטריד קרובים ו/או מקורבים לנפטר בבקשות להתראיין. אם מתקיים ראיון בהסכמת המרואיין יש לגלות התחשבות מיוחדת בעת קיום ראיון עם משפחת הנפטר בסמוך למועד הפטירה.

בסעיף הטעם הטוב נכתב כי "ראוי להשתמש, ככל האפשר, בלשון נקייה, באופן שלא יהיה בשידור כדי לפגוע פגיעה לא הכרחית ברגשות כלל הציבור, קבוצה מסוימת, דת מסוימת או אדם מסוים". הועדה קבעה כי שמירה על הטעם הטוב משמעותה בין היתר הקפדה על תרבות הדיון והשיחה ועל כבודם של המתדיינים. ראוי להקפיד על שימוש תקין ונכון בשפה העברית. בנוסף, אין לנצל את השידור להטפה, לעשיית נפשות לדתות ולאמונות, או לפגיעה ברגשותיהם של מאמינים.

אתיקה 2.0

ועדת האתיקה התייחסה גם לסוגיית הפרסום הסמוי. בסעיף "פרסום סמוי" שמסמך החדש נכתב כי "לא יופיע בתכניות תוכן שיווקי, פרסום סמוי או פרסום אגב. הפרסום בחסויות, בתשדירי שירות או בפרסומות יהיה גלוי ויוצג ככזה לציבור. יש להקפיד במיוחד על איסור פרסום סמוי בתכניות חדשות, אקטואליה ותעודה. אין לשלב ולחשוף בשידורים מוצרים, שירותים, מותגים או גופים מסחריים, אלא במידה המזערית החיונית לשידור ולטובת האינטרס הציבורי, וזאת גם אם לא התקבלה כל תמורה או טובת הנאה מאותו גוף".

על פי סעיף תחרויות ומשדרי פרסים, הרשות לא תשדר משדר תחרות או פרס אשר איננו מושתת כלל על ידע, זריזות מיומנות ומאמץ אישי אלא על המזל בלבד. למעשה, סעיף זה אינו מאפשר לרשות לשדר את הגרלת הלוטו, גם אם היא תרצה לרכוש חזרה את זכויות השידור שלה. הועדה החליטה, כי המשחק והתחרות במשדרים, כולל תכניות מציאות, יהיו הוגנים ולא תהיה בהם הטעיה או ניצול לרעה של המשתתפים או של הציבור.

על פי סעיף תקשורת מקוונת ואינטראקטיבית, כללי האתיקה יחולו גם על אתרי האינטרנט והפעילות המקוונת של רשות השידור. עם זאת הרשות מכירה בכך שגולשים אינם כפופים בעצמם לעקרונות האתיקה ואינם מכירים אותם. הרשות מכבדת את ערכי חופש הביטוי, האנונימיות והפרטיות המקובלים בשירותים האלה, ולא תפגע בשיח החופשי המתפתח בהם, אלא לטובת אינטרס ציבורי ממשי ובמידה המתאימה.

על פי סעיף תיקון טעויות והתנצלות, אם נפלה טעות בעת משדר בשידור ישיר, נתנצל ונתקן את הטעות ככל האפשר בתוך אותו המשדר. במשדרים אחרים ישודרו התנצלות ותיקון בהזדמנות המתאימה הראשונה אחרי גילוי הטעות. בסעיף "התייעצות, בירור ופרשנות" האחרון, קבעה הועדה את נהלי העבודה ברשות: "בכל מקרה של ספק יש להתייעץ עם העורך הראשי ולפעול לפי הוראותיו. העורך הראשי רשאי להביא נושא מסוים או שאלה עקרונית לבירור לפני ועדת האתיקה של הרשות ויפעל לפי הנחיותיה".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    3
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully