ענבר: "אין ברשות אנשים שמתאימים להוביל רפורמה"

שבוע לאחר התפטרותה, יוצאת המשנה ליו"ר רשות השידור כנגד הנהלת המוסד: "הרשות עומדת בפני קריסה - זו טרגדיה לאומית"

אופיר בר זהר
23/06/2009

"הטרגדיה היא שזה כמו המיתוס של סיזיפוס, שמגלגל את הכדור לפסגה ולפני הסוף נופל בחזרה - וזה בדיוק מה שקורה עם הרפורמה ברשות השידור. מטר מהפסגה הכדור הזה מתגלגל בחזרה ועלול לרמוס את כל הרשות", אומרת דורית ענבר, שהתפטרה לפני כשבוע מתפקיד משנה ליו"ר רשות השידור.

ענבר מסבירה כי אם לא תהיה רפורמה, הרשות לא תוכל להמשיך להתנהל כבעבר משום שאינה יכולה לכסות על הוצאותיה. היא מצביעה על שלושה גורמים שיביאו לקריסת המערכת: "חובות שנצברו, צמצום האגרה והגדלת ההוצאה להפקות (על-ידי חקיקה - א"ב) - כל אלה מביאים לכך שהרשות תיקלע בחודשים הקרובים למצוקה כלכלית קשה". ענבר, ששימשה בעבר יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, מנכ"לית טלעד וכיום מנהלת את הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, מדברת על תחושת ההחמצה: "זה היה בהישג יד, ורוב הציבור בכלל לא מפנה לכך תשומת לב. זו טרגדיה לאומית שהגענו כה קרוב, אך פיספסנו".

על חוסר העניין והתדמית הנהנתנית של הרשות אומרת ענבר כי "לרשות השידור נעשה לאורך השנים עוול מבחינת הדיון הציבורי. מרבית האנשים שם באים כדי לעשות עבודה טובה. מצד שני, יש ברשות מאות עובדים מיותרים שהיו צריכים לעזוב במסגרת הרפורמה - ועודף העובדים, מעצם הגדרתו, גורם להתנהלות לא תקינה".

ענבר מאמינה גדולה בזכות הקיום של השידור הציבורי, אבל מודעת לכך שאולי לא מדובר בדעת הרוב: "אני בטוחה שהקוראים של TheMarker נוחרים בבוז ואומרים 'מי צריך רשות, תבטלו את האגרה'".

אולי באמת צריך לסגור את ערוץ 1 ולפתוח אותו מחדש רק אחרי החלפת כל המערכת?

"אני חושבת שהפתרון של 'עולם ישן נחריבה עולם חדש נקימה' לא עבד אף פעם בשום מקום. אני חוששת מפתרונות רדיקליים, שעלולים להביא לאסון ומעדיפה לנסות להבריא מבפנים, גם אם זה יותר קשה".

מה בעצם קרה ברשות בחודשים האחרונים?

"התחלפה ממשלה. הרפורמה עמדה כבר בישורת האחרונה שלה, נחתמו שני הסכמים והיה ברור שנדרשים עוד חודשים ספורים בלבד כדי להשלים אותה. בזמן הזה משה גביש (יו"ר רשות השידור לשעבר - א"ב), שהוביל את הרפורמה, ככל הנראה יצר את הרצף באמצעות פגישות עם השר הממונה על רשות השידור, יולי אדלשטיין, ועם משרד האוצר בהצלחה חלקית. אבל הם לא מצאו זמן להיפגש.

"במקביל, התחילו שמועות, שהוכחשו מצד אנשים שונים, שטענו כי משרתו של גביש הוצעה להם על-ידי אדלשטיין. במקביל הוא הכריז על כוונתו להחליף את המליאה והוועד המנהל, כשעל-פי חוק הסתיים תוקף המינוי של רוב המליאה.

"ההכרזה הזאת והשמועות הביאו להתרופפות גדולה בקצב המשא ומתן להשלמת החוזים הנוספים. האנשים שעמדו מול הנהלת הרשות שידרו חוסר רלוונטיות, סמכות או גיבוי ושאין טעם לדון אתם. גם בישיבות שנכחתי בהן ברשות התרשמתי מתחושה של חוסר מחויבות, ואף חוסר ציות מצד אנשים ברשות".

השר, מנכ"ל הרשות וגורמים אחרים מביעים אופטימיות בנוגע להשלמת הרפורמה. את חושבת שהם באמת מאמינים ביכולתם להשלים המהלך?

"הסיכויים קלושים. בהנהלת רשות השידור אין אנשים שמתאימים להוביל את הרפורמה בלוח הזמנים הנוכחי. כדי לקדם את הרפורמה אין די בסיסמאות וברצון טוב, יש צורך בהיכרות עמוקה עם הסכמי ההעסקה השונים של כל 14 הוועדים, הכרת החקיקה ודברים נוספים.

"לא ניתן ללמוד דברים אלה בכמה ימים, והם חיוניים להשלמת שני ההסכמים האחרונים, שעיקרם האחדה של תנאי ההעסקה של כל ועדי העובדים והסדרה פיננסית בשיתוף האוצר והבנקים".

האם בדיעבד היית לוקחת על עצמך את התפקיד?

"לא. הגעתי למקום הזה רק כי האמנתי ששידור ציבורי זה דבר חשוב והאמנתי שגביש מסוגל להגשים את המטרה הזאת. אבל אני לא מצטערת שנכנסתי לזה, כי מי שלא מעז לא מצליח".

עוד בוואלה!

אייפון 13, נינג'ה גריל ודייסון: כבר שמעתם על מסיבת המתנות של חצי חינם?

מערכת וואלה! בשיתוף חצי חינם

החטא הקדמון של ערוץ 10

ענף המדיה נמצא בתקופה לא קלה - כל הזכייניות רשמו הפסדים ב-2008, ובנוסף לכך הן לא עומדות בכל המחויבויות הרגולטוריות שלהן. מצבו של ערוץ 10 בעייתי במיוחד - זיכיונו עתיד לפוג בפברואר הקרוב ואי-אפשר להאריך אותו בשל חובות העבר של הערוץ. על המצב הנוכחי בשוק אומרת ענבר: "לאור התפקוד של ערוץ 1 והאפשרות שערוץ 2 יישאר הערוץ היחיד, אני חושבת שצריך לעשות רוויזיה של השוק. הייתי בוחנת בעיניים רעננות את ההתנהלות שלו ואת מה שחל עליו. לדעתי, ערוץ 10 הכרחי ועדיף שיישאר מאשר שערוץ 2 יתפקד כמונופול או דואופול של רשת וקשת. התחרות חשובה לתכנים, לענף הפרסום ולפלורליזם.

"החטא הקדמון של ערוץ 10 הוא המכרז שלו. האופן שבו נכתב המכרז מלכתחילה הוא זה שהזמין בדיעבד את כל הצרות. גם המכרז השני של ערוץ 2 - יצירת 'תחרות יופי' שבה כל מי שמבטיח יותר השקעה בהפקות מקור איכותיות יקבל יותר ניקוד - הוביל להבטחות מופרכות. אני יודעת שלפחות בחלק מהמקרים המציעים אפילו לא התכוונו לעמוד בהצעה שלהם".

איך את יודעת?

"אמרו לי. הייתי רוצה לקוות שלפחות חלק מהמציעים במכרזים אלה הגישו את ההצעות הגבוהות בתום לב ובאמונה שיוכלו למלא אותם, אבל העובדות מדברות בעד עצמן. מדובר בדרישות גבוהות ובמקרה של ערוץ 10 הדבר הזה הביא להקלות ותיקוני חוק. על הדרך הוא צבר חובות והפרות, והתוצאה היא המצב הנוכחי".

ענבר מסבירה כי "חוקי מרפי עבדו שעות נוספות על ערוץ 10. הרי נקבע שהערוץ יורכב משני זכיינים. אלא שכרגיל הזכיין שלא זכה הגיש עתירה נגד אחד הזכיינים שכן זכו וטען שהוא היה צריך לזכות. במכרז נאמר שהזוכים חייבים לעלות לשידור תוך חצי שנה על-אף שזה לא היה סביר בעליל, שהקבוצה הראשונה שזכתה ביקשה דחייה ושטרם הוכרע מי יהיה הזכיין השני. הרשות אילצה את הזכיין הראשון לעלות לבד ולשדר שבעה ימים בשבוע. הדבר הרע באופן קיצוני את תנאי הפתיחה של הערוץ.

"זה תינוק שבעטו בו מהרגע שהוא נולד. הזכיין השני שסוף-סוף נבחר כבר לא היה להוט להיכנס והחל לנהל משא ומתן אגרסיווי עם הזכיין הראשון שכבר עלה לשידור וסופו שהתמזג באיזו קונסטלציה. נשאר זכיין אחד שהיה צריך להרים על כתפיו ערוץ. מעבר לכך, הערוץ בחר דרכים להתנהל ולשדר שהקשו עליו לפרוץ לתודעה".

מחזיקה בחלק מהאחריות לכישלון

ענבר הגיעה לטלעד ב-2004, אז אחת מהזכייניות בערוץ 2, תקופה קצרה לפני פרסום המכרז השני. טלעד היתה מוכרת בין השאר בשל התוכניות "עובדה", "קצרים" ו"מעורב ירושלמי", ופעלה במשך כ-12 שנה, מעליית ערוץ 2. בתום המכרז השני ב-2005 הוכרזו קשת ורשת כזוכות, וטלעד נאלצה לפנות את המקום ולפטר את עובדיה. ענבר נתפשת על-ידי רבים כמחזיקה בחלק מהאחריות לכישלון. היא לא ששה לענות על שאלות בעניין.

ובכל זאת, ענבר אומרת כי "היתה שרשרת סיבות מורכבת שבגללה טלעד לא זכתה במכרז. בהקשר של מפת התקשורת הנוכחית, ההצעות הכלכליות של טלעד היו נכונות ואני עומדת מאחוריהן גם כיום. אלה הנתונים שהשוק באמת יכול לעמוד בהם".

ענבר מוסיפה כי "ההחלטה שרק שתי חברות יקבלו את הזיכיון במכרז השני של ערוץ 2, ולפיה יקחו חברות עם מאות עובדים ויעמידו אותן במערכת שהיא יותר רולטה רוסית מאשר מכרז, התקבלה בצורה שערורייתית. היא התקבלה כלאחר יד בדיוני ועדת הכלכלה. לא נעשתה עבודה כלכלית ולו השטחית ביותר כדי לבדוק מה משמעויות של החלטה כזו".

ענבר משמשת כיום מנכ"לית הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה, המשקיעה בהפקות ישראליות - בעיקר בתחום הדוקומנטרי. "זה הדבר שמעניין אותי יותר מכל", היא אומרת. "התעשייה בישראל מדהימה. יש לה בולטות אמנותית ומסחרית. הסרטים הישראליים מופיעים במאות פסטיבלים, זוכים בעשרות פרסים מדי שנה, ומוקרנים מסחרית בבתי קולנוע וערוצי טלוויזיה".

ענבר מספרת כי "הקרן אחראית לסרטים כמו 'ואלס עם באשיר'. היינו הגורם הראשון שהאמין בו, עוד לפני שהגעתי לקרן, אחרי שכל הדלתות נסגרו בפניו. הקרן נתנה לו סכום כסף חריג בהיקפו. התקציב השנתי הוא של מיליוני שקלים, ומגיע מכמה מקורות: מועצת הקולנוע (כלומר כספי מדינה), גופים ישראליים כולל הרשות השנייה, גופי שידור שונים וגורמים זרים כמו האיחוד האירופי".

לדבריה, "מדובר באינטרס לאומי - מצד אחד זו תעשייה גדולה שמפרנסת הרבה אנשים ומצד שני זהו יצוא עם ערך מוסף גבוה שאינו נמדד בכסף. על המדינה לתמוך בתעשייה במגוון כלים רחב ויצירתי. צריך לשפר את החקיקה שנותנת הטבות מס למשקיעים זרים. היא לא עומדת בתחרות עם הטבות במדינות אחרות ולכן אינה אפקטיווית".

מערוץ 10 נמסר בתגובה: "בתפקידה של ענבר כיו"ר מועצת הכבלים והלוויין, היא סייעה לביסוס התחרות בין המתחרה החדש, חברת yes, לבין מונופול העבר של חברות הכבלים. לצערנו, על-אף ששוק הטלוויזיה המסחרית נשלט גם הוא על ידי המונופול של הערוצים 2 ו-10, הוא לא קיבל מהרגולטור את התמיכה לצורך פתיחתו לתחרות. עם זאת, על-אף הקשיים בשינוי הרגלי הצפייה ובהתמודדות עם גופים חזקים, הצליח ערוץ 10 לפתוח בתחרות שממנה נהנים כיום כולם".

מהנהלת הרשות השנייה נמסר: "החלטת הרשות להתיר לישראל 10 להתחיל שידוריה בערוץ 10 כזכיין יחיד נבעה מדרישה של ישראל 10 ולא מיוזמת הרשות. בהמשך עוגן הדבר בחוק הרשות השנייה במטרה להסדיר זאת.

"המכרז להענקת זיכיונות בערוץ 2 היה מקצועי, ומרבית הניקוד בו ניתן בגין הצעות מדידות. הזוכים במכרז הם זכיינים ותיקים שנטלו על עצמם מחויבויות גבוהות לאור היכרותם לאורך עשר שנים עם השוק.

"בהתאם לחוק הרשות השנייה, המכרז להענקת זיכיונות בערוץ 2 שפורסם ב-2005 נועד להיות לזכיין אחד. לאור חוות דעתו של הממונה על ההגבלים העסקיים, קבעה המועצה כי המכרז יהיה לשני זכיינים".

מהאוצר נמסר: "ענבר אינה בקיאה בפרטים. בחודשים האחרונים התקיימו פגישות לפחות פעמיים בשבוע. לא ברור על מה היא מלינה".

מרשות השידור נמסר: "הצלחת הרפורמה אינה מותנית או תלויה באדם זה או אחר, אלא באיחוד כל הגורמים המקצועיים ברשות. אנו נחושים להמשיך בקידום הרפורמה, וכבר השבוע נפגשו מנכ"ל הרשות והנהלתה עם השר הממונה ועם נציגי האוצר שהתחייבו למימונה. הערוץ הראשון מיצב עצמו כערוץ איכותי המהווה חלופה, והראייה לכך היא בלימת ירידת הרייטינג המתמשכת בפריים-טיים".

מהשר אדלשטיין לא נמסרה תגובה.

"אני מצטערת שהקימו את מערך השידור הדיגיטלי"

"אני מצטערת שהקימו את מערך השידור הדיגיטלי (DTT). התנגדתי להקמה שלו", אומרת דורית ענבר. לדבריה, "זו טכנולוגיה מיושנת שקיימת כבר כמה שנים באירופה ולא הועילה שם לפלורליזם או לתחרות, אלא להפך. אפשר היה להקים מערכת לוויינית ולא היה צריך לבזבז את כל הכספים על תשתית יקרה שיש לה נזקי קרינה".

ענבר סקפטית בנוגע לאפשרות כי המהלך ימוטט את yes ו-HOT. "אני לא חושבת שיש סיכון שאחת החברות תקרוס", היא אומרת. "זהו מוצר נכה שאינו המוצר הצרכני ש-yes ו-HOT נותנות. מעבר לכך, יש אנשים רבים שהם טכנופובים ולא ירוצו לקנות ממיר חדש. צריך לזכור שרוב משקי הבית משלמים כיום על תקשורת סלולרית וקווית הרבה יותר מאשר על טלוויזיה. בנוסף, אם כבר עושים שידור פתוח, נפלא מבינתי למה לא משדרים את הערוצים הייעודיים 9 ו-24".

לדעתך נכון לאחד את גופי הרגולציה לברית מועצות אחת?

"זה רעיון חכם. אני לא מכירה שום מקום בעולם שבו הרגולטור המסחרי מפוצל לשניים. זה יוצר עיוותים לא מעטים - הראשון הוא כפל מערכות והוצאות שנובעות מכך, והשני הוא טיפול בלתי אחיד באותם נושאים - למשל רגולציה שונה לפרסום של ערוצים 2, 10, 9 ו-24".

לדבריה, הרשות השנייה עושה עבודה טובה, אבל במקרה של איחוד, "טוב שמועצת הכבלים והלוויין היא זו שתבלע את הרשות השנייה ותשליט עליה את הנורמות. מועצת הכבלים והלוויין מסדירה שוק של 150 ערוצים בעלי מגוון ז'אנרים וסוגיות אתיקה. בנוסף, יש לה את הניסיון והידע להתמודדת עם פלטפורמות דיגיטליות וחידושים טכנולוגיים. היא גוף יותר קטן עם תקציב יותר קטן, למרות היקפי פעילות גדולים בהרבה - וזוהי נורמה שכדאי לאמץ".

את חושבת שמעבר לרישיונות יציל את השוק?

"תמיד חשבתי ששיטת הרישיונות נכונה כי היא יותר הוגנת ואובייקטיווית, אבל השאלה היא איזה תנאים חלים לפיה. מצד אחד לא רצוי שיהיו דרישות מאוד גבוהות שאף-אחד לא יעמוד בהן, ומצד שני גם לא כדאי שהשוק יהיה מוצף בערוצים רדודים וזולים".

מהנהלת הרשות השנייה נמסר: "ההחלטה להקים מערך קרקעי בגיבוי לווייני נובעת מאמינותו של המערך ועלויות רכישת הממיר הנמוכות לצופה, בהשוואה לשידור באמצעות מערך לווייני בלבד. לא בכדי כל מדינות העולם נוהגות בדרך זו.

"לגבי ברית המועצות: מיזוג הרגולטורים הכרחי במטרה להוביל רפורמה נדרשת בשידורים. לכולם יש מקום וכולם חשובים".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully