המרוויח הגדול מההסדר שהושג היום בין משרדי האוצר והתקשורת והרשות השנייה לבין בעלי ערוץ 10 הוא כמובן יוסי מימן, בעל השליטה בערוץ. תמורת עשרה מיליון שקלים בתשלום מיידי יקבל מימן פריסת חובות חסרת תקדים (35 מיליון שקל, לתשלום החל מינואר 2012 או מרגע קבלת הרישיון, במידה שיקרה קודם) וקידום היוזמה להקדים את תחילת פעילות הגוף הרגולטורי המאוחד, "ברית המועצות". למרות החובות הרבים ולמרות לוח השידורים הדל בתוכן, הערוץ שלא עמד במחויבויות התוכן שלו במשך רוב שנות פעילותו קיבל היום דחיפה רצינית לקראת קבלת רישיון לשידורים, רישיון אותו יהיה קשה מאוד לקחת ממנו.
מאבקו של מימן היה צודק לטובת כל אדם שמכיר בחשיבות הפלורליזם התקשורתי, אבל רחוק מלהיות קרב דוד וגולית, או כל מטאפורה של הטוב-צודק-אך-חלש מול הרע החזק והדורסני. בפועל, יצא פה מימן דורסני יותר מכל גוף בו הוא נלחם. הוא אמנם הפסיד סכומי עתק מכיסו, אבל הוא הצליח לגרום לשני משרדים ממשלתיים ורשות ציבורית אחת לעשות עבורו שמיניות באוויר.
הרגולטור - אחד בפה ואחד בלב
הרשות השנייה איפשרה לערוץ לדרוך עליה ועל כל העקרונות שהיא הציבה על סדר יומה. בדו"ח ועדת תורג'מן לבחינת עמידת ערוץ 10 במחויבויותיו הוצגו חובות בגובה 103 מיליון שקל, רובם חובות תוכן. ראשית, נזכיר כי ועדת תורג'מן מונתה לבחון את עמידת הערוץ במחויבויותיו במחצית הראשונה של תקופת הזיכיון; בפועל הוא פורסם רגע קט לפני תום התקופה, מה שיכול היה להיות רמז לחשיבות שהרשות עצמה והעומדים בראשה ייחסו לוועדה הזו.
לצד חובות הערוץ פורסמה המלצה להארכת זיכיונו עד 2012 כדי להעניק לו זמן מספיק למילוי חובות התוכן שעמודים על עשרות מיליוני שקלים. בתחילת אוגוסט 2008 המליצה יושבת ראש המועצה נורית דאבוש לצאת למכרז על הפעלת הערוץ, בטענה שלא הצליחה לשכנע את המחוקק להאריך את זיכיונו - על אף שעל פי תנאי הזיכיון, הרשות רשאית להאריך את הזיכיון בשנתיים ללא צורך בשינויי חקיקה.
רק שאחד בפה ואחד בלב. לאחר הכרזה זו החלה סאגת התכתבויות, שימועים והתחייבויות, כולל הצגת ערבויות לעמידה במחויבויות ומשיכתן עם פרוץ המשבר הכלכלי, שמשכו זמן והביאו בסופו של דבר את ערוץ 10 למאבק הנוכחי שהסתיים - הפתעה - בניצחונו.
היום אומרים ברשות כי היו מעוניינים למצות את כל ההליכים עם בעלי הערוץ. בפועל, גם הם לא רוצים להיות חתומים על סגירת ערוץ בישראל ועל כן נגררו לסחבת בתקווה שאפשר יהיה להפיל את האשמה על משרד האוצר, או התקשורת, או יוסי מימן בעצמו. לו הייתה הרשות באמת ובתמים מאמינה שהערוץ במתכונתו הנוכחית, עם הזכיין הנוכחי, אינו ראוי להמשיך לשדר, היא הייתה מפרסמת את המכרז באוגוסט שעבר ולא נקלעת למשבר כלכלי, תקופת בחירות שהקפיאה הכל ושלל תסבוכות נוספות.
רשת וקשת - הקלות בקלי קלות
לאחר שכבש את מבצר הרשות השנייה ללא התנגדות, עמד מימן בחוד הכוח שפתח את הציר לזכייניות ערוץ 2. יוחנן צנגן, שעמד בראש זכיינית אומללה רק במעט מערוץ 10, הדגיש מעל כל במה אפשרית כי רשת וקשת ידרשו כל הקלה שתינתן לערוץ 10. לגיטימי לדרוש, וחובה על הרגולטור לתת.
צודקות רשת וקשת בטענה שהגנת ינוקא לא יכולה להימשך עד גיל העשרה, אבל אם היא כבר ניתנת - שתינתן לכולם. מלבד ההקלות המיידיות, האיץ מימן את המעבר לשיטת הרישיונות, אליה מפללים בשני הגופים הללו תקופה ארוכה. באוגוסט שעבר אמר צנגן בדיון בוועדת הכלכלה שרישיונות ימוטטו את הענף. היום הוא ייתן את אברי גלעד בשביל רישיון.
וכל הכבוד לשר
מרוויח נוסף הוא שר התקשורת משה כחלון. יותר משהרוויח, כחלון בעיקר לא הפסיד. בשעה שברור היה שלמרות השרירים שמפגין שר האוצר שטייניץ בסופו של דבר ימצא הסדר שיהיה יותר לרוחם של בעלי ערוץ 10 ופחות לרוחו, הציג כחלון מאז מינויו עמדה עקבית, פרווה ונעימה לעין: "צריך להגיע להסדר".
עוד כשמאבק ערוץ 10 התנהל על אש קטנה, לפני הטלת פצצת המימן לפני כחודש, עמד כחלון על כך שהצלת הערוץ לא צריכה להיות התפקיד שלו וידע להרחיק ממנו את האש: "אני לא אוביל שינויי חקיקה, הרשות תפתור את הבעיה". לכל אורך הדרך עמד כצופה מהצד שלא הסתבך עם אף אחד מהצדדים ועכשיו הוא גם לא צריך לחזור בו משום עמדה לוחמנית שהציג. למרבה הסמליות, בשבועיים האחרונים שהה כחלון בחופשה פרטית בחו"ל.
מיסרו דרישת שלום לאיבתיסאם
מאבק ההישרדות של ערוץ 10 בחודשים האחרונים האפיל על מאבק היוצרים ברגולציה ובערוצים המסחריים. רק לפני כחצי שנה הפגינו היוצרים תחת כל משרד זכיין או רגולטור, פוצצו ישיבות ופרצו לאולפנים. פרנסתם עמדה בסיכון אמיתי: הזכיינים לא מוציאים כסף להפקות, איגודי היוצרים לא עובדים. פשוט וקל.
אם יאושר ההסדר אליו הגיעו היום הצדדים ייצאו היוצרים נפסדים. לא רק בגלל הסוגיה הכספית אלא גם התדמיתית. מצד אחד, סגירת ערוץ 10 הייתה מקטינה משמעותית את מספר ההפקות בשוק. מצד שני, נזכיר כי מדובר בגוף שלא עמד בהתחייבות שלו להשקיע ביצירה המקורית. מאבק היוצרים נגד מתן הקלות ופרסים לערוץ תחשב להם לכפיות טובה. אם יבליגו ויתעלמו מההקלות המופלגות שמקבל הגוף שאינו עמד בדרישות החוק, הם יפתחו פתח לזלזול עמוק ובוטה יותר גם מזכייניות ערוץ 2 שצפויות לזכות גם הן בכל הקלה לה זכו מימן ושותפיו.
תודה על החופש לזפזפ
בינתיים הרגולטור האמיתי, הצופה שמצביע בשלט, לא מאד מרוצה ממה שערוץ 10 מספק לו. וגם הוא, כמו הרגולטור, יוצא כאן נפסד וימשיך לאכול יותר מדי הפקות סוג ג' וסרטים דוקומנטריים ליגה ד'.
לקרוא את דבריו של האיש שמביא לכם מדי ערב את פינתו של חיים אתגר מתלונן על הסיקור הרב של מותו של מייקל ג'קסון בטלוויזיה האמריקאית היה בלתי נסבל, רק שלצידו עומדת הטענה שאם לא היה אמש ערוץ 10, וערוץ 1 היה מתנהג כערוץ 1 ולא פורץ לשידור עם מבזק על האירועים במרכז לנוער גאה בתל אביב, היינו נשארים עם מבזק טלוויזיוני אחד שזוכה לעשרות אחוזי רייטינג ויכול לטעון שקבוצת חייזרים פלשה לכדור הארץ והרגה צעירים בדרכה לכבוש את תל אביב.
ובשם הטענה הזו ימשיכו כנראה למכור לכם עונות של "הישרדות" שמרוחות על פני 50 פרקים בני שלוש שעות ואתם תודו ליוסי מימן. תודו לו על החופש לזפזפ.