כסף, כסף, כסף. שורף לי את האתר

האם ליומרה השאפתנית של רופרט מרדוק לגבות תשלום עבור תכני סאנדיי טיימס ואתרים נוספים שבבעלותו יש סיכוי להצליח? מומחי תקשורת בעולם סקפטים, בישראל קצת פחות

דידי חנוך וענת קם

העיתון סאנדיי טיימס ישמש פיילוט לאסטרטגיה החדשה של ניוז קורפ, תאגיד התקשורת שבשליטת רופרט מרדוק, גביית תשלום עבור תכני חדשות ברשת. עיתון הגרדיאן מדווח כי אתר העיתון שמשלב כעת גם תכנים מהעיתון היומי הטיימס יושק בנובמבר בכתובת sundaytimes.co.uk. זו אמורה להיות יריית הפתיחה למהלך רחב עליו הכריז מרדוק רק בשבוע שעבר במסגרתו כל אתרי החדשות שבבעלותו יתחילו לגבות כסף עד הקיץ הבא: "עיתונות איכותית אינה זולה", אמר מרדוק בהודעתו והוסיף: " התעשיה הזו שנותנת את שירותיה בחינם מחסלת במו ידיה את היכולת שלה להפיק עיתונות טובה"

ההכרזה של רופרט מרדוק לא התרחשה בואקום. הכנסות העיתונים צנחו בשנים האחרונות. הסיבה לכך היא שעיתונים מעולם לא התפרנסו מדמי מנוי וגם לא מהמחיר שנגבה בעבורם בדוכן העיתונים. הכסף הזה מממן בעיקר את מערך ההפצה. הם התפרנסו מפרסום וממודעות לוח. עוגת הפרסום מתחלקת כיום באופן שונה, כך שההכנסות מפרסום ירדו משמעותית. אבל הירידה הגדולה יותר בהכנסות היא תוצר של שני גורמים: המצב הכלכלי, ואתר הלוחות Craig's List שמציע בחינם את מה שהם תמיד מכרו בכסף.

למרדוק תמריץ חזק יותר מאשר לרוב מתחריו לעבור למכירת תכנים, מכיוון שהאתר האחד שלו שכן גובה תשלום - הוול סטריט ג'ורנל - הוא גם העיתון היחיד שלו שעדיין מניב רווח משמעותי. קהל היעד של הג'ורנל הוא קהל עשיר יותר מכלל הציבור, והמידע שמופיע בעיתון קריטי יותר. בנוסף, רכישת תכנים מאתר כמו WSJ או הפייננשל טיימס היא הוצאה מוכרת, גם בעבור אזרח פרטי.

המיליארדר מארק קיובן תומך בגביית תשלום עבור תוכן באינטרנט. בבלוג שלו הוא קורא לפתרונות יצירתיים לסוגיה. לטענתו המודל של הג'ורנל לא יעבוד במקומות אחרים: "הג'ורנל מזיז שווקים", כותב קיובן. "עמוד 6 של הסאן לא". קיובן מציע למרדוק להציע חבילות לחובבי חדשות שיכללו גם תכנים של החטיבות האחרות של החברה, כולל ספרים של הארפר קולינס וסרטי DVD של פוקס, כולן בבעלות מרדוק.

עוד בוואלה! NEWS

מהייטק ועד למשרדי ממשלה: התואר שיפתח לכם דלת לעולם מרתק ומרגש

בשיתוף המכללה האקדמית כנרת
לכתבה המלאה

סלון אוורירי

חוץ מאתרי פורנו ועיתונים כלכליים, קשה למצוא נסיונות מצליחים רבים של גביית תשלום על תוכן באינטרנט. האתר Salon ניסה במשך זמן רב למכור את תכניו, וכשל. כיום עובד האתר במודל Freemium במסגרתו ניתנים התכנים בחינם, אך ניתן לרכוש מנוי כדי לקבל גרסה נטולת פרסומות ותכנים נוספים כגון ספרים וגישה לאתר הדיונים הסגור. מודל דומה מאד למה שקיובן מציע למרדוק. הניו יורק טיימס היה בין האתרים שניסו בעבר למכור את תכניהם. רק ב-2007 בוטל Times Select, אתר הפרימיום של הטיימס. בעת הביטול, היו לו 220,000 משתמשים משלמים. זה מספר לא רע - אם היה מדובר בעיתון ישראלי.

התגובות ברשת להודעתו של מרדוק היו, כצפוי, שליליות. ג'יי רוזן, בלוגר ומרצה לעיתונות באוניברסיטת ניו יורק, כתב בטוויטר שלו שהוא רוצה שאחד מאתרי העיתונים הגדולים יתחיל לגבות כסף "כדי לראות מה יקרה". רוזן טוען כי העיתונים, במודל הנוכחי, עומדים על סף אסון ובעבר אף כתב כנגד הרעיון של סגירת חדשות מאחורי חומת תשלום. מרדוק קינג קאופמן, עיתונאי לשעבר ומבקר העיתונות של אתר Salon בהווה, כתב בבלוגו: "שפשוט יתחילו לגבות כסף כדי שימותו כבר".

טום מריט מאתר CNET ציין שהבעיה בפרסום היא שאמנם יש לעיתונים הגדולים כניסות רבות לאתרים, אבל המפרסמים עדיין משלמים פחות על פרסום דיגיטלי מאשר על פרסום בעיתון או בטלויזיה. מריט סבור שזה ישתנה בשנים הקרובות, שכן פרסום ברשת מטווח יותר ומדיד יותר. אבל כרגע, העיתונים במצב קשה ומי יודע אם ישרדו לראות את הרגע הזה.

"כולם מחכים לראות מי ימצמץ ראשון"

האם למודל גביית תשלום עבור תכנים ברשת יש סיכוי לעבוד בישראל? בכירים בעולם התקשורת הישראלי היו אולי רוצים, אבל בינתיים שומרים על ראיה מפוכחת של המצב. "זו שאלה מורכבת", אומר חגי גולן העורך הראשי של גלובס. "השאלה היא אם בכלל יש ברירה, האם אתרי תוכן מכל סוג יכולים להתקיים רק מפרסום? זה לא ברור מאליו. במשך שנים הפרינט סבסד את האינטרנט והמצב הזה לא יכול להימשך כי לפרינט יש צרות משלו. גם בהווה ובעיקר בעתיד האינטרנט יצטרך מודל כלכלי שיחזיק את עצמו ונשאלת השאלה אם אפשר להתקיים רק מפרסום. נראה כרגע שהתשובה על כך שלילית.

"אני טוען שכנראה לא יהיה מנוס אלא לגבות כסף עבור תשלום באינטרנט וזה יקרה. כולם מחכים לראות מי ימצמץ ראשון כי זה הימור, אם אתה לוקח החלטה לעשות את זה והמתחרה שלך לא, הוא ירוויח את הגולשים שלא רוצים לשלם וככה תפסיד פעמיים. גם לא ישלמו עבור התוכן שלך וגם החשיפה שלך תרד ובהתאם ההכנסות מפרסום. זו החלטה שמאוד קשה לקבל ויש הרבה סיכונים. מנסים בדרך לגבות תשלום על חלק מהתכנים, בעלי ערך מוסף גבוה, שיוצאים מנקודת הנחה שהגולש יפיק מהם תועלת מעשית ורווחית ואז ישתלם לו לשלם עבורם. זה נמצא בעיקר באתרים הכלכליים או כאלה שמייצרים רווח".

"יצרני תוכן בכל העולם מייחלים להצלחתו של רופרט מרדוק אבל כרגע מסתכלים מהצד כדי שאם ייפול, ייפול לבד", אומר יואל אסתרון, מו"ל כלכליסט. "הרעיון לגבות כסף על תוכן הוא לא חדש. זה נראה צודק, חכם והגיוני אבל השאלה אם זה אפשרי היא שאלת ה-64 מיליארד דולר. ברור שזה משחק של גורילות וצריך להיות גורילה כמו מרדוק כדי לעשות מהפך כזה שהוא לכאורה מנוגד לאתוס של הרשת. כולם רוצים שזה יצליח כי זה צודק וחכם. האם אפשרי? זו שאלת ענק שיכולה להשפיע על יצרני תוכן בכל העולם".

גורם בכיר בשוק האינטרנט בישראל לא צופה הצלחה למהלך כזה: "כל הניסיונות, בלי יוצא מהכלל, של גבייה בעולם האינטרנט נכשלו, למעט הוול סטריט ג'ורנל שהוא אתר למנויים, אנשי עסקים יודעי ח"ן, שזה היה חלק מהפעילות שלהם. חוץ מזה אני לא יודע על מודל שהצליח, כולל תכני פרימיום של הניו יורק טיימס, כולל ניסיון של YNET לגבות תשלום קטן מגולשים מחו"ל תמורת ניקוי המסך מפרסומות. כל המודלים נכשלו".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully