מדור סוף

נריה קטן תפס את הבטן מרוב צחוק כשקרא את מאמר המערכת הקורע של הארץ. אחר כך קצת היה לו קשה להתרכז בשאר עיתוני סוף השבוע

נריה קטן
16/08/2009

יפוטר הפובליציסט לאלתר

ב"הארץ" שבעו נחת מגיליון הסופרים המוערך וכעת נערכים שם לגיליון הבדחנים המפוכח. פיילוט צנוע פורסם ביום שישי כמאמר המערכת תחת הכותרת "יפוטר אוגוסט לאלתר". זה לא רע לשלב לעתים הומור טוב בעמודי חדשות ואפילו בעמוד מאמרים יוקרתי. אבל זה לא טוב לשלב שם הומור רע. מזל שזה רק פיילוט ושאפשר לשפר, ומזל שמעטים קוראים את המאמר הראשי (הלא חתום), ומזל שמישהו מהמזוכיסטים שמתעקשים התעשת והעיר את תשומת לבי לחידודי סוף הקיץ המיוזעים מדי.

עוד בוואלה!

משבר האקלים פוגע בחיות המחמד שלנו. אז מה עושים?

בשיתוף MSD Animal Health

שקרים אמיתיים

עפר שלח מתקשה להסביר ב"מוספשבת" של מעריב במה חטאו הרמטכ"ל אשכנזי ואלוף פיקוד צפון אייזנקוט כשרמזו למפקד האוגדה פארס שעדיף אם יתפטר מצה"ל אחרי שנתפס משקר. הטיעון "לא גומרים 30 שנות שירות בשעתיים וחצי" לא משכנע בעיקר כי פארס המשיך בשירות אחרי שהורשע מספר פעמים בעבר באלימות כלפי פקודים ושוטרים ונודע לאורך כל הדרך כקצין פרוע ואדם בלתי נסבל. הוא היה צריך להתחפף משורות צבא ההגנה מזמן. שלח מתעקש להיות לעומתי בלי כל עובדה חזקה. "הכתבה" שפרסם היא מאמר דעה בקושי, וגם ככזו היא מאותגרת טיעונים טובים. אחרי שנכנס השבוע ביהודה פוליקר בסוגיית האאוטינג בתוכניתו "המקור", תוך שהוא טוען בטעות שהזמר השתתף בחזרה הגנרלית (שלא היתה) לעצרת הקהילה הגאה, עולה שוב השאלה אם פרשן הכדורסל/ביטחון/ מגיש הטלוויזיה/ סופר מתפזר על פני יותר מדי תחומים מכדי להתייחס לכל אחד מהם ברצינות הראויה.

עמוס הראל ב"הארץ השבוע" נחרץ בקובעו שלא מדובר במעידה אלא בשקר מתמשך על פני חמש הזדמנויות. הראל מזכיר את ההקלות שקיבל הקצין האלים בפרשות הקודמות ומתייחס לפרשה בענייניות נטולת חובות וסנטימנטים לגיבור החיל שלא ראה בית כבר שלושים שנה.

סימה קדמון קושרת ב"המוסף לשבת" של ידיעות בין הקצינים השקרנים בצה"ל לקונסול מבוסטון שמכתבו למנהליו הודלף והוא נאלץ להתנצל. בסיוע שתי וערב של שטויות היא מתחננת שנבין כבר שאי אפשר לחבוט באלה שלא מדווחים אמת (הקצינים) אם מדווחי אמת (הקונסול) מקבלים בראש. אריאלה רינגל הופמן חיברה את "שיח לוחמים 2009 - חברים מספרים על עימאד". דוברים שציטטה, בהם גם קצינים שאוהדים את השקרן, היו כנים מספיק ובעזרתם חוברה כתבה מעניינת במיוחד על קצין גיבור ובעייתי.

כתב חצר

שלום ירושלמי מפרסם ב"מוספשבת" של מעריב את הסיפור הטוב ביותר לסופ"ש מלפפוני זה. הגיבורה היא רחל סיבוני מעין כרם. גם אם רק 60 אחוז מדיווחיה על קורותיה עד היום נכונים, הרי מדובר באשה שמגדירה מחדש את המושג "סיפור חיים מרתק". באחרונה, שכבר ממש הרגישה שהמנוחה והנחלה שותות איתה תה צמחים קר בחצר המהממת בעין כרם, הגיע פקס דחוף מההשגחה העליונה ובו היא נדרשת לחזור מייד לשגרת חייה המוטרפים. אז היא הפכה מיד לישועית מיסיונרית והסתכסכה עם שכניה היהודים. את יגונה רצתה להטביע בעבודות גינה וגילתה לזוועתה שני קברים מוסלמים. עכשיו היא מסובכת גם עם הוואקף. 50 מטר גינה ומלחמת דתות ירושלמית כהלכתה. גם השבוע תצלום השער שם הוא פורטרט חזק של הגיבורה, פחות תקריבי מהשבוע שעבר אך מרשים. הכתבה חסרה תצלום מאיר עיניים של החצר שהיא מרכז הסיפור.

יצא קטן

גידי וייץ מביא בשערו של מוסף הארץ את סיפורו של השופט לשעבר דן כהן שברח ב-2005 לפרו. הוא עשה זאת בשל חשדות לשוחד בסכומים גבוהים ביותר שקבל כדי להשפיע כדירקטור על עסקאות של חברת חשמל. ממש על חוט השערה ניצל סיפור חזק מפרטנות היתר המאפיינת את המוסף - וברוח הטיעון, לא נרחיב. תמונתו הבודדה של כהן ניתנה בקטנה על השער ונמרחה בגדול בעמוד פנימי. הגיבור היה שופט מחוזי בישראל, מקורב לשועי ארץ, חיה חברתית וראוותן גדול – איך ייתכן שבפרופיל כל כך רחב ומושקע נמצאת רק תמונה מצ'וקמקת שלו?

יאללה, שייגמר כבר

נכתב כאן בשבועות האחרונים שלא ברורה לעומק מהות העסקה שנחתמה בין יחצני המדונה לידיעות אחרוונת. אחרי מופעי הקבלה השערורייתיים בחלק החדשותי וב-"7 ימים", מגיש "7 לילות" את הפרויקט הילדותי "סלבס מתחפשים למדונה". מושקע? אולי, ממוחזר ולא מגניב? בטוח. למעט אולי קובי פרץ על השער בטייק אוף מהמם על מדונה מודל 1984. אמיר קמינר מפרסם ראיון יבש שעשה מתישהו עם הגברת בקאן ורז שכניק חותם בביקורת על הופעתה מלונדון. הסיכום שלו: ספקטאקל מרהיב ללא רגש. האם חלק מהקומבינה זה לפרסם ביקורות על הופעות מחו"ל פלוס רשימת שירים רק אחרי שקצב מכירת הכרטיסים משביע רצון?

ציוץ קטן

@@@איפה מוצאים בעיתוני סוף השבוע הארציים משהו על קרקס האאוטינג שחנה בחצרנו כל השבוע? רק רענן שקד שכותב כמעט כל סוף שבוע שני טורים אישיים (פלוס תוכנית רדיו ביום שישי) נדרש לעניין, כנראה בשל מצוקת חומרים. אין אדם בעולם (כולל רון מיברג ועפר שלח) שיש לו באמת מה להגיד בשני טורים כל שבוע, וזאת בזמן שהוא עורך מוסף יומי. מי שמתעקש מעיד על עצמו. המילים, גאוניות ככל שהינן, לא יתקנו את התחושה שמדובר בבעיית גרפומניה קלה.

@@@"7 ימים נסחף עם שתי כתבות על ספורטאים. שאראס בא לארץ להצטלם לקמפיין ובינתיים מאתגר את עפעפי הבריות בראיון משמים שבמרכזו גירושיו מלינור אברג'יל; הטניסאית הלסבית (!!) ציפי אובזילר פורשת ואולי הולכת לפוליטיקה המקומית. אפשר היה להסתפק בה .

@@@יהודה נוריאל בהופעה נדירה ב"מוסף לשבת" בראיון מתוק עם חבר הכנסת הטרי אורי אורבך. הסיפורים של אורבך הטכנופוב על חוויותיו ממערכת המחשב של המליאה ועם מכונית השרד שהייתה פעם של רן כהן מצחיקים מאוד. (שינסה את מזלו באודישנים לגיליון הבדחנים של "הארץ"). דעותיו על מה שמכונה כאן "שלום", "תהליך מדיני", "הפרדה", "שתי מדינות" מאוד לא מצחיקות (שינסה את מזלו במדינה פשיסטית).

@@@פרויקט "מנותקים – 4 שנים אחרי" של "סופשבוע" על המתנחלים שפונו מגוש קטיף בהתנתקות הוא תזכורת איך מדינת ישראל מתייחסת חרא למיעוטים. באשר הם.

@@@כדאי לנסות להתחבר לכתבה של דודי גולדמן ב"7 ימים" על אינטליגנציה של יערות. אמיתי. מהדברים שכיף לספר בידענות לחברים שלא קראו. גם האיור של גיא מורד מקסים.

@@@ב-ynet קוראים כנראה את "מדורסוף". הם התרשמו מההמלצה החמה לקרוא את חלק א' בסיפורו של צדוק יחזקאלי על פציעתו בגיאורגיה לפני שנה וכל כך התלהבו שהעלו את הסיפור במלואו לאתר למרות שפורסם בפרינט של ידיעות. שומו שמיים. השבוע התפרסם החלק השני. מי שמתעקש לא לקרוא כדאי שיתעלה על עצמו ויחדל מלהתקטנן עם קטן.

@@@ כמה רעיונות לסימה קדמון, שהזדעקה השבוע נוכח ההפקרות בביקורת הדרכונים הידנית בנתב"ג, שמהווה מדגרה של ממש לשפעת החזירים: תחקיר הבוסות המסעיר – מדוע משרד הבריאות אינו פושט על אירועים משפחתיים ומונע מדודות מדבקות לנשק את חתן הבר מצווה? ושבוע לאחר מכן: האם יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות, יפוטר בעקבות מחדל לחיצות הידיים הגדול?

שיר ליאיר

ישנו שיר סודי נחבא, שלאונרד כהן מסתיר מהסיבה,
שנמאס לו מהישראלים שמתרגמים אותו.
מקובי מידן עד יאיר לפיד ועוד שניה יתפוצץ לו וריד
עשרים גירסאות רק להללויה...

(פזמון חוזר: הללויה...)

הם העריצו אותו כמו תוכים, עד שהסכימו לראות אותו יחד עם טורקים,
ועל הדרך אכלו איזו שווארמה.
למרות מחלקת התיירים והעובדה שכולם שם מוסלמים
הם הזילו דמעה עם כולם בהללויה

(פזמון חוזר: הללויה...)

אז לא צריך להיות נרגן, אם לא השגת כרטיס לרמת גן,
תוכל לתפוס אותו גם בסלובקיה.
כי הפסקול הוא יחודי ובנוסף הוא יהודי
אפילו נינט עושה ת'הללויה

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully