פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אם רק החוק מעל הכל, אז יש לסגור את ערוצים 10 ו-2

      הפרות גדולות בהרבה מאלה של ערוץ 10 רשמו רשת וקשת מאז זכו ממחדש בזיכיון בשנת 2005. המפיק בנצי שירה על מאבק היוצרים בהסדר ערוץ 10

      היועץ המשפטי של הרשות השנייה, עו"ד דורון אבני, הוציא חוות דעת מנומקת מדוע החוק מחייב את הרשות לצאת מיד במכרז למפעיל חדש לערוץ 10, ולשלול את הזיכיון מהזכיין הקיים.

      יו"ר ועדת טלוויזיה ברשות, אייל בוחבוט, ועמו גם השופטת בדימוס דליה דורנר והסגנית לשעבר של היועץ המשפטי לממשלה, דידי לחמן-מסר, דרשו להעמיד אל מול דרישות החוק את ההיבט הציבורי. היועץ המשפטי של ארגוני היוצרים, עו"ד אמיר רוזנברג, הזדעק וצעק: "ייקוב הדין את ההר" - לסגור ומיד.

      אלא שהדיון ממוקד מדי ודן רק בהפרות ערוץ 10, שנמשכו לאורך שנים רבות וזכו להתעלמות של הרשות לאורך השנים. בעשרות פגישות של ארגוני היוצרים עם הרשות בדבר ההפרות, הובילו מנכ"לי הרשות לדורותיהם וגם אבני קו פייסני שדחה את טענות היוצרים והבטיח להם שהנושאים מטופלים כראוי. אם אכן היתה הרשות נוהגת כפי שהיתה צריכה לנהוג לאורך השנים ומשמשת כרגולטור תקיף, לא היינו מגיעים למצב כיום.

      לפני שתישארו בלי עבודה

      ואולם זו רק מחצית התמונה. הפרות גדולות בהרבה מאלה של ערוץ 10 נרשמו בערוץ 2, על שתי זכייניותיו קשת ורשת. מאז זכו מחדש בזיכיון ב-2005, הן צברו הפרות בתחום התוכן של יותר מפי שלושה מאלה של ערוץ 10, וזאת לאחר שמועצת הרשות היתה נחמדה אליהן ונתנה להן הקלות שונות. עד כה צברו זכייניות אלה חובות תוכן המוערכים ביותר מ-200 מיליון שקל, וברשות השנייה אין פוצה פה ומצפצף - לא אבני ולא המנכ"ל, מנשה סמירה.

      אבל הרשות השנייה אינה עושה דבר וחצי דבר בעניין. יש לזכיינים זמן לצבור הפרות עד 2015, ואז יזדעק, אולי, אבני שוב וידרוש לשלול מהם את הזיכיון, או לפחות להמיר אותו ברישיון להדפסת כסף ולזיהום האוויר הציבורי, שכן שידורים איכותיים לא ייצאו משם לעולם - כל עוד הרגולטור אינו עושה דבר לאכיפה.

      כאן נכנס לשיקול ההיבט הציבורי. אם הולכים בשיטת החוק מעל הכל - הרי שאני מצפה מאבני ומהיוצרים לדרוש את סגירתם לאלתר של שני הערוצים המסחריים והשארת הציבור עם הערוץ הראשון המקרטע - שגם הוא אינו ממלא את תפקידו זה שנים.

      לפני כשנה וחצי התקיים משא ומתן בין ארגוני היוצרים לזכייני הערוצים 2 ו-10, שהוביל לחתימת הסכם שהבטיח לוח שידורים הגיוני בערוצים המסחריים, לוח שגם היוצרים, גם הציבור וגם הזכיינים יכלו לעמוד בו. כולם חרקו שיניים, אך הבטיחו את קיומה של הטלוויזיה המסחרית. מאות שעות של משא ומתן בדרג הבכיר ביותר הביאו לחתימת הסכמי הבנות, שיכלו להבטיח שידור מסחרי סביר. סמירה ואבני, שנפגעו כנראה מכך שההסכמים נחתמו ללא מעורבותם, טירפדו אותם, בניגוד לדעתם של חברי מועצת הרשות.

      מאז פועלים ברשות, בשיתוף ההנהגה החדשה של ארגוני היוצרים, לסגירת ערוץ 10, מתעלמים מההפרות של ערוץ 2 וחושבים כי רק החוק ינצח תמיד. רק לאחר מעשה, כשערוץ 10 ייסגר ולא יופעל מחדש, ואולי גם ייסגר ערוץ 2 - אם יפעילו עליו גם את החוק, יבינו היוצרים והרשות השנייה כי נשארו מחוסרי עבודה, והציבור נשאר ללא ערוצים ציבוריים. אבל אז כבר יהיה מאוחר מדי.

      הכותב היה חבר בצוות המו"מ עם הזכיינים מטעם מטה מאבק היוצרים