וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדור סוף

נריה קטן

30.8.2009 / 1:31

לעיתון הארץ יש אובססיה קלה למדינה אירופאית הידועה בגבינות, בספרות ובקולנוע משובח. נריה קטן מצא אותה באלפון תחת האות צ'

מסביב יהום הסער

הנה שני פילטרים בעזרתם ניתן לקרוא את הראיונות עם שר החינוך החדש לקראת ה-1 בספטמבר. אופציה ראשונה: בשנת הלימודים הקרובה תש"סער יובלט בעיקר מעמדו של שר החינוך הטרי גדעון. הוא תאב פרסום ואלה הרגעים האחרונים לקבל תקשורת אוהדת נטו בלי תוצאות מביכות במבחנים בינלאומיים וילדים ששואפים גז מזגנים.

אופציה שניה: סער, כפי שהוא מצוטט באחת הכתבות, לוקח את כל ההר הזה על גב ומתחיל ללכת. הוא מציב את עצמו בחזית ואומר לכם לישראלים: "אני שר החינוך שלכם, האחריות עליי, בואו אחריי". בהארץ הוא מקבל את עמוד 2 בחלק החדשותי. ב"מוספשבת" של מעריב הוא מאויר על השער עם ילקוט ענק על הגב ובשער "מוסף לשבת" הוא מצולם עם בתו היפה דניאלה בהעמדה שהיא ספק "אב ובתו" ספק "מורה ותלמידתו".

לכתבה של נחמה דואק בידיעות מצטרפת גם הבת אלונה. מרחוק נראה המפגש גימיק זול ומאולץ: "השר המדליק ובנותיו היפות". הבנות אוהבות ומעריכות את השר אבל אינן שפוּטות של עמדותיו ותוכניותיו. המתח עולה כשדניאלה הגדולה (עולה לי"ב) מתלוננת שבשעורי תנ"ך "מלמדים אותנו על אלים מפגרים של דתות אחרות". השר מנסה להסות אותה והמתבגרת קמה ומסתגרת בחדרה זועפת. במבט מקרוב זה עוד אבא או מורה בכיתה שצריך להתמודד עם מתבגרות חוצפניות וחכמות מדי.

הראיון של חן קוטס-בר ואפרת זמר במעריב נטול אפקטים, אך קולח וכתוב היטב עם תשובות טובות לשאלות חכמות. גם קורטוב של נימות אישיות, קצת של הכתבת וקצת של המרואיין. הראיון שמביא אור קשתי ב"הארץ" כבד ולא מזמין.

השנה עוד לא החלה אך השר גדעון מוזמן לקבל תעודה:

אי כניסה לצרות והימנעות מאמירות בעייתיות ומעוררות מחלוקת: 8.5

נימה אישית וחשיפה משפחתית מעוררת אמפטיה: 9

תיווך האג'נדה: 7.5

כמה יש לפלאפל ג'ינה במישלן?

ז'אן פייר קרא בסיפוק את המברק המוצפן בן שש המלים שהונח על שולחנו: "נוּנוּרס הוציא עוד ערמון קר מהאש". ז'אן פייר הכיר היטב את הסוכן המוכשר ביותר שלו במזרח התיכון. כששוגר נוּנוּרס לשלוחת ארגון הביון הצרפתי DGSE בישראל, ידעו מפקדיו שיעמוד במשימותיו. במטה הארגון ברובע ה-19 בפאריס, לא רחוק מבית הקברות פר לאשז, ציפו מהסוכן השרמנטי להפיץ בנינוחות את בשורת הרפובליקה. "סוכן השפעה" בשפה מקצועית. לא לפוצץ, לא לחבל ולא לרצוח אם לא חייבים. קציני ה-DGSE הפועלים מהמכון הצרפתי שבמורד שדרות רוטשילד בתל אביב בכיסוי הבנאלי של "נספחי תרבות", סייעו לנוּנוּרס לחדור למרכזי תרבות ישראלים: תחנות טלוויזיה, חברות מו"לות ואם אפשר גם עיתונות.

עתה התפנה ז'אן פייר לבקש פגישה דחופה עם השר הממונה על השירותים החשאיים, לעדכן אותו שנוּנוּרס הצליח להחדיר ל"מוסף הארץ" כתבת שער בנושא היקר לרפובליקה. "הארץ" הוא יעד מרכזי בתוכנית הפעולה של השירות הצרפתי. השר, שנחשד לסירוגין בהומוסקסואליות ובאהבת יהודים, חיפש הישגים שכאלה. "לפני שבוע הם כתבו שם על הוואקנס עם מלא תמונות וציורים", התלהב ז'אן פייר באוזניי השר הוותיק. "ומה הם נתנו הפעם?", שאל השר, "משהו על קולנוע. גל חדש. ז'אן מורו על השער. איזה שארם אכזרי יש לנוּנוּרס. הם לא עומדים בפניו. וחוץ מהמוסף הלך כתב שלהם המכונה 'ציפרלקס' ליריד הפרנקופוני בירושלים וכתב על כך באהדה במדור הקבוע שלו ב"הארץ השבוע", התלהב ז'אן פייר.

"וציפרלקס הוא סוכן שלנו או רק מועמד לגיוס?", שאל השר שאהב להציע לאנשי המקצוע רעיונות מבצעיים חדשים, "ציפרלקס הוא סוכן של שירות הביון הטורקי", נאנח ז'אן פייר.

שנצלצל לך באינטרקום?

אם לא הובנו כהלכה נחזור על הדברים ונדייקם. אין כוונה לגזול מרענן שקד את פרנסתו. רק לסייע לו לשקול ולהחליט על איזה מדור אישי הוא מוותר. או 7 ימים או 7 לילות. ב-7 לילות הוא נדרש השבוע לחרם הישראלים על שוודיה ואיקאה ומסתבך. מצד אחד הוא בז קשות למחרימים ומצד שני לועג לאי דבקותם בחרם. ב-7 ימים הוא שוב עם "רשימה" שהיא מפלטו של בעל טור עם דדליין דוהר. הפעם זו רשימת הצעות החוק שהיה רוצה לקדם: "ביטול החופש הגדול", "החוק לקיצור תורים" ו"חוק אורגזמה נשית חובה". רעוע. הקמפיין מקבל השבוע חיזוק מפתיע. מנחם בן מתקומם ב"תרבות מעריב" על הדברים שכותב שקד על לידת בנו וקובע: "אין ספק שלזוג שקד אין מושג בטיפול נכון בתינוקות".

תל אביב-לוס אנג'לס, חרא סרט

כתבת השער של 7 ימים מספרת מה עושים ישראלים רבים ברגעים האחרונים שלהם באמריקה, רגע לפני עלייתם/חזרתם לארץ. המשבר הכלכלי דוחף אותם הנה חסרי כל לעיתים. תמריצי הסוכנות הנדיבים לתושבים חוזרים לא מכסים על החובות, ושיטות האשראי האמריקאיות מזמינות הונאות של עשרות אלפי דולרים. 4,700 חזרו ב-2008 ו-6,000 צפויים לחזור עד סוף 2009. רוב הנמושות שמתדפקים על חופי ארץ הקודש מגיעים מסביבות לוס אנג'לס. הכתבה מעניינת ומקיפה, אך אספקט חשוב אחד לא מוזכר: מדובר במאות פושעים בפועל שברחו מפני החוק האמריקאי ומתכוונים להסתתר כל החיים בישראל. מה אנחנו אמורים לעשות עם עליית גל הגנבים הזה? לא חסרות פה צרות? פרחים עם מבטא דבילי צרים עלינו! איפה יחידת עוז כשצריך אותה?

sheen-shitof

עוד בוואלה!

זה כל כך טעים ופשוט: מתכון לבננות מקורמלות

בשיתוף חברת גליל

כבד על האש

נחום ברנע בטור מצוין מגבעות השומרון הסוערות, מזכיר שלראשי מפלגת העבודה חלק מרכזי במפעל ההתנחלות בגדה. הוא ואחרים כתבו את הדברים מאות פעמים בעבר. הכישרון הוא למצוא בכל פעם את הסדק הרלוונטי, והוא למזלו מצליח. נראה שעל הדרך נהנה ברנע לתקוע סיכות בעורו של "השמאל" שהוא כבר לא אוהב. או שלא אהב אף פעם. פנחס ולרשטיין מספר לו איך מושל יהודה ושומרון בראשית שנות השמונים, תא"ל פואד בן אליעזר, פתח בקבוק יין כשנודע לו על ההתנקשויות של המחתרת היהודית בראשי ערים בגדה. רק דבר אחד הפריע לפואד, מספר ולרשטיין, "את זה שהתנקש בראש עיריית שכם בסאם שקעה צריך לתלות. במקום לחתוך אותו למעלה הוא חתך אותו למטה". רגליו של שקעה נקטעו בעקבות הפיצוץ. בכתבה אין תגובה של פואד לדברים הקשים, שהיו שווים הבלטה של ממש – אם אכן הם מתפרסמים לראשונה.

אנטישמיות, אפעס

"הארץ השבוע" מטפל לעומק בסיפור השוודי ואברי הפלסטינים. בכתבה הפותחת את הכפולה יוצא גדעון לוי מתחת הלוגו "אזור הדמדומים" כדי להסביר את הקשר בין התאווה הישראלית להחרים את ה"אנטישמיים" לבין הפחד מלהיות מוחרמים בעצמנו. על הדרך הוא מצדיק (כצפוי) את הד"ר מבאר שבע שקרא להחרמת ישראל. בסיום כותב לוי: "משהו בסיסי, עמוק פגום מאוד בממלכת ישראל השלישית". רינו צרור לא היה כותב את זה פומפוזי יותר.

אסף אוני כותב מאירופה על עיתונות ודמוקרטיה בשוודיה וגם על העיתון הנחות שעורר את הפרשה המטומבלת. כתב הבריאות דן אבן עושה סדר בתחום ההשתלות בישראל ומפרסם נתון מעניין לפיו אסורות כאן השתלות אברים שנקצרו משאינם ישראלים. במדור הסאטירי אפעס של ידיעות מצוטט שר החוץ ליברמן בדיוק באותו נושא באומרו: "מי בכלל רוצה שישתילו בו איברים של פלסטינים".

ציוץ קטן

@@@ כשתאוות המפרסמים למודעות יצירתיות ש"יותירו חותמן" פוגשת את תשוקת "הארץ" למזומנים שסתם יסגרו את המינוס, נוצרות כפולות עמודים שנראות כמו טעויות דפוס. עמודי החוץ בחלק החדשותי של "הארץ" ביום שישי, כפולה 14-15, לוכלכו בידי מודעות של יצרן מכוניות יוקרה לנובורישים.

@@@ שער ושלוש כפולות ב"גלריה שישי" על הציירת המנוחה אביבה אורי במלאת 20 שנה למותה, נחשבים בהחלט "פרויקט ראוי", "סוגה עלית" ועוד. אבל גם ל"הגזמה יומרנית" או "פלצנות לא מידתית". ואגב, נרי לבנה מתאימה יותר מאביה בן דוד להצטלם כאביבה אורי בהפקת האופנה בהשראתה.

@@@ 7 לילות נותנים בכפולת המוזיקה תמונה ראשונה של המוסיקאית רומי חנוך. עוד מעט 15 שנה הבת הקטנה של שלום, שעושה את צעדיה הראשונים בעולם המוסיקה. התמונה לא טובה מספיק והראיון קצרצר מדי אבל זה בלעדי, מסקרן ומעניין לאללה .

@@@על שער "סופשבוע" של מעריב צילום מצוין וכותרת משנה מזמינה לכתבה של אליען לוזובסקי אודות ההומואים הדתיים האמריקאיים שאימצו 3 ילדים שחורים ועומדים לטחון לנו את הצורה בתוכנית "אמא חורגת". שווים קריאה.

@@@ בכתבה ב"דה מרקר" על הרשתות הזרות שנכשלו והצליחו בישראל לאורך השנים מצוינת אחת הסיבות להצלחה של איקאה – ההרכבה הנוחה. כמו שידוע לכל גבר ישראלי מהמעמד הבינוני, ההוראות הבלתי אפשריות של החברה השבדית הן סיבות טובות הרבה יותר להחרמה מאשר אלף כתבות על גניבת איברים.

@@@ במהדורת שישי של חדשות 10 ממשיכים להאמין שהם עצמם גיבורי פרשת ההתאבדות של דודו טופז. והשבוע במשך 5 וחצי דקות מסביר רביב דרוקר למצלמה את הפוסט שכתב על התאבדות טופז באתר נענע 10, שם ודאי שמחו לגלות שדרוקר חושב שהבלוג שלו הוא "בלוג עלום, שאף אחד לא אמור לדעת ממנו".

שיר ליאיר

משפחת לפיד - הילדים וההורים, יוצאים לטיול ולוקחים איתם ספרים/

משפחה תרבותית, משפחה עדינה, עם ילד חייל שמגן על המדינה/

רק קשה נורא להתרשם מהנופים, כשהכלים במסעדות הפריפריה כל כך מטונפים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully