נושאים חמים

מדור סוף

נריה קטן פינה לעצמו זמן בין הקידוש להבדלה כדי לקרוא את המניפסט של שמואל הספרי ואלדד יניב. מה חבל שהשניים נכנסו לשירותים בלי לקחת את הנייר

נריה קטן

סייג לפרסום בוקסה

"7 ימים" של ידיעות אחרונות מפרסם פרקים מספרו של כתב חדשות 2 סלימאן א-שאפי על גלעד שליט "השבוי – מבט מעזה". שרואה אור בהוצאת ידיעות אחרונות. ב"מוספשבת" של מעריב בן כספית ממשיך את הקו המערכתי בו נקט העיתון מאז יום חמישי. כספית רואה בספר ובפרסומים לקראתו אצל המתחרים "סיפורי בדים" ו"מניפולציה פשוטה, זולה, מעוררת קבס. שטיפת מוח שמתכנן חמאס, וגם מבצע (באדיבותנו) בציבור הישראלי". יום קודם התייחס גם אראל סג"ל ממעריב לקמפיין לקראת הספר וכתב שמדובר בעלילת סנאף מודפסת. סג"ל לא מעיז לטעון שמדובר בשקרים. כספית זהיר פחות.

את הטקסט המפורט על קורות גלעד מהחטיפה ועד היום אי אפשר להניח מהיד. גם אם רק חצי ממנו אמת והיתר מתקפה תודעתית שקרית של חמאס, זהו הישג עיתונאי מהמם ובעייתי. בטקסט מידע רב על המתרחש במקום המסתור. על מצבו הנפשי של גלעד, יחסיו עם שוביו, תפריט ארוחותיו וסדר יומו. אין בדברים פרט "שובר שוויון", משהו שאי אפשר היה להעלות על הדעת לפני הקריאה. ולמרות זאת, הדיווח הכמו-היומני יעיל. רגשות חזקים מציפים את הגוף מכיוון חדש.

סאגת הוצאת הספר תידון בפורומים בענייני עיתונות, אתיקה ודעת קהל. וגם בקורסים של קהיליית המודיעין שעוסקים בטרור, לוחמה פסיכולוגית, הונאה ומשא ומתן. לצד הטקסט של א-שאפי מופיע טקסט שכתבה אילת נגב ומציגה את הפוזיציה של "7 ימים" מול העניין הרגיש: "הספר מתבסס על שיחות עם גורמים בחמאס ומקורות בתוך עזה, כך של'7 ימים' אין יכולת לבדוק את מהימנותן. עם זאת, חשוב לציין שהספר עבר צנזורה במלואו ומשפחת שליט נתנה גיבוי להכנתו וגם עמדה בקשר הדוק עם הכותב במהלך איסוף המידע".

האם ההסתייגות המערכתית ממהימנות המידע מופיעה גם בספר של א-שאפי בהוצאת "ידיעות אחרונות"? האם א-שאפי ידע שהסטנדרטים של "7 ימים" יחייבו את הפסקה המעליבה הזו? האם א-שאפי כעיתונאי והוצאת ידיעות אחרונות יכולים לנהוג במתכוון שלא לפי כללי האתיקה והמקצועיות כשמדובר בספר ולא בעיתון? האם ההודעה שהספר "עבר צנזורה" מחזקת או מחלישה את אמינותו? האם ציון העובדה שהספר הוגש (על פי חוק) לצנזורה מעידה שהמו"ל והמחבר הם פטריוטים אחראיים ולא מסייעים לחמאס בעקיפין? האם המעורבות של משפחת שליט מחזקת את אמינות הספר או מחזקת את הטוענים למניפולציה אכזרית?

עוד בוואלה! NEWS

למרות המצב: הבית המיוחד שבזכותו בני ממשיך ליהנות מהחיים

בשיתוף בית בלב
לכתבה המלאה

הבטחתם יונה

המחזאי שמואל הספרי והיועץ הפוליטי אלדד יניב סיימו לכתוב את סדרת המופת פולישוק והתפנו לנסח מסמך מנער שכותרתו "השמאל הלאומי". את הראיון החגיגי עמם מקיים ארי שביט במוסף הארץ. גם בחלק החדשותי של העיתון הוקדש מקום לעניין עמוד ובכותרתו השתלחות של הספרי בשחקן איתי טיראן ובמשתמטים מצה"ל.

כל ניסיונם התקשורתי של שני הלא-טיפשים הללו לא עומד להם. להטוטני המילים כה מבסוטים מעצמם ומהטקסט המכונן שכתבו בלילות, שאין סיכוי שמישהו יקשיב להם. סגנונם המבחיל הוא שיעורר את גלים, איש מהנמענים לא יתייחס לתוכן המניפסט השווה דיון. וחוץ מזה, איפה אפשר לקרוא את היצירה המלאה? נכנסו לשלשל ושכחו את הנייר.

לפי הקרדיטים, העורך הוותיק במוסף השבוע היה אהוד עין גיל, סגן העורך הוותיק ואיש מצפן לשעבר. האם כשהספרי ויניב מדברים על לנער את השמאל, הם מתכוונים גם אליו?

פנקסנות

ב"מוסף לשבת" בידיעות לא מסתפק נחום ברנע בפרשת המזכיר הצבאי והנסיעה לרוסיה, כדי להיכנס עוזי ארד, יועצו המדיני של ראש הממשלה ואחראי מרכזי לברדק בלשכה. הוא שולה מפנקסו את הסיפור הבא, לחיזוק: פעם, כשארד לימד במרכז הבינתחומי הוא הזמין את ברנע לפגישה. בבוקר התקשרה מזכירתו של ארד וביטלה בתואנה של אבל משפחתי. אחרי כמה שעות ראה ברנע את ארד בכינוס בירושלים ונעלב נורא. "חלק מהאנשים שהביא נתניהו לא מתאימים מבחינת האינטיליגנציה והניסיון", כותב ברנע, "אין להם מושג בניהול מדינה. חלק לא מתאימים מבחינת המזג. עוזי ארד, שגדל אצל נתניהו לממדים של הנרי קיסינג'ר, הדביק את הלשכה בפרנויות האישיות שלו. ארד הוא איש משכיל ומוכשר, שמקומו הנכון הוא לבדו, מול המחשב, במחלקת החקר של המוסד. אסור להציב אותו בסביבת עבודה פתוחה, ציבורית, עם אנשים. בלתי אחראי להפקיד בידיו שליחויות מדיניות גורליות".

מלכה ליום אחד וגם לסופשבוע

יח"צן מתוחכם או שמישהו נרדם בשמירה? אחרי שער ב"גלריה" של הארץ ביום רביעי, "סופשבוע" של מעריב מקדיש שישה עמודים לאליקס מלכה, צלם אופנה צרפתי-יהודי. יש לו דודה בחיפה והוא בא לישראל כל שנה בקיץ. שיא הקריירה שלו התרחש לפני כחודש עת צילם את שרון סטון בחזה חשוף, לשבועון הצרפתי פארי מאצ'. שווה לא יותר מ-150 מילה ותצלום שער כמובן. של סטון. אבל במעריב לא מתפרסמים ציצים וגם אין כסף לקנות את הפריים. אז קוברים סריקה קטנטונת מעורבבת בתמימות עם שערים אחרים ומלא מלא מילים מפי איש שאין לו מה להגיד.

ציוץ קטן

@@@ הברווז של דודו גבע מקבל את התמונה הגדולה בכפולה הפותחת של "7 לילות" עם טקסט של גבע הבן. ונאמר: חאלס עם הפאקינג ברווז הזה.

@@@הקונגלומרט שעומד מאחורי הסרט "זוהי סדום" בהשתתפות כוכבי "ארץ נהדרת" החליט לשלוח לכנען כמה עצמות ארוזות בוואקום. רונה קופרבוים, שליחת "7 לילות" לאתר הצילומים הישראלי הכי מסקרן בבולגריה, חזרה עם טקסט קצרצר, אך מורכב כמו מאמר של אמיר אורן, שמלווה את הצילומים מסקרנים. רק שאלה: האמנם לדמות אותה מגלם אסי כהן קוראים נינווה על שם העיר, או אולי יונה על שם הנביא שהלך אל נינווה?

@@@ ו-"7 לילות" אחרון: קיבעון סצנת השלישיה של דיזינגוף 99 אוכל את הכתבה היפה עם גלי עטרי. בשנה האחרונה עסקו באורגיה הזניחה הזו במוסף בכתבת 30 השנים לסרט, בראיון עם גידי גוב וכעת גם בכתבה עם עטרי.

@@@"סופשבוע" ממשיכים לחלוק סיפורים. גדי סבן, (מי?) פעם שחקן סוג ד' שלא עניין איש, היום אסיר משוחרר שעובד באוטו לטאטוא רחובות קיבל גם שער וגם כתבה באולפן שישי. משתכלל ז'אנר "עלייתו ונפילתו", "נפילתו עלייתו". דודו, גיבור הסוגה, מחייך תחת האבן. הכותרת "תיאטרון המטאטא" מצוינת.

@@@ ובפינתנו "אם שידרתם את זה כנראה השלמתם עם העובדה שכולם אצל יאיר לפיד" נעה קולפ הכינה עבור חדשות 10 כתבה על מאחורי הקלעים של כנס המשפיעים של דה מרקר. השיא: קולפ מתאפרת לקראת אפשרות שראש הממשלה ידבר על עסקת שליט בנאומו. נתניהו מאכזב וקולפ מסכמת: ראש הממשלה לא נתן כותרות, גם הרשימה לא מפתיעה, אבל יש לנו צילומי ארכיון של אנשי עסקים.

שיר ליאיר

לא שחור לא לבן, לא ימין ולא שמאל, לפיד משיב כי הקוראים לא מפסיקים לשאול/

וגם כי החג בפתח והגיליון ענק ומהמערכת ביקשו שני טורים ולא צ'יפרו במענק/

האב הרוחני שלו הוא עלי מוחמד, שיחסית לערבי
(או סתם כושי) הוא די נחמד

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully