"זה לא סקופ, כולם ידעו מה קרה"

דומה שבסיקור מותו של סרן אסף רמון חצו כלי התקשורת כמה קווים אדומים שהיו נהוגים עד כה במקרים של חיילים שנהרגים בעת מילוי תפקידם. עיתונאים ותיקים יודעים לספר על הסתתרות מחוץ לבית משפחות הרוגים בהמתנה לקצין העיר, בעבר הלא רחוק ואילו במקרה של משפחת רמון התייצבו צוותי צילום מחוץ לבית עוד לפני שהמשפחה קיבלה את הבשורה.

שרון פרידריך, שהיתה חברתו של אסף רמון במשך שלוש וחצי שנים סיפרה הבוקר (שני) לניב רסקין בתכניתו בגלי צה"ל כי רונה רמון הבינה שקרה משהו כאשר הבחינה בצלמים מתגודדים מחוץ לביתה ורק מספר דקות לאחר מכן הגיעו קציני צה"ל למסור את ההודעה באופן רישמי. הבוקר בעמוד 2 של עיתון הארץ ובעמוד 5 של העיתונים מעריב וידיעות מופיעה תמונת פפרצי של רונה רמון בתוך ביתה.

עורך חדשות בכיר באחד העיתונים סיפר: "מיד כשנודע למערכת על האירוע, בערך בשלוש, שלחנו צלמים למקום. למיטב הבנתי אחד השכנים ראה את ההתקהלות בחוץ ושאל את המשפחה מה קרה. לא היו הנחיות מיוחדות לצלמים. כל צלם מפעיל שיקול דעת. הבעיה היא לא צלם עם מצלמה קטנה, הבעיה היא כשניידת שידור מופיעה מחוץ לבית. בעידן התקשורת המהירה סביר להניח שהמשפחה ידעה לפני שמפקד חיל האוויר הגיע, אני חושב שחיל האוויר היו איטיים ולקח להם זמן להגיע. אם הייתי יודע שרונה רמון עדיין לא יודעת בפירוש לא הייתי שולח צלם".

בעיתון ישראל היום פרסמו הבוקר את תמונתו של מפקד חיל האוויר מגיע לבית משפחת רמון. עורך בכיר בעיתון אמר היום לוואלה! ברנז'ה כי שם עבר הקו האדום מבחינת העיתון: "למערכת הגיעו התמונות של רונה רמון בתוך ביתה ובהוראת העורך עמוס רגב, שאמר 'בלי פורנוגרפיה', הן לא פורסמו בעיתון". לדבריו, "המשפחה הזאת כבר לא ממש פרטית, לכולם היה ברור שזה אירוע חריג שצריך לסקר בגדול".

מנהל חטיבת החדשות של ערוץ 1 אורי לוי סיפר על הדילמה: "זו אחת ההחלטות הכי קשות שיש, כמה מוקדם להגיע וכמה להתקרב. אסור להראות אפילו את קצה אפנו עד שהמשפחה יודעת. היום התחרות מייצרת מצבים שרצים מהר וזה התפקיד של התקשורת לאזן. הרי הנוכחות שם לא הייתה מכוונת זדון, הגיעו כדי לחבק את המשפחה. צריך היום להיות מאוד זהירים ולהישמע באופן מוחלט לבקשת המשפחה".

צוות ערוץ 1 הגיע לבית המשפחה ברגע שצנזור המערכת עדכן שמפקד חיל האוויר וראש אגף משאבי אנוש בצה"ל הגיעו למקום. לדברי לוי, "אם היו שם צוותים שלנו לפני שהמשפחה ידעה אז צריך רק להתבייש. דיברנו על זה במערכת, שברור שהבית יהפוך למוקד תקשורת ושצריך להיזהר כי לא ברור מה בדיוק המשפחה יודעת".

לוי הוסיף ואמר כי "צריך לקחת טווח ביטחון מאוד גדול, בלי קשר למה שקורה בערוצים האחרים כי זה לא סקופ. כולם ידעו מה קרה, אין תחרות של ממש".

טלי בן עובדיה, סמנכ"ל חדשות 10 ועורכת המהדורה המרכזית , גאה בכך שבערוץ לא שודרה תמונת המבשרים: "האירוע אתמול מתחלק לכמה שלבים. כשזה היה ברמת השמועה הרגשתי שיש לי אחריות לדאוג שזה לא יופץ. לא ידעתי מה קורה מחוץ לדסק ודיברתי על זה עם מעט אנשים אבל אז התחילו להגיע טלפונים והבנתי שזה בחוץ, רק קיוויתי שזה לא יגיע לאמא. איך שולחים ומה מסקרים זו סוגיה מאוד מורכבת. בהחלטה פנימית היה ברור שאסור לי לטעות כאן ולקח זמן עד ששלחנו את הצוות, זה לא היה מיד כשנודע לנו. ביקשנו מהם להיות שני רחובות מהמקום, ברכב סגור, ושלא יזהו אותם. לראיה, התמונה של מפקד חיל האוויר וראש אכ"א מגיעים לבית המשפחה לא הופיעה בחדשות 10 פשוט כי הצוות שלנו לא היה שם כדי לצלם".

בן עובדיה אומרת שמדובר בקו מנחה במהדורה במשך שנים: "זה לא זר לחדשות 10. יש לנו החלטה מודעות לא לסקר דברים כאלה. לא במקרה אנחנו לא מסקרים לוויות. יש החלטה שהתקבלה ב-2003, קצת אחרי שעלינו לאוויר, ומאז אנחנו עומדים בה. זה לא קל ולפעמים אנחנו מפספסים את כותרת היום. הייתה משפחה שביקשה שנבוא ללוויה ואמרנו שלא נלך. בהיסטוריה של חברת החדשות יש מקרים בודדים שצילמנו, כמו שהיינו מצלמים היום אם המשפחה הייתה מאפשרת כי זה אירוע פחות או יותר לאומי. לא היינו משדרים את התמונה של רונה רמון בחצר הבית, לא צריך לעשות פפראצי לשכול". יצוין כי חדשות 10 העבירו היום שידור מחוץ לבית העלמין בו נטמן אסף רמון.

מחדשות ערוץ 2 נמסר כי צוות הצילום של החברה הגיע אל בית משפחת רמון רק לאחר מתן ההודעה הרישמית למשפחת רמון "ולא דקה אחת קודם לכן".

לדעתה של גלית אלטשטיין, ראש מערכת החדשות בגלי צה"ל, כלי התקשורת עמדו בצורה מרשימה בדרישת הצנזורה לא לפרסם: "אתמול היה קו אדום מאוד ברור שזו הצנזורה. שידרנו יומן ערב בלי אף מילה למרות שידענו. אצלנו עובדים בערב על תכניות הבוקר ולמיטב ידיעתי במהלך ההכנה לא פנינו לגורמים מקורבים לעניין לפני שזה הותר לפרסום. בשעות הראשונות ראיינו יוצאי חיל האוויר, לא משפחה או חברים. הייתה התכנסות של חברים שלו בתיכון בליך וברגע שהם אמרו שאפשר לבוא אז הגענו. אתה מנסה לנהוג ברגישות המתבקשת. אנחנו היינו שם לא כדי להציק למשפחה אלא כי היו שם קצינים בכירים. הכתב היה שם לפני שהותר לפרסם".

בתגובה לטענות שהועלו בשעות האחרונות, לפיהן משפחת רמון למדה על האירוע מהתקשורת אמרה אלטשטיין: "נכון שהייתה שם תקשורת לפני שהדבר פורסם אבל אין ודאות שמישהו ממשפחת רמון ראה אנשים מחוץ לבית והבין מה קרה. לא ניתן לעשות קישור ישיר. בעידן של תחרות ותקשורת און ליין עם זרימת אינפורמציה חלק מהציבור ידע מה קרה ולמרות זאת אף אחד לא פרסם".

נשיאת מועצת העיתונות, השופטת דליה דורנר אמרה היום לוואלה! ברנז'ה התייחסה היום לנוכחות כלי התקשורת מחוץ לבית משפחת רמון "גם אני חושבת שזה היה מוגזם. מצד שני יש הזדהות גבוהה של העם ורצו לתת לזה ביטוי. כל עוד כלי התקשורת מצייתים לרצון המשפחה, הם לא עברו על כללי האתיקה. לו הייתי חלק מהמשפחה הייתי מרגישה אי נוחות, אבל ישנה הזדהות ואין לשפוט את התקשורת בשל כך".

דובר צה"ל אבי בניהו התייחס לשאלת וואלה! ברנז'ה אם יש מקום בעידן הנוכחי לנסות ולזרז את ההודעה למשפחות כדי למנוע הישנות מיקרים דומת זה: "ישנו קוד מוסרי בסיסי בחברה הישראלית שהוא ייחודי לעניין של חללי צה"ל ומשקף איזו אמנה כתובה או בלתי כתובה בין החברה לתקשורת שהיא אמורה לבטא מחויבות, לאלו שלא בחרו להתגייס אלא נקראו ע"פ חוק, לא בחרו ללכת לשדה הקרב אלא נשלחו בפקודה ולא בחרו לההרג אלא הסכימו לחרף נפשם באימונים או בפעילות מבצעית. הדבר הפעוט הזה שהוא לאפשר למשפחה לקבל את בשורת היום הזה באופן מוסמך, מנציגים מוסמכים של צה"ל זה במת קודש, ערך מקודש שאני חייב לומר לזכותה של התקשורת שזה מחזיק מעמד הרבה שנים, זה צולח את התפתחות התקשורת, זה צולח את עידן האינטרנט והניו מדיה וכל התקשורת רואה בזה ערך מקודש ואם לפעמים יש חריגה- מדובר בשגגה, טעות או אי הבנה.

"היום בבוקר שאלו אותי איך אני מסביר שהעיתונים עברו את הגבולות ופרסמו תמונות פפראצי של רונה. העובדה ששלושת העיתונים צילמו אותן תמונות מלמדת אותנו שיכול להיות שהגבולות שאנחנו מדברים עליהם הוזזו ללא ידיעתנו.
אני לא מאמין שישנו עיתונאי או עורך שרוצה שהמשפחה תדע את זה ממנו ויקח את זה על מצפונו עד יומו האחרון. אני לא יודע אם רונה רמון שמעה את זה מהתקשורת ואם כן אז זה לא בסדר ומי שצריך להפיק לקחים שיפיק לקחים. כל אנשי התקשורת היו איתי בקשר כל היום וביקשו לדעת אם המשפחה יודעת או לא. לא פורסם דבר בנושא וזה לזכותה של התקשורת בעידן של אינטרנט ורדיו וגלים פתוחים ואפילו לא הייתה תקלה. כדי שהמשפחה תדע, צריך להגיע למטוס ולוודא שהוא אכן נפל.

"אנחנו צריכים לגעת בגופה ולזהות אותה. זהו תהליך מורכב ואנחנו מאומנים בכך טוב מאד ומהירים, על כך יכולה להעיד התקשורת. הדיון הציבורי הוא חלק מכל הדברים שקורים. אנחנו משתדלים לקצר את שלב ההודעה למשפחה. העיתונות שומרת על הערך המקודש הזה, וזוהי החובה הכי בסיסית של החברה הישראלית והתקשורת כחלק ממנה לאלה שמחרפים נפשם למעננו."


בעיתונים ידיעות אחרונות, מעריב והארץ סרבו להתייחס לדברים העולים בכתבה.