הופ קטנטנים

לפני שנתיים פנה לאגודת העיתונאים בתל אביב עורך דין מהקליניקה המשפטית של אוניברסיטת תל אביב. הוא ביקש מאתנו עזרה וסיוע בהגנה על קבוצת עיתונאים צעירים בעיתון הארץ שמנסה להתאגד ומתקשה בכך. מנכ"ל האגודה יוסי בר-מוחא, שאל אותו מדוע העיתונאים לא פנו אלינו ישירות ועורך הדין הנבוך, טען שהעיתונאים פשוט חשבו שמשום שהם אינם חברים באגודת העיתונאים, לא נסייע להם. מובן שאחרי שיחת הטלפון הזו, העיתונאים הוזמנו לבית סוקולוב ומאותו הרגע האגודה תמכה בהם ובמאבקם הצודק, עד שלבסוף הוקם ועד עיתונאים בעיתון הארץ, חרף התנגדותו הנחרצת של המו"ל עמוס שוקן. מי מעיתונאי הארץ שביקש להצטרף, התקבל כחבר באגודה תוך שהוא נדרש לשלם דמי חבר מופחתים מאלה שמשלמים שאר החברים.

אגודת העיתונאים בתל אביב למי שאינו יודע בת 75, זה מוסד וותיק ומפואר שאיגד במשך שנים את מרבית עיתונאי ישראל, בייחוד בימים שבהם העבודה המאורגנת במדינה, לא הייתה מילה גסה. מעבר להיותה איגוד מקצועי, הייתה האגודה גם סוג של מועדון חברתי בעבור חבריה. לאגודה תקנון מסודר והיא מתנהלת בצורה דמוקרטית. לכל מערכת שלפחות שלושים מהעיתונאים בה הם חברי אגודה, מגיע מקום משוריין בהנהלה ובנוסף לכך חברים יכולים להתמודד באופן עצמאי ולהיבחר להנהלת האגודה.
הרכבת הוועדות המקצועיות כמו ההחלטות שמתקבלות בהנהלה הן פרי של משא ומתן לפי כל כללי המשחק המוכרים בדמוקרטיה הפרלמנטרית ולפיכך אמרתי ואני שב ואומר שמי שחושב שהאגודה צריכה לשנות את פניה ולהתנהל בצורה שונה מכפי שהיא מתנהלת כיום צריך לעשות זאת לפי כללי המשחק המקובלים. אותה קבוצה בדלנית וקולנית המכנה עצמה "הצעירים" אינה מייצגת בהכרח את כל הצעירים באגודה ובבחירות האחרונות לא זכתה לתמיכה די הצורך כדי להוות רוב בין חברי ההנהלה, מה שלא מפריע לנציגי אותה קבוצה לתבוע תביעות שאינן מקובלות על הרוב ובתוך כך להכפיש את האגודה והנהלתה כאשר זו לא מחליטה החלטות שחברי הקבוצה דורשים שההנהלה תקבל.

באסיפה הכללית האחרונה של האגודה, נשמעו זעקותיו הרמות של מתן חודורוב על כך שהאגודה לא משרתת את ענייניהם של הצעירים כמו גם טענות על העדר נוכחות מספקת של צעירים בוועדות האגודה, נוסף לכך טען חודורוב שבקשתו להצטרף לוועדה המקצועית בראשותי, נדחתה על הסף. חשוב להדגיש, מתן חודורוב מעולם לא פנה אלי בבקשה להצטרף לוועדה. לו רצה לעשות זאת, טוב היה עושה אם היה מדבר איתי שכן מעולם לא חסמתי ולא אחסום גם בעתיד יוזמות שיש בהן כדי להועיל לחברי האגודה ובמיוחד לצעירים שבהם: תוכניות העשרה, ימי עיון או כל יוזמה אחרת. בתוך כך, מי שרואה עצמו כראש הקבוצה הנ"ל הוא יאיר טרצ'יצקי, בישיבות ההנהלה הוא אינו נוהג להעלות נושאים לדיון כמקובל ובמקום זאת הוא נוהג להעיר הערות מתנשאות בנוסח ..."אני לא מבין איך אתם לא דנים ב".... כלומר יש חלוקה דיכוטומית של אנחנו ואתם. כאשר מושמעות טענות על כך שהאגודה דחתה יוזמות התנדבות של פלוני או אלמוני, חשוב לציין שטרצ'יצקי משמש גם כקבלן או כפה לאותם המתנדבים שמעולם לא פנו אלי או לחבר הנהלה אחר ובכן המאמר הזה הוא הזדמנות מעולה לקרוא לאותם מתנדבים מלאי מרץ לפנות לחברי ההנהלה במישרין ולא באמצעות קבלן.

זו השנה השלישית שאנחנו מקיימים את כנס אילת לעיתונות. כנס שהפך בתוך זמן קצר לאירוע החשוב והמשמעותי ביותר של התקשורת הישראלית. בדומה לאיגודי העיתונאים המובילים בעולם בחרנו גם אנחנו לקיים כנס מקצועי למען חברינו, לדבר ולדון על הבעיות המקצועיות שמטרידות או צריכות להטריד אותנו. הכנס הוא גם הזדמנות מצוינת להחיות את המועדון החברתי שהייתה האגודה במשך שנים עבור חבריה וידידה. לא יאומן אבל גם נגד הכנס מושמעות טענות רבות על אף הצלחתו הכבירה והעובדה שהוא מושך מדי שנה מאות משתתפים.

אשר לבית סוקולוב, הבית ברובו מבנה לשימור המחויב בתחזוקה שוטפת: בית סוקולוב הוא לא רק מבנה במובן הטכני הוא גם נכס נדל"ני שמשך שנים הניב רווחים לרווחתם של חברי האגודה. בשנים האחרונות התמעטו מסיבות העיתונאים בבית סוקולוב ועמן גם ההכנסות, שכן איזה גוף רציני ירצה לקיים מסיבת עיתונאים בתוך אורווה? על כן חברי ההנהלה בחרו ברוב קולות לשפץ את הבית. החל מהחלפת מערכת החשמל, עבור בבניית מעלית כנדרש על פי חוק הנגישות לנכים ועד לשיפוץ האולמות. לצורך מימון השיפוצים בחרנו להשתמש בין היתר גם בסכום של מאה וחמישים אלף שקלים שהעלו אבק בקרן השביתה של האגודה. קרן שביתה למי שאינו יודע היא בסך הכל מכשיר כלכלי שבו בחרו ההנהלות ההיסטוריות שלנו כדי לתמוך אם וכאשר ובכפוף להחלטת ההנהלה בשביתה זו או אחרת. היום כאשר הריבית במשק כה נמוכה אין כל הצדקה להשכיב את הכסף הזה כדי שימות בבנק מבלי שיצבור רווחים ולכן החליטה ההנהלה המבוגרת אך המאוד לא שמרנית שלנו, לחלץ את הכסף מהמכשיר הפיננסי המיושן תוך שההחלטה מגובה כמובן בהחלטה רשמית שבמידה וההנהלה תחליט לתמוך בשביתה, אם תהיה כזאת היא תעמיד לרשות העניין כספים ממקורות אחרים העומדים לרשות האגודה. החברים "הצעירים" שהתבררו להפתעתנו כאחרוני השמרנים התנגדו להחלטה ומשהתנגדותם לא התקבלה בחרו להכפיש את האגודה, הנהלתה והמנכ"ל יוסי בר-מוחא בכל דרך אפשרית. חבל שקבוצה שלהערכתי מתקשה בהבנה וביישום של כללי המשחק הדמוקרטיים באגודה פועלת בצורה נמרצת כל כך נגד עצמה ונגד הכלל. טוב יהיה אם החברים "הצעירים" יעשו בדק בית בהתנהלותם מול שאר החברים שרוצים לראות את הקבוצה הבדלנית וחבריה משתלבים באגודה ובניהולה השוטף. משהו כך מתברר, מתחושת חוסר השייכות או הרצון להשתייך לאגודה הוותיקה, שכה אפיין את גרעין קבוצת "הצעירים" מעיתון הארץ נותר בעינו אף שכאז ביום הצטרפותם, גם היום הצעירים מוזמנים בהמוניהם להצטרף לאגודה לפעול בה ולהובילה למקום אחר לטובת כולנו, אך התהליך הזה חייב להיות דמוקרטי.