פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדור סוף

      אחרי שקרא שאצל אברי גלעד עובדים בסבבה, החליט נריה קטן להקדיש את יום כיפור לעדכון קורות החיים שלו. בינתיים הוא מספק שירות למי שמתכנן קפיצה לפסטיבל עכו

      ואם השיר הזה נשמע לכם מוכר

      "7 ימים" של ידיעות אחרונות מבטיח על השער להביא את סיפורו של ירון שי השתול. תחקירן המוסף שהסתנן אל שורות הימין הקיצוני, ובמשך 3 חודשים הקים מאחזים בלתי חוקיים, הפגין נגד הומואים, יצא למסע פרובוקציות ברהט ועשה כיף בנוסח נוער הגבעות.

      את המבט של שי מ"תוככי הימין הקיצוני" יכול היה להביא כל כתב גלוי לגמרי שהיה מתלווה לכמה שעות לח"כ מיכאל בן ארי, לברוך מרזל או נוסע לגבעות השומרון ומדבר עם נערי הגבעות המסוכנים. השורות הבודדות שהושגו בזכות ההתחזות, לא מצדיקות את השער וההבטחות. אין בהן חשיפה של ממש. פורמט היומן האישי לא עובד. האיש ניחן בכישרון כתיבה מוגבל עם נטייה לשבץ בגוף הטקסט שורות משירים עבריים מוכרים. בדרך למאחז "בני אדם" הוא מוצא את "הדרך ארוכה ומפותלת ומדי פעם אני נופל וקם נופל וקם". את שגרת המאחז הוא מתאר כ"שקט מתוח. חלק מהנערים נמים את שנתם, אחרים סורקים את השטח, מאין יבוא אויבי. אבל הצבא לא בא, ברק גם לא מתקשר". את יחזקאל פרידמן שהוא פוגש הוא מתאר "אח איזה בנאי, אח איזה איש, יחזקאל פרידמן". לידיעות מסורת מכובדת של כתבות פרי עטם של שתולים בזירות שונות. השב"כ נפל עם "שמפניה", ידיעות מתרסק עם תותית דיאט.

      כשהמבקר חופר

      בראיון לגידי וייץ ותומר זרחין במוסף הארץ מספר מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס על אישי הציבור שנעץ ועוד ינעץ. נודניק לא קטן, וזה בסדר מבחינתנו האזרחים. הרבה פחות נעים כקוראים. אין לאיש תובנות, רק קרבות פנים אל פנים מסמטה לסמטה. גם בראיון החגיגי הוא מתעקש לשכשך במדמנה ולעתים ממש לצלול במעמקיה. הוא רגזן שלא עושה כל מאמץ להסתיר את זה. הרמת מסך מעניינת מתרחשת כשמגיעה השיחה לטענות ראש הממשלה אהוד אולמרט על קשרי המבקר עם העיתונות: "איפה קמה הצעקה הגדולה? אני באתי, אמרתי: הכול שקוף. ונוצרו מערכות קשרים הדוקות מאוד בינינו לבין העיתונאים. חלק מהעיתונות נרתמה למלחמה בשחיתות, היו הרבה יותר תחקירים בשנים האחרונות. אנחנו והעיתונאים בעניינים האלה משתפי פעולה ברורים. גם כשהייתי שופט ונשיא בית המשפט לא חשבתי כמו חלק מעמיתי שעיתונאים הם אויבי העם". אם הכול "שקוף" למה לא לפרט מה כוללות "מערכות הקשרים ההדוקות"? המבקר יכול לומר בפשטות: אני ואנשיי מדליפים בקביעות לעיתונאים כשזה מתאים למערך הקמפיינים שלנו. מבקר המדינה לא אמור להדליף מידע לעיתונאים, הטענות של אולמרט ושל אנשי ציבור נוספים מוצדקות.

      מימיני ומשמאל

      בועז אוקון, פרשן העל של ידיעות אחרונות לענייני משפט, ממליץ לקוראיו לקרוא היטב את דו"ח גולדסטון: "הדוח הזה שווה קריאה. הוא טוב יותר מהראי השבור שמציגים לנו דוברים מטעם עצמנו שקובעים שצה"ל הוא הצבא המוסרי ביותר בעולם ולא מוכנים לקיים שום בדיקה". עורכי ידיעות לא מתרשמים. אוקון מקבל משכורת וגם הבלטה נדיבה כשדעתו נעימה לעורכיו ולמשתתפי קבוצות המיקוד. הפעם רק משכורת. על שער המוסף לשבת יש מקום לארבע הפניות חוץ מהכותרת. הכתבה-מאמר של אוקון על הנושא החם ביותר השבוע לא מוזכרים.

      במעריב אין בעיות. הבליץ בעיצומו. את הקו מכתיב בן דרור ימיני: גולדסטון הוא אנטישמי מהסוג הנחות ביותר, הדוח הוא שקר גדול. אסא כשר מתראיין ב"סופשבוע" ומחזק את הקו המערכתי. בשולי השוליים של הדיווחים מצליחים דורית גבאי ועורכיה במוספשבת להגניב דעות של משפטנים בכירים שאומרים שכעת, לאחר פרסום הדו"ח, אין מנוס מלהקים ועדת חקירה ישראלית לעניין.
      קורא עם ראש פתוח נטול עמדה נחרצת, שמבקש לקבל שירות ולהחליט עד מוצאי שבת מה דעתו בנושא, נקלע למצוקה קשה. אוקון וימיני לגיטימיים באותה מידה. שניהם קראו את הדו"ח. הטקסטים משכנעים. אחד שחור ואחד לבן. ואגב, אלה שברגעים אלה אומרים לעצמם "פחחחח, ברור מי צודק וחוץ מזה מה לגיטימי בימיני/אוקון", לא נחשבים קורא עם ראש פתוח.

      סוף עונה

      "פרויקט מסלול" הטלוויזיוני לקראת סיום והמנחה שירז טל נוחתת לכתבה וראיון אצל יובל אברמוביץ' ב"תרבות מעריב". לטל, להבדיל ממבקר המדינה, נקודת מבט רחבה על חיינו כאן: "שמחתי מהעובדה שסוף סוף נותנים בארץ (1) במה לעיצוב אופנה"; על הביקורות שספגה התוכנית: "יש משהו בארץ (2) שאני לא מצליחה להבין..."; על ההשוואות בין תוכניות ריאליטי: "איך אוהבים לעשות השוואות בארץ (3)". טל ומפעלותיה התרבותיים העשירים לא יוצאים נשכרים מהטקסט העוקצני. קשה לפעמים לזכור שכך צריכה להיות כתבה עיתונאית. תמורת שער (לא מחמיא), חשיפה לתוכנית שלה ומעט חנדלך, חוטפת טל מכל כיוון. בדיעבד היא כנראה הייתה מוותרת על הכתבה הזו.

      נריה סייען

      השחקן יפתח קליין יעלה בפסטיבל עכו הצגה חדשה פרי עטו. ג'ננה שמה. על מה ההצגה? זובי! ענבל בן דרור ו-"7 לילות" לא פראיירים. לא של קליין החוצפן ולא של היחצ"נית המגזימה לגמרי של פסטיבל עכו. יש בכתבה הכול חוץ מחמישים המילים המתבקשות – מה רואים על הבמה? קליין מצולם בחזה חשוף, מספר על היסטריה לא גברית כשנתקע בתא שירותים בלילה, על הבדידות שמלווה את חייו ועל שירי ארצי בת זוגו. והעיתון בתמורה מסרב לפרט על סיבת המפגש.

      כשירות לקראת חול המועד סוכות, אנו מביאים בלעדית כמה מילים על ההצגה, מתוך האתר של פסטיבל עכו: "שני חיילים עומדים בחום באמצע שום מקום, משפחה פלסטינאית יוצאת לביקור קרובים, בחורה צעירה ופרובוקטיבית מחפשת דמות אב, פסיכולוג שמנסה להפריד בין עיקר לטפל. נקודה בזמן שמאירה את חייהם של אנשים צעירים הנאלצים לעמוד מול ההגנות שבנו לעצמם, מחפשים משמעות והבנה בתוך קיום קשה ואינטנסיבי. סיפור שנע בין נתניה, שכם, הודו ויפן". מעניין לא?

      ציוץ קטן

      @@@בן כספית ממשיך את הקמפיין חוצה המערכות נגד עוזי ארד. הכתבה שהוא מפרסם ב"סופשבוע" של מעריב, לא משכנעת. כספית מנסה לייחס לארד היסטריה בעת שטיפל כראש המחקר במוסד במתיחות עם סוריה לפני 13 שנה. הסיפור הראוי כשלעצמו כתוב בסרבול. הכותרת "מר פאניקה" מוגזמת. האם בכירי העיתונאים שכותבים על ארד בחודשים האחרונים מוודאים שהבוס שלו, ראש הממשלה נתניהו, קורא את כתבותיהם?

      @@@רשת משלמת על ההחלטה התמוהה להשיק את חמישי החדש בין ראש השנה לכיפור גם במסע יחסי הציבור שמתעכב. הראיון עם אברי גלעד ב"7 לילות" נאלץ מן הסתם להידחות בשבוע בגלל גיליון ראש השנה. בשיחה עם רונה קופרבוים מספר גלעד שהורה לתחקירניו לא להתאבד על סיפורים ולא לעבוד בלחץ. מעניין עם אווירת השנטי באבא הזאת תימשך נוכח הרייטינג העצוב לו זכתה התכנית הראשונה.

      @@@עפר שכטר מספר בפתיחות מרשימה לרז יובן ב"גלריה שישי" שהוא מתבאס להיות בחו"ל: "אני מרגיש הכי לא יוצלח, הכי לא מושך, הכי לא גברי (...) בחו"ל אין לי את המקדם שמכירים אותי, ואף אחד לא שם עליי זין ואני מרגיש כמו עפר הקטן". יש חתיך בעירו.

      @@@שורו והביטו בפיאסקו המודעות של "תרבות מעריב" שמכערות את הראיון שערך רן יגיל עם הסופר שמעון בלס. כך, אם תהיתם, נראה עיתון במצוקה כלכלית. וכך נראה מוסף המזלזל במרואייניו.

      שיר ליאיר

      כמו מנהיג אמיתי בעל שיעור קומה, לפיד החליט לפנות לאומה/

      הוא רק מבקש מהערבי שמנדנד על בילעין, לא להפריע כי הבעיות הן יותר עמוקות אפילו מהגרעין/

      יש לו המון הצעות ליעול, הן שוות טור כפול/ ואל תגידו לא ידעתי כשיתחיל פה פתאם המבול