נושאים חמים

ישראל סוף

וואלה! ברנז'ה מניחה לכם על מפתן הדלת מהדורה חגיגית של מדור סוף, המוקדשת רובה למוספי סוף השבוע החדשים של ישראל היום. חינם, לא תקחו?

עמית הרמן

דבר העורך

שלום לכם, לפניכם מוסף סוף השבוע החגיגי שלנו. בשער תוכלו למצוא את מורן אטיאס כמו שלא ראיתם אותה מעולם (שמרנית ומרוסנת, בהתאם לרוח האייטיז שמרחפת אצלנו במסדרונות העיתון). מורן כל-כך התרגשה מהכבוד שנפל בחלקה, והסכימה לתרום לנו גם מודעה. לא תוכלו לפספס אותה. היא מייד אחרי השער, בעמודים 3-2. אל תטעו, לא מדובר בתקלה של עורך מנומנם וגם לא בקריצה ברנז'אית. מורן, ורשת המשביר לצרכן אותה היא מייצגת, מאחלת לנו בהצלחה. או בלשון הצעירים, שיברו רגל. לשלל עיסוקיה האחרים של העלמה אטיאס (כולל הרחבה על קמפיין המשביר) סורו לעמוד 26. שם תוכלו לקרוא עוד מרשמיו של יובל אברמוביץ' שטס עד לניו-מקסיקו כדי לראיין אותה. למה? כי אנחנו יכולים!

עוד בוואלה! NEWS

התקרחות נשית היא בעיה רצינית - אך יש לה פתרון טבעי וקבוע

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה

הגריד

אז מה הם עושים שם לעזאזל עם כל הכסף? זאת השאלה הראשונה שעולה ממבט ראשון על מוספי סוף השבוע של ישראל היום. הם בטח לא מוציאים אותו על עיצוב. הלוגו הזהה של ישראל שישבת וישראל השבוע מזכיר מקומון, הגרפיקה הפנימית מיושנת ובקריאה ראשונה קשה להבחין מהי מודעה ומהו מדור שמסתתר בתחתית העמוד.

גם כתבות שזועקות טיפול נוצץ עד טראשי כמו זו של מורן אטיאס זוכות לכפולות מבולגנות וטיפול יבש. כאן מתעוררת השאלה האם בישראל היום לא רוצים או שפשוט לא יודעים איך לעשות את זה. איך בדיוק הרוח השמרנית של העיתון מסתדרת עם שער בכורה של הדוגמנית המצליחה שמקדמת סרט, סדרת טלוויזיה ואת המשביר לצרכן. הכפולה עצמה מפוצצת בשלל תמונות חסרות פרופורציה, ועדיין למרות שמורן מסתכלת עליך מכל פינה – זה הדבר הכי לא מחרמן שהיא השתתפה בו עד כה.

תוצרת הארץ

הכפולה הפותחת של ישראל שישבת קורצת לברנז'ה (היה עדיף שיחלקו עיתונים בתל-אביב). אפשר למצוא שם את המדור "בעיטת פתיחה" של הפרסומאים אילון זרמון והדר גולדמן. פטפטת מיותרת בין השניים על מצב משק המים. שלמה כהן בוחר את איש השבוע (חיים סבן) בסוג של אלמנט גרפי תמוה. בישראל היום קוראים לזה כנראה קריקטורה. בתפקיד אלכס ליבק: הרכש מידיעות, זיו קורן עם תמונת השבוע. וגם סגן העורך פורגן בטור "זווית חדה". תחתית העמוד רק נראית כמו מודעה. למעשה זהו לוח אירועים לשבוע הקרוב.

מד מן

הכתבה הפותחת של "ישראל שישבת" מזכירה לכל מי ששכח מהי האג'נדה של ישראל היום. מרדכי גילת מפרגן בכתבת פרידה למני מזוז, אבל את הפרופגנדה האמיתית שומרים פה לתוספת הפוליטית, "ישראל השבוע". אם תרצו, המוג'הדין של שלדון. בתפקיד נחום ברנע: דן מרגלית שסוגר חשבון עם יהודי התפוצות, ארגוני השמאל הקיקיוניים, ומפרגן לגדעון סער מילה טובה. ובעמוד האחרון, בתפקיד מאיר שלו: עורך המוסף גונן גינת בטקסט שמקומו בביטאון התחייה (שוב אייטיז): גינת משווה יהודי-גרמני שלא הבין את חומרת האיום הנאצי לארגון השמאל היהודי בארה"ב, ג'יי סטריט. הוא גם טוען שאותו יהודי פתי היה מסתדר יופי עם מכחיש השואה אבו-מאזן. ובכלל, לדבריו היהודים שלא נלחמו נגד היטלר, הם כמו אותם יהודים שהיום "מנסים אצלנו להבין את הרצחנות הפלשתינית". אוקי...

עלי תאנה לא יצליחו לכסות את הלכלוך שהשאיר מאחור עורך המוסף. גם לא אם קוראים להם יוסי ביילין או יהושע סובול.
השער של ישראל השבוע מוקדש למסעותיו של שמעון פרס בדרום אמריקה. אולי בישראל היום ראו את הטיזר של ידיעות ביום רביעי לקראת השער של פרס ב-7 ימים, והחליטו להשתובב. אחרת אין סיבה לקדם עוד מסע מייגע של הנשיא לכתבת שער, למרות הצ'ופר שקיבל הכתב מתי טוכפלד.

מעביר לניוטרל

בעמוד 36 – אפטר פארטי – כאן מתחיל חלקו השני של ישראל שישבת. תרבות ולייף סטייל. ברוכים הבאים לחלק הגזעי. הבעיה היחידה: לא תמצאו כאן אנשים מגניבים. ב-"7 לילות" יכולים לישון בשקט. שער לשף רפי כהן, עיצוב של עמודי תרבות במקומונים (כן, גם כאן) ולקינוח מדור מוזיקה גריאטרי. לפחות שיתוף הפעולה עם האח הגדול הניב כתבה יח"צנית שהתעלתה מעל גל כתבות הקידום בשבוע שעבר.

מיותר לציין שגם מדור הרכילות המנומנם מצליח להישאר נאמן לרוח המפקד. סתם תמונות מאירועים יח"צניים ולהשלמת האווירה המוניציפאלית מוגשת לצידן ביקורת על פאב האידאה בראשון לציון.

לכאן הלך תקציב העיצוב

מסע הרכש של ישראל היום נראה זוהר. אבל לא על הנייר. הטוראי הראשון רוזנבלום אולי יפה כמו יאיר לפיד, אבל לא מתסיס כמוהו. הוא יכול לשכוח משיר. ג'קי לוי משעמם וטרחן. עינב גלילי וגורי אלפי יכולים להציל את המצב אבל הם מתבזבזים בכפולה לא מאופיינת. הקורא נדרש להפעיל יותר מדי תאים במוח כדי להבין לאן המדור שלהם הולך. ובתפקיד הטאלנטית האפרוחית: שיר זיו עם המדור "נערת אמצע". מכאן לא תגיע הברקת הליהוק ל"מחוברת 2".

מילה טובה. או שתיים

לישראל היום נולד מוסף סטייל אלי האנה. הרבה שרירים, אבל מה עושים עם זה? המראה אמנם זול, אבל תמהיל הכתבות סביר, למרות שאין כאן שום הישג עיתונאי או תחקיר והתחושה היא שכל אחד ימצא מה לקרוא בין המדורים המגוונים. מעניין יהיה לראות איך יבוא לידי ביטוי קרדיט התחקיר שמופיע בבוקסת הקרדיטים. וכשהכיסים כ"כ עמוקים יש לקוות שישראל היום ינצלו אותם עבור יותר מאשר טיסה לניו מקסיקו בעקבות מורן אטיאס.

אם נשפוט את המוסף הראשון רק כמפגן כוח, ברור למה ברחוב מוזס חוששים מהתינוק החזק (אבל חולה) שנולד לשלדון אדלסון.

עיגולי זיעה

בינתיים, ידיעות אחרונות ממשיך במירוץ החימוש: בקרוב הוא ישיק את פרויקט 70 שנה לגיליון הראשון. ישראל היום, צפו פגיעה. ועל שער "7 ימים" משווקים לנו ראיון בלעדי עם פרס שמוכר את סודות הגרעין של ישראל. לא משהו שלא תמצאו בביוגרפיה שלו. מדובר בעיקר בפואטיקה של הגרעין על-פי פרס. בשביל מספר הפצצות או כל מידע רגיש אחר - פנו לרונן ברגמן. גם שוש מולא ועופר פטרסבורג מתוודים בכתבה כי החלק המעניין יותר הוא צילומי הווידאו של פרס שיופיעו בסרט ממנו נלקח הראיון.

מוסף הארץ מקדיש את השער שלו למיכאל צ'רנוי שטוען כי הוא נרדף על-ידי אוליגרך המקורב לפוטין. אם אתם מעריצים של כתבות שחיתות בירוקרטית פתלתלה נוסח גידי וייץ – צפוי לכם תענוג. את הכפולה הפותחת של הכתבה שווה לתלות בחדר הגרפיקה של ישראל היום. כך עושים זאת נכון.

שער סופשבוע של מעריב מניף דגל לבן עם פואד. או שאולי זה פואד שמניף דגל לבן כשהוא מכריז כי רק מנהיג ימין יביא שלום. בוקר טוב פואד.

שיר ליאיר (תודה שהתגעגעת)

שנאת חרדים תביא בוחרים, אז השבוע לפיד מסביר למה הם מציקים לשוטרים/

וזה לא בגלל חילול השם, גוועלד, זה כי אבריימל הקטן לא עושה מספיק ביד/

ככה זה אצל מולטי-טאלנט בחסד, ולא בזכות, פעם הוא מיסטר לפיד ,ופעם הוא ד"ר רות

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully