1400 עיתונאים, דוברים, אנשי אקדמיה ואורחים נוספים ירדו ביום ראשון לכנס אילת השלישי של אגודת העיתונאים ואוניברסיטת בן גוריון. גם השנה יעסוק הכנס בסוגיות הבוערות של עולם העיתונות בהן: מעמד העיתונאי, יחסי התקשורת עם המשטרה והצבא, התקשורת המקוונת ועוד. ראש הממשלה בנימין נתניהו יכבד גם השנה את הכנס בנוכחותו ופרסי מפעל חיים יוענקו לירון לונדון, מוטי קירשנבאום וסבר פלוצקר. מנכ"ל אגודת העיתונאים, יוסי בר מוחא, כבר מתרגש.
מה הלקחים וההישגים משני הכנסים הקודמים? במה שונה הכנס הנוכחי?
"ייחדנו יותר מקום לפן הכלכלי, יש לנו שני פאנלים כלכליים. האחד מדבר על צרכנות מול הכלכלה ואחד על המשבר הכלכלי, זה נושא חשוב שאי אפשר להתתעלם ממנו. ייחדנו מקום נכבד יותר לאינטרנט, אם בשנה שעברה היה פאנל אחד השנה יש שלושה. יש כמובן גם פאנל של התקשורת הערבית בישראל ושני פאנלים צבאיים: אחד על הצנזורה ואחד "אמי הגנרלית" על מעורבות ההורים בצבא. זה דבר מעניין שהציבור חי יום יום ונבדוק כיצד התקשורת מתייחסת אליו".
פאנל שחוזר על עצמו זו שנה שלישית הוא מעמד העיתונאי, שזה באמת נושא שחשוב לחזור ולדון בו. אתה מרגיש שבעקבות הכנסים הקודמים הושג שינוי בתחום, או שגם השנה נשמע שהמשכורת גרועה והרמה מתדרדרת?
"לבוא ולומר היום שבעקבות הכנס חל שיפור במעמדו של העיתונאי, אני ממש לא יכול. לא רק שלא חל שיפור, חלה התדרדרות בתנאי השכר של העיתונאים. בעקבות הרצון של המו"לים לחסוך בהוצאות חלה ירידה ברמת העיתון וברמת הכתיבה, מקבלים עיתונאים שניסיונם בתחום מועט מאוד ולצערי משליכים הביתה עיתונאים בעלי ניסיון שעשו עבודה נפלאה בעיתון אבל משכורתם הייתה גבוהה.
"כך נוצר מצב שבעצם רמת הכתיבה והסיקור ועומק הבדיקה הולך ומתמעט, לכן אנחנו רואים כתבות וידיעות שטחיות וחבל שזה קורה. הניסיון שלנו עם עיתון הארץ והשילוב של עיתונאיו באגודת העיתונאים מניב פירות. עמוס שוקן שומע יותר, הוא והנהלת העיתון מתייחסים אחרת לדברים. אין לנו כוונה להשלות את עצמנו שההסכם הקיבוצי יחזור כי הוא לא. אני הייתי מאוד רוצה שהוא יחזור אבל אנחנו רואים מה קורה ברשות השידור, שבעצם מרבית העובדים בה הם בהסכם קיבוצי והדגם הזה של רשות השידור מפחיד כל מו"ל או כל בעלים של כלי תקשורת כזה או אחר. החזרת החוזה הקיבוצי עלולה להביא לסגירת עיתון וזו לא הכוונה. הכוונה שלנו היא שבעיתון לא יוכלו לפטר עיתונאי כלאחר יד העיתון צריך לבצע שימוע כחוק. העיתון צריך לדבר עם ועד העיתונאים בעיתון ושהדברים יבואו לפסים נכונים. שכרו של העיתונאי ישופר ברוח טובה ולא רק בהסכם קיבוצי. אין שום מניעה שדבר כזה יתרחש כי זה רק ייטיב עם העיתון והעיתונאים".
הכנס הוא הזדמנות כמעט יחידה לעיתונאים להפגש בצורה לא רשמית ולהחליף דעות. מצד שני עולות טענות שהמשתתפים בו מפסידים ימי עבודה רבים. למה לא לחלק לשני כנסים בני יומיים כל חצי שנה?
הלוואי שיכולתי לעשות כנס כזה פעמיים בשנה. אבל הכנס הזה ממוטט אותי אישית. יש לי ועדת תוכן בראשות רותם אברוצקי, ועדה מארגנת בראשות אריק בכר, אבל אני עובד על הכנס הזה מאפריל. להכין שני כנסים כאלה בשנה עבודה של האגודה תשתבש, ויש פעילות באגודה. בשנה שעברה היו ימי עיון ופאנלים גם מחוץ לכנס.
"אי אפשר לקחת מהכנס הזה את זה שהוא מותג ומרכיב מרכזי באגודה בתל אביב. היום אגודת העיתונאים בתל אביב על המפה. יש לנו יושב ראש צעיר, אבי פז, שמגיע מהפריפריה, אדם חכם מאוד שכיף לי לעבוד איתו. הנהלת האגודה היום היא פעילה מאוד. אנחנו מתכננים בשנה הבאה לפתוח הייד פארק לעיתונאים בימי שישי בגן אילן שעל שם אילן רועה שבחצר בית סוקולוב, לשם נזמין אישיות ציבורית לדבר על במה בגן ולאחר מכן לפתוח לציבור הרחב שיעלו וידברו על כל נושא. הפעילות הזאת ופעילויות נוספות כמו כנסים וימי עיון יתקיימו במהלך השנה תחת המותג "כנס אילת לעיתונות".
בתקופה האחרונה נראה שניצחת במחלוקות בינך לבין כמה מנציגי העיתונאים הצעירים באגודה, שפחות שומעים אותם. זה לא עשוי לפגוע באגודה לטווח הארוך עם ההתרחקות של הצעירים?
"הצעירים היום משולבים בכל כלי התקשורת. יושב ראש האגודה צעיר, חברים בהנהלה כמו רותם אברוצקי צעירים. תארי לעצמך שנעשה חטיבות על גבי חטיבות וככה נשתית את כולם. הרי מי שהביא את העיתונאים הצעירים מהארץ לאגודה היה אני, נתתי להם ועשיתי הכל בשם האגודה, ההנהלה בירכה על כך ורצנו קדימה כדי לצרף את הצעירים. לצערי יש בודדים ומעטים שאפשר לספור על שתי ידיים שעושים רעש ומהומה על לא מאומה. יש הליכים דמוקרטיים באגודה כמו בכל מקום. יש אסיפת כללית, יש הנהלה, יש בחירות, והכל מתנהל על פי התקנון. אנחנו רוצים את הצעירים, אנחנו נפעל לקידום הצעירים. אנחנו מלווים אותם ונותנים מה שצריך".
כנס אילת הוא מנוף כלכלי חשוב. מה זה אומר מבחינת מספרים? מה ההכנסות? כמה מצטרפים חדשים לאגודה יש לקראת הכנס?
"השאיפה שלנו היא לא להרוויח בכנס. אין כאן עניין של רווח כספי. אנחנו מעצימים את הכנס באמצעות כל הכנסה שיש לנו, אם זה באמצעות החסויות ואם זה הכנסות אחרות. ההוצאות גדולות מאוד, אם זה בפרסום בעיתונות, אם זה על פעילויות משותפות במסגרת הכנס, דגלול העיר אילת, אלה הוצאות כבדות.
אין ספק שזה מיטיב עם האגודה, יש מצטרפים חדשים ורואים את זה לאורך השנה. עכשיו יש מיעוט הכנסות ממסיבות עיתונאים בגלל מצב הקומה השנייה, לכן אנחנו שואפים לשפץ את הבית כדי שיבואו לכאן ולא לבית מלון מעוצב. אין ספק שבשנה הבאה הדברים ישתנו לאין שיעור. אנחנו מחפשים כרגע תורם שיסייע בשיפוץ הקומה השנייה, פנינו לגורם חשוב בתחום העיתונות ונפגשנו איתו. אנחנו מחכים לתשובה, וכנראה שאם לא הוא יהיה מישהו אחר. זה יובא לאישור בהנהלת האגודה במידה שנגיע להסכמה וניתן לאולם או קומה להקרא על שמו או שם המשפחה.
בנימה אישית, האם תחזור להיות עיתונאי כשתסיים את כהונתך באגודה? הרי אם להודות על האמת, לא תזכה היום לתנאים שהיו לך בזמנו בעיתון הארץ.
"קיבלתי משכורת טובה בהארץ. היו לי תנאים טובים ואני גאה בעובדה שהייתי עיתונאי בהארץ, כי זה עיתון מצוין ואין ספק שאם אני אחזור היום לעיתונות שכר כמו שקיבלתי אני לא אקבל. המצב היום בעיתונות הוא לא דומה למצב שהיה בעבר. כרגע יש לי עוד שלוש שנים באגודה, אם האגודה תרצה להאריך לקדנציה נוספת אני אשמח מאוד. אם לא, בכל מקרה דרכי לעיתונות סלולה, או לתפקידים אחרים. האמת שהיום אצבעותיי רועדות כשאני רואה משהו שקורה, בעיקר בתחומים שדורשים תחקיר טוב ומעמיק כי עסקתי בתחקירים. אין ספק שזה חסר לי. אהבתי ואני אוהב את העבודה העיתונאית".