פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "אני לא זוכר שארגנו כנס בפלאזה והמלכנו את אחד הטייקונים"

      פרשן ידיעות אחרונות סבר פלוצקר התייחס במושב הפתיחה של כנס אילת לעיתונות לסיקור המשבר הכלכלי. גם חגי גולן, עורך גלובס, עקץ את המתחרים

      "אלו היו ימיה הטובים ביותר של העיתונות הכלכלית", כך אמר פרשן ידיעות אחרונות סבר פלוצקר בדיון שפתח את כנס אילת לעיתונות ועסק בסיקור העיתונות את המשבר הכלכלי. פלוצקר אמר כי העיתונות הכלכלית התריעה ומילאה תפקיד מאד חשוב בהצלת העולם מהמשבר.

      העורך הראשי של גלובס, חגי גולן, חלק על דבריו של פלוצקר: "אני לא בטוח שכל כך התרענו וכל כך היינו מוכיחים בשער. פה ושם היו דברים, אבל לא היינו בודדים במערכה. בניגוד למה שסבר אומר אני לא חושב שעמדנו בפרץ וניסינו להזהיר את הציבור".

      הפרשן הכלכלי של מעריב, יהודה שרוני, אמר בדיון כי מי שליבה את הפאניקה במשבר הגדול היו מקבלי ההחלטות: "מנהל אחד הבנקים הציע לשר האוצר לסגור את הבורסה. זה היה מעצים את המשבר פי עשר. העיתונות הכלכלית פחות מדי ניבאה ויותר שיקפה את מה שקורה. העיתונות הכלכלית גם לא ניבאה את התאוששות המהירה".

      עורך גלובס חגי גולן הוסיף ואמר: "עם כל הכבוד לנו, איזה כלים יש לנו כפרשנים ועיתונאים כלכליים לשבת ולהגיד אם יהיה משבר או לא יהיה משבר?. בסופו של דבר אנחנו אנשי תקשורת והציפייה שנחזה תהליכים היא מוגזמת. למעשה, אין לנו כלים ממש טובים לנבא. עם כל הכבוד לפרופסור נוריאל רוביני, צריך לזכור שהאיש טעה לא פעם ולא פעמיים, אז הפעם הצליח לו. גם שעון מקולקל צודק פעמיים ביום. היה לו סוג של מזל מסוים".

      פלוצקר השיב על דבריו של גולן ואמר: "העיתונות הכלכלית חזתה את המשבר. אולי לא חזתה נפילה של בנקים, אבל מי שעקב ידע. האקונומיסט, הניו יורק טיימס ןהניו יורק פוסט כתבו מאמרים לקראת נפילת הבועה. מי שרצה להסתיר את העובדה הסתיר ומי שלא רצה לא הסתיר. בסופו של דבר זו היתה החלטה של עורך. העיתונות הכלכלית היתה צריכה להשפיע על שני גורמים: הציבור שהיה צריך להרגיע אותו; והיה צריך להשפיע על מקבלי ההחלטות. ומקבלי ההחלטות לא ידעו מה לעשות ולא ידעו מה הולך בעולם ויכלו לפספס. אין לי ספק שאלמלא הכותרות האדומות והשחורות לא היו מתקבלות ההחלטות הנכונות".

      מי נתן רוח גבית לועדת בכר?

      חגי גולן התייחס לרפורמת בכר, שהוציאה את השליטה בקופות הגמל מידי הבנקים ולא שכח לעקוץ את המתחרים: "מקבלי ההחלטות בוועדת בכר, שהגו את התכנית להעביר את קופות הגמל בגופים פרטיים, התכתבו עם מדור כלכלי מאד מסוים שנתן להם רוח גבית. כל הסיפור של ועדת בכר עבר לציבור מעל הראש. האוצר היה שמח לקבל את הרוח הגבית שדיברתי עליה וקיבלו את ההחלטות בלי להבין לאן הדברים מובילים ואת הסוף כולנו יודעים. אני לא מקבל את העובדה שהיה כאן דיון ציבורי".

      יהודה שרוני אמר: "רפורמת בכר נתנה לציבור אגוזים בלי שיש לו שיניים. העבירו את ההחלטות אל החוסך עצמו שיכול בעצמו להחליט באיזה קרן פנסיה הוא יהיה. ואת כל הדברים האלה הציבור לא יודע".

      פלוצקר הוסיף ואמר: "המסר הבסיסי של העיתונות כולה היה למקבלי ההחלטות: 'הציבור עומד על סף פאניקה ואם לא תקבלו החלטות, אף אחד לא יודע מה יקרה'. אני חושב שהמסר הזה מאד הצליח. תפקיד התקשורת היה מאד חשוב ומאד חיוני. ציפו מאיתנו שנצעק וצעקנו".

      פישמן? יש מי שיסקר

      גולן, עורך גלובס, השיב לשאלתה של מנחת הפאנל, הכתבת הכלכלית של חדשות 2, קרן מרציאנו, באשר לסיקור עסקיו של בעל השליטה בעיתון אליעזר פישמן: "אנחנו משתדלים לסקר במינימום ההכרחי את פישמן. לשמחתי, יש עוד כלי תקשורת בישראל שיכתבו על אליעזר פישמן. ואני רוצה להזכיר לכולם שיכול להיות שהטייקון שמחזיק בגלובס תלוי בגורמים כאלה או אחרים אבל כמעט כל מי שמחזיק כלי תקשורת בישראל תלוי בבנקים".

      יהודה שרוני ממעריב התייחס גם הוא לסיקור הטייקונים: "התקשורת בזמן אמת לא שיקפה את רמת הסיכונים של לב לבייב ופישמן. התקשורת לא תמיד עוצרת, אלא גם כן נסחפת בעזרתם של בעלי ההון שמשתפים פעולה. כשהגלגל מתהפך, ההכאה על חטא היא ללכת לקיצוניות השניה ולדרוך על אלה שהיו מושאי ההערצה".

      פלוצקר מתח ביקורת על העיתון הכלכלי דה מרקר ואמר: "אני לא זוכר שהיללנו את הטייקונים. לא זוכר שארגנו כנס בפלאזה בניו יורק והמלכנו את אחד הטייקונים לגדול רבני ישראל".

      יושב ראש ועדת הכלכלה חבר הכנסת אופיר אקוניס תקף את המשתתפים בדיון על כך שהתקשורת לא זיהתה את בועת הנדל"ן. ואמר כי היחידים שזיהו את בועת הנדל"ן בתל אביב היו כותבי התכנית "ארץ נהדרת", בסדרת המערכונים על דובה וקיפוד.