מה מעצבן את מנחם בן?

האם טוקבק הוא דבר נלוז שיש בו נבזות? דבר שכותבים אנשים מוגי לב, פחדנים, שלא מוכנים להזדהות? כך לפחות חושב מנכ"ל אגודת העיתונאים בתל אביב יוסי בר מוחא, שאף אמר כי יפנה למחוקק שיפעל בנושא וקרא לנשיאת מועצת העיתונות השופטת בדימוס דליה דורנר להעלות את הנושא במועצה: "זה לא חופש ביטוי, זה חופש שיסוי, זה חופש טמטום ורשעות, אין בזה ולא כלום, צריך להוקיע את התופעה הזאת. חייבים לדרוש זיהוי במערכת שידעו מי האיש ושאי אפשר יהיה להכנס בכל אחד”.

בפאנל שנערך במסגרת כנס אילת לעיתונות תחת הכותרת "טוקבקים - חופש ביטוי או חופש שיסוי?” בהנחיית גיא מרוז סיפר עורך nrg-מעריב ארנון גל כי באתרו מתבצע תהליך שמנסה לבקר בצורה קפדנית יותר את הטוקבקים הנשלחים. עם זאת, גל הדגיש כי מאפייניו הייחודיים של האינטרנט, ובראשם האינטראקטיביות שהוא מאפשר, אינם מאפשרים בקרה בדומה לאפשרות התגובה שיש בכלי התקשורת הוותיקים יותר: "אם נישען על מודלים ישנים נחטא למה שהאינטרנט אמור לייצג". גל סיפר כי איש מעריב מנחם בן מתרעם על כך שלא כל התגובות לטוריו מאושרות.

העורך הראשי של וואלה! אבי משולם ציין את יתרונם של הטוקבקים כאפשרות ביטוי למגזרים שבמשך שנים קופחו על ידי התקשורת או חשו מקופחים. הן משולם והן גל ציינו כי בוואלה! וב-nrg אין אפשרות לשלוח תגובה שלא תעבור אישור.

נשיאת מועצת העיתונות השופטת בדימוס דליה דורנר אמרה בדיון: "לכאורה מדובר בתופעה דמוקרטית אבל יש טוקבקים בלשון ביוב. חופש הביטוי אינו זכות מוחלטת, יש הסתה, לשון הרע, חוקים שונים וזה חל על כל אדם. אני לפעמים תמהה שכותבים על נשיאת בית המשפט העליון ביטוי גס. אני קוראת טוקבקים כי זה מעניין אותי ואני בעד חופש הביטוי והוא בשביל הדעות שלא בקונצנזוס, אבל יש גבולות בחוק ובאתיקה האנושית. אם זה סינון קפדני, אני לא מבינה איך אפשר היה לכתוב על הנשיאה ביניש את הביטוי המקורי שעליו נכתב הסלוגן 'לך תצטיין'? זו השקפת עולם? זה חופש הביטוי?”

גל ומשולם ציינו כי אחת הסיבות לסינון טוקבקים אלימים וגסים היא הרצון שלא להוריד את רמת האתר לשפה נמוכה. נציג האקדמיה ד"ר צבי רייך המליץ לקדם אפשרות במסגרתה רק תגובות מנומקות באורך מסוים תאושרנה, המלצה ממנה הסתייג משולם מאחר שהיא תגביל חלק ניכר מהמגיבים בוואלה!.

נושא עליו הסכימו רב הנוכחים הוא התנגדות למעורבות הרשות המחוקקת בנושא. השופטת דורנר הדגישה את הצורך בהסדרה עצמית. בנוגע לשאלה המשפטית של חשיפת כתובת IP של משתמש אמר גל: "הטכנולוגיה היום מאוד בעייתית ומורכבת כי אפשר להוציא IP בכל מקום, כמו אינטרנט קפה ומקומות כאלה”.