פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדור סוף

      עמית הרמן לא הצליח להיזכר מתי בפעם האחרונה זימנה לו הקריירה סופשבוע כל כך ספורטיבי. מזל שבין כידרור לבעיטה הוא מצא זמן לחגוג עם שלמה ארצי

      איש הבונקר נגד האייס מן

      "7 ימים" ממשיך את שיתוף הפעולה עם אברהם גרנט בכתבת שער. וכמו תמיד, זה יוצא טאץ' משתלם למאמן המשעמם. אברם שובר שתיקה אבל ממשיך לשחק בונקר וחושף אולי רק את תפריט ארוחת הצהריים שלו. בפסקה מעניינת אחת תקבלו את קיצור השנה וחצי האחרונות בחייו: גידי ליפקין שנסע עד פורטסמות' כותב בעצמו על ערוץ החיים הטובים של גרנט שכולל חברים מסקרנים מאבי לוזון ועד רומן אברמוביץ'. אבל בראיון עצמו נמנע ליפקין לשאול את אברם על מסעות היאכטה עם טדי שגיא ובר רפאלי. גם לכלוכים על הבוס לשעבר, סיפורים מחדרי ההלבשה ופכים מהחיים האישיים לא תמצאו כאן. זה אותו אברם ישן וטוב שעושה את מה שהוא יודע לעשות הכי טוב: לשמור על התחת.

      הארץ יוצאים למתפרצת עם דורון שפר המתחזק על השער. בין מעשיות חכמים ודברי תורה, מספק שפר ראיון חושפני שבו תקבלו הכל: הקנאה בעודד קטש, ההיעדרות מלידת ביתו, התפוררות נישואיו, סרטן האשכים – בקיצור, אסתי אהרונוביץ' סחטה את הלימון עד תום ועשתה ממנו אחלה לימונדה.

      הבנו, אתה בן 60

      אי אפשר לסכם את מוספי סוף השבוע בלי התייחסות לסוס השחור של ידיעות אחרונות: מוסף "7 לילות" בעריכתו של שלמה ארצי. בגדול, קיבלנו טקסט גזור מהתוכנית של שישי בצהריים ופרגון לרונה קינן בצורת טור צקצוק שפתיים טרחני בכפולה הפותחת. אחר-כך שיחה סכרינית בין ארצי לעמיר בניון שלא כוללת התייחסות למלחמתו בחברות התקליטים או לעמדותיו הימניות (לבירור על ההופעה הבאה של בניון, פנו לשער האחורי של המוסף). ולסיום, ביקורת על אלבומים מ-1970, שבה שלמה ארצי קוטל את אלבומו הראשון.

      חבל. עד שכבר מייבאים ארצה את פורמט הסלב העורך (ובאמת שכבר לא נשארה עוד דרך יצירתית ליחצ"ן את פועלו של ארצי), קיבלנו עיתון כלאיים. מצד אחד, ארצי מיינסטרימי להחריד ומצד שני עוד ממה ש-"7 לילות" אף פעם לא משתעממים לעשות: מצעדי סרטים.

      לפחות לא קיבלנו בשער את מנהלת גלגלצ דלית עופר שהגיעה לראיון חמושה בדף המסרים הקבוע. רז שכניק ורביב גולן כנראה בלעו את הלשון אחרי שעופר סיפרה כיצד שדרני התחנה מזדהים עם קמפיין הבטיחות ומוצרי הבטיחות בדרכים. דובי דוברמן מלקק את עצמו בהנאה בתוך קברו.

      גם לשער של "7 לילות" הכינו במוסף הארץ תשובה אנטי-ציונית הולמת. נחשו מי עוד בן 60? יגאל בשן. בסך הכל ראיון חביב עם בשן שמשתתף בפסטיבל ומכווין ילדות מאחורי הקלעים לעבר משה פרץ ומשה דץ . גם אחרי סוף שבוע של בהייה בצילום של רלי אברהמי, עדיין לא ברור מה עושים שם החיילים שמקיפים את בשן הנוגה.

      שערים ריקים

      בישראל היום ממשיכים במסע הרכש. אתמול: גורי ועינב. היום: גטי אימג'ס. על שער המגזין "ישראל שישבת" – מדריך תמונות למטייל באנטרקטיקה. החבר'ה של לפידות עשו תרגיל הארץ ותרגמו כתבה בשביל השער. האמת, הם תרגמו רק 400 מילה, כל השאר הן תמונות מהיבשת הקפואה. אולי על שולחן העורך הצטברו תגובות אוהדות לפרויקט המצולם של זיו קורן מהשבוע שעבר. אז כן, תיירות באנטרקטיקה מפרנסת את העיתונים כבר עשר שנים, מצד שני ישראל היום לא היו כאן עד עכשיו.

      על שער 2 של "ישראל שישבת" מציגים פורמט חדשני: התמונה היא של יעל דקלבאום, הצלע הפחות מצליחה בהבנות נחמה. בפנים: Cherchez la femme. חיפשנו ראיון עם דקלבאום, ולא מצאנו. אפילו לא פרויקט תמונות של זיו קורן. במקום זה מצאנו את שמה מסתתר בביקורת של קוטנר שמפרגנת גם לאסף אבידן, גבע אלון ותמר אייזנמן. למה החליטו לקדם דווקא אותה לשער? אולי כי בנושא הנדוש הזה – כל שאר הזמרים כבר מזמן מוצו. וזה קצת מוזר כי רק בשבוע שעבר אירח קוטנר בתוכניתו ברדיו ת"א את גבע אלון. במהלך הראיון התנצל קוטנר על השאלה הנדושה על גל הזמרים ששרים באנגלית. מה שנדוש ברדיו, הולך בישראל היום?

      אמירויות או לא להיות

      ידיעות אחרונות והארץ שולחים נציגים לדובאי המתרסקת. שניהם ביקרו באותם מקומות, שתו את אותו קפה שחור אבל המסקנות שונות. ולא לגבי הקפה. בעוד שגד ליאור מפרט במוסף ממון על החנויות הריקות, הכבוד הפגוע והעשירים המסתתרים נתן ליפסון מדה-מרקר מצא מרכזי קניות מלאים עד אפס מקום וריח של בשר צלוי שמיתמר מעל הפארקים.

      אפשר להתווכח אם זה היה יום עסל או יום באסל בשוק של דובאי, אבל לפחות הטיפול בדה-מרקר הרבה יותר רציני. בזמן שגד ליאור משלשל מהמקלדת, הקפיטליסטים משוקן סטריט מספקים נתונים מעניינים בבוקסות נפרדות.

      פאתט אבל חמוד

      סופשבוע של מעריב מפסיד איפה שזה חשוב: השער הוא החדשות של אתמול בפיפל מגזין: ראיון עם הבחור שהכניס להריון את הבת של שרה פיילין. מצד שני, רוח נעורים נשבה במסדרונות מעריב כשזרמו שם עם תופעת "אנוויל", להקת ההבי מטאל מקנדה שהפכה לספיינל טאפ של שנות ה-2000. הראיון עם סולן הלהקה בן ה+50 משעשע ועושה חשק לראות את הסרט הדוקומנטרי המדובר אודות הלהקה הלוזרית הכי מצליחה בעולם. מצד שני, גם הראיון שנערך ב-nrg לפני חודשיים עם אותו סולן גרם לנו לאותה הרגשה בדיוק.

      סכין קצבים

      תיבת הקרדיטים במוסף הארץ מודיעה על חופשתו של המעצב הגרפי. מי שלא מאמין מקבל עדות חותכת לכך בעמ' 34, כתבה על פרויקט חימוש גנוז של צבא ארצות הברית. מה שטוב בהארץ זה שגם כשהכפולה נראית כמו מודעה היא עדיין נראית כמו מודעה למשהו יוקרתי שהייתם רוצים לקנות.

      גם כפולת הבוטוקס המטופשת היא נקניק פסיכדלי של תמונות. בהארץ לא הסתפקו בראיון עם בט מידלר ונתנו אחריה כפולת טראש מלאה בטעויות של פלסטיקאים על פרצופים הוליוודים. טעויות בוטקס כחול לבן לא תמצאו כאן. פחדנים.

      ציוץ קטן

      @@@עם כל הכבוד לקומפלימנטים ששפכו עליה בהארץ ממש לא מזמן. האלילה החדשה, נטלי פורטמן, לא סופרת את המעריצים בגלריה, ומתראיינת ל-"7 ימים".

      @@@גיא מרוז מאבד את זה כשמבקרים אותו. זה קרה עם גפי אמיר, ועכשיו עם אביב לביא. מרוז מנצל את המדור שלו ב"זמן תל אביב" כדי לרדת נמוך ולהשיב ללביא שהעז לבקר את התוכנית "אורלי וגיא בעמ'" שעסקה בירקות אורגניים. לא משנה כמה מרוז יתפוצץ, התחקיר שלו היה מחופף. וכך גם תגובתו.

      @@@מחזיקת תיק שליט במעריב, חן קוטס-בר שוב מפגינה רגישות ראויה לציון. או שאולי מדובר בעורך במצוקה. למרות הסולידריות המלאה שמפגינה האם השכולה, שבנה היה מפקד הטנק של גלעד שליט, עם משפחתו של השבוי, מעדיפים ב"מוספשבת" להבליט עד לשער את מה שאולי היה עדיף להשאיר על רצפת חדר העריכה. האם מאמינה שבנה לא היה נחטף חי מכיוון שלא היה "רזה, עדין וקטן"

      @@@לא משנה כמה "תרבות מעריב" ינסו להתחכם עם מוסף גדוש כותרות משיריו של שלמה ארצי, עדיין מדובר במוסף על הפנים. הראיה: כתבת שער לא מחדשת על שני כהן, עם איור ברמה של מקומון ובלי ראיון. אבל סחתיין לארומה שקנו גם כאן את השער האחורי לקידום הופעתו הקרובה של עמיר בניון.

      שיר ליאיר

      לפיד יוצא נגד התקשורת שעושה פורנו מהחדשות ומאשים את כרמלי הבמאי שלעבר קרנית גולדווסר כיוון את העדשות/

      תבינו, הוא לא חלק מהמשחק הנחות, הוא רק נכנס לאולפן הזה בטעות/

      אז במקום לזרוק את האשמה על הבמאי או הבמאית, נראה אותך מוותר על הראיון הראשון עם גלעד שליט