עיתונאים תחת אש

52% מהעיתונאים בישראל שסיקרו פיגועים במהלך עבודתם סובלים מסימפטומים של הפרעה טראומתית חמורה, כך עולה מעבודת מחקר של עיתונאי מעריב דדי מרקוביץ' באוניברסיטת בן גוריון. נתון זה גבוה פי 5.5 משיעור הסובלים מתסמינים קשים של פוסט טראומה בקרב כלל האוכלוסייה בישראל, העומד על כ-9.4%. המחקר, שנושאו "פוסט טראומה בקרב כתבים מסקרי פיגועים", בוצע על ידי עורך רשת המקומונים של מעריב במסגרת עבודת התזה לשם קבלת תואר שני במחלקה לתקשורת.

על פי המחקר, היקף הסובלים מפוסט טראומה בקרב העיתונאים הישראליים אינו שונה מזה שנמצא בקרב עמיתיהם האמריקניים, שנשלחו לסקר את המלחמה בעיראק. מרקוביץ מתריע במחקרו כי הצירוף של רמת פגיעה נפשית גבוהה ושל רמת מודעות נמוכה מצד העיתונאים ומצד המערכות המעסיקות אותם, מעלה חשש כי הסיקור של אותם עיתונאים עלול לסבול מהטיות שמחייבות מחקר נוסף.

במבוא למחקרו מציין מרקוביץ כי כתבים ישראלים המסקרים פעולות טרור חושפים עצמם לפגיעות נפשיות מדרגות שונות. ראשית, כמי ששוהים בזירות הפיגועים כ "עדים פונקציונליים", שתפקידם מתמצה בהתרשמות מהזירות עצמן ובאיסוף מידע אודות המתרחש בהן, ושנית, כמי שהתגלו כסובלים מ"דחק טראומתי משני" (PTSD) באופן שעלול להטות את הסיקור שלהם לאחר מכן, גם במשימות סיקור רוטיניות.

במחקר, שבוצע בהנחיית ד"ר צבי רייך, נטען כי בניגוד לצוותים אחרים, המגיעים לקו הראשון בזירות האסון מתוקף תפקידם כגון אנשי חילוץ והצלה, רופאים וכו' הכתבים הישראלים לא זכו עד כה לטיפול נפשי רציני, למעט כתבי גלי צה"ל שקיבלו, כך על פי המחקר, עזרה נפשית קבוצתית ופרטנית במהלך גלי הפיגועים של שנות ה-90.

המחקר של מרקוביץ הקיף 60 עיתונאים מתחומי סיקור שונים, בהם משטרה, צבא, בריאות וכתבים אזוריים שסיקרו אירועי טרור ומלחמה בשש השנים האחרונות. מרביתם נחשפו לסדרות ארוכות של פיגועים, ובחלק מהמקרים למעלה מעשרה פיגועים לעיתונאי.

מרקוביץ' מציין: "ניתן להעריך כי החשיפה המוגברת של העיתונאים לטראומה נובעת מכך, שמוטלת עליהם משימה מוגדרת של עדות וסיקור. במסגרתה, הם נחשפים לפרטים רבים, שלעתים קרובות אינם נראים לעיני כוחות אחרים השוהים בזירה למטרות הצלה, בהם מראות של הרוגים ופצועים, דיווחים מבתי החולים וסיפורי קורבנות, שבהם העיתונאים מתחרים ביניהם על ההתמקדות בטראומטי, בכואב ובמרגש".