מדור סוף

רק דמעות היו חסרות בראיון המפרגן שערך ארי שביט עם חבר הכנסת שאול מופז. מי היה מאמין שהפוליטיקאי הכי זגזגן בשטח ורמטכ"ל חומת מגן ייצא כל-כך טוב דווקא במוסף הארץ. כנראה שככה זה כשהפרה רוצה להניק את העגל בטינופים על ציפי לבני. ואם העגל הוא ארי (הערת אזהרה) שביט, אז מה טוב.

הראיון הפך לשיחת היום בטורים של הקולגות, אבל מעניין איך הם היו מתמודדים עם המרואיין. לדוגמא, בחלק שבו מופז מספר שאנשיו נקנו בשוחד מכספי הציבור כדי לתמוך בלבני. אבל כמו כל אזרח טוב שנודע לו על מעשה פלילי, שאוליקו משחק אותה בונקר. לא תמצאו אותו חושף שמות, מתלונן במשטרה, או נותן קצה חוט למראיין הסימפטי. וארי שביט? כמו כל עיתונאי טוב, הוא מעדיף להמשיך לשאלה הבאה.

חד כתמיד, בן כספית שוב עוקץ עיתונאי מרושל שבאחת ממהדורות החדשות בלע את הספין השקוף ודיווח כי יעקב אדרי לא ערק מקדימה בגלל שלא סידרו לאשת אמונו ג'וב מפנק. לו אותו עיתונאי היה בודק את העובדות (או לפחות מדבר עם כספית), הוא היה מגלה שאורלי יחזקאל לא רצתה שום ג'וב. להיפך, היא זו שלחצה על אדרי להישאר בקדימה.

שאפו בן, אמרנו לעצמנו. עשית זאת שוב. ואז העברנו דף, לכפולת 7-6 ב"מוספשבת", ומה גילינו? שלום ירושלמי מודיע כי הסיבה היחידה שאדרי לא נטש היא בגלל שאף אחד לא מצא ג'וב מתאים לאותה אורלי יחזקאל. מעניין מה בן כספית, שאף פעם לא מחמיץ הזדמנות לנגח קולגות, יכתוב בשבוע הבא על הכתבה של ירושלמי? כנראה שום דבר. ככה זה אצל טאלנטים. מי שאשם זה העורך שלא שם להערות האזהרה (למרות שהן מופיעות כבר במשנה של ירושלמי).

בכל מקרה מדובר בקונספט שונה מזה של המוסף לשבת של ידיעות אחרונות, שם נחום וסימה בדרך כלל כותבים את אותו הדבר בכפולות העוקבות שלהם. אגב, גם ברנע מציג בטורו את סיפור אדרי ומסביר לקוראים איך אנשי הליכוד האכילו את כולם בספין שקוף.

כואב לראות את כל הכסף שנשפך בישראל היום, ובסופו של עשור כשבאים לסכם את האירועים החשובים כל מה שהוא מצליח לנפק זה את התמונה המכובסת מאסון התאומים בשער "ישראל שישבת". פרויקט סיכום העשור של העיתון הוא הדבר הכי לא מקורי שנעשה בנושא. אירועי העשור נבחרו בסקר, אין שום זווית חדשה שמלווה את הפרויקט והאריזה הגרפית סטרייטית להחריד (אולי נבהלו מהשער המזעזע של מוסף הארץ בשבוע שעבר וגנזו את פריצת הדרך הגרפית של העשור החדש).

וכשנותנים לציבור לבחור את איש העשור, אז האנשים שבחרו את "למבדה" כשיר של האייטיז בוחרים הפעם את אובמה ולא את בן לאדן.

"מוספשבת" של "מעריב" בסוף השבוע הזה הוא מכרה זהב של מבוכה. העיתון מספק את הכפולה המופרכת של העשור החדש, כשתחת הפסבדונים מנדלי מוכר ספרים, מפרסם העיתון מאמר לוחמני נגד הבעלויות הצולבות בשוק הספרים, גם אם רוב הטיעונים כבר משומשים כמו עותק של "אם יש גן עדן".

מנדלי הפרחח מרסס לכל הכיוונים: על רשת צומת ספרים ומנכ"לה, על הוצאת כנרת זמורה ביתן ובעליה, על הממונה על ההגבלים העסקיים ולא שוכח להכניס גם לגיבור הטרגי של הסיפור – מנחם פרי, עורך הספריה החדשה. מי שיקרא את המאמר עד סופו יגלה בכוכבית עובדה מפתיעה. אותו מנדלי, שקורא להחרמת רשתות הספרים, הוא למעשה אחד המו"לים הפועלים בישראל. גם כן גיבור. לא ברור איך הוא מתכנן שהמהפכה תצא לפועל, שעה שהוא מסתתר מאחורי שם עט ועוד כזה סחי. גם לא ברור למה מעריב משתף עם זה פעולה, שעה שלא מעט מו"לים מוכנים לשטוח את משנתם און רקורד. ומי בכלל נותן למאמר דעה של פלוני להתפרסם במקום כה מרכזי?

אחרי שחן קוטס-בר ניבאה את חייו של גלעד שליט לאחר השבי בעזרת שבוי מלחמה אחד מן העבר הרחוק, "מעריב" שוב לוקח את הנושא למחוזות המופרכים והמיסטיים.

תחת הכותרת המבטיחה "להציל את שליט – הסיפורים שלא סופרו", מציג "סופשבוע" פרויקט סהרורי: חולה נפש שבעבר רצה לפגוש את נסראללה, ועכשיו כנראה ניסה לתפוס לשיחה את הנייה. והרב פרומן שאומר כי מנהיגים ישראלים סיכלו את תוכניתו להשבת שליט ובאחת הדוגמאות מסביר איך הוא עדיין ממתין לשיחת טלפון מראש ממשלת טורקיה בנוגע ליוזמתו המבורכת.

עד כאן. לחן קוטס-בר התייחסנו כנפילה של מעבדת הניסוי והטעייה שברחוב קרליבך. הפרויקט הציני והמביש הזה כבר מעיד משהו על עורכיו. אבל הם בטח עסוקים עכשיו בטלפונים מאורן זריף שזועם על כך שהשאירו אותו מחוץ למוסף.

פאניקה במתנ"ס בית תמי, חרדה במרכז ביכורי העיתים – "7 ימים" מפנה בשער לכתבה מלחיצה: "תחקיר: כנופיות מפליטי דארפור משליטות טרור ופשע בלב תל-אביב". אבל אז מתברר שאמיר זוהר צלל לתוך ביב השופכין של נווה שאנן ובודד ממנו את הגן השחור.

הכתבה על האיום האפריקאי נפתחת בדוגמה של סודני שדרש שווארמה בחינם והביא איתו חברים מאיימים. אפשר גם למצוא תמונה של זירת רצח של פרוצה בתחנה המרכזית (הרצח לא מפוענח, אבל זוהר כנראה מצא דגימות זרע של כושי). וגם גורמי הרווחה שמספרים כי מדובר בתופעה שולית ובעצם הסודנים הם חברה שבטית ומגובשת לא מפריעים לתזה של הכתבה.

@@@ידיעות ומעריב התעוררו בשישי לכותרת זהה. עד מתי "בוקר טוב אלפיים ו..."? הארץ התעוררו עם כותרת אחרת. נטולת הגראד שנפל על נתיבות ערב קודם.

@@@ג'ורה הכפולה: לוח השידורים של רשת מספק ל"7 לילות" שער איכותי נוסף. הפעם אלו יעל פוליאקוב ואמה שוש שמאפשרות הצצה לעולמן המחופף.

@@@ועדת המדרוג במוסף הארץ לא פוגעת: קודם טועים בגיל של בריטני מרפי שנולדה בכלל ב-1977, ואחר-כך מנסים לכופף את הפרידה של טים רובינס וסוזן סרנדון לתיאוריה על פשיטת הרגל של מוסד הנישואין. חפשו אותה במקום אחר. טים וסוזן לא היו נשואים מעולם.

@@@אחרי העונה המי יודע כמה של "צחוק מעבודה" ו"מועדון לילה", נזכרו ב"סופשבוע" שסטנד-אפ זה חם. חם כמו הבדיחה יש פה מישהו מבת-ים?

@@@זה משהו באוויר או שיש סיבה אחרת שגרמה לדניאלה לונדון ומירי חנוך להרהר בו זמנית בהבאת צאצא נוסף לעולם?

@@@מוסף הארץ טובע במסמכי רשם העמותות כדי למצוא כמה מרוויחים הבכירים שבראשן. התוצאה שקופה ומשעממת. ואגב, משכורת של בכיר עדיף לפרוט לחודשים ולא לשנה (זה קל יותר לקורא, אלא אם מנסים להסתיר שהמשכורות לא בשמיים).

@@@ולסיכום עוד מסמר בארון הקבורה השבועי של "מוספשבת". התמונה מאסון הצונאמי עם שלל הגופות הצבעוניות על החוף פשוט לא עוברת.

יאיר לפיד מפגין יכולת תקשור עם המתים,
זה כבר שווה שער ב"7 ימים"/

אז קבלו את רב המכר שישלוט בסבבה,
הבן כותב את האוטוביוגרפיה של אבא/

והכל כתוב בגוף ראשון,
כי אצל הלפידים האגו הולך יד ביד עם כישרון