הסכסוך בין בעלי המניות ב-hot שהתגלע השבוע הוא הראשון מאז כניסתו לחברה של פטריק דרהי, המחזיק בה 45%, אך אפשר להניח כי אינו האחרון. אמנם מטרת כל בעלי המניות בחברת הכבלים, בהם שני הוותיקים ארנון (נוני) מוזס (17%) ואליעזר פישמן (15%), היא לייעל את החברה. ואולם, למוזס ופישמן אינטרסים נוספים, שעמם יצטרך דרהי להתמודד.
כבר יותר מעשור hot אינה מחלקת דיווידנדים לבעלי המניות שלה. עם זאת, שני בעלי המניות המרכזיים בחברה, כלומר אליעזר פישמן וארנון מוזס, הצליחו לנצל היטב את שליטתם בחברה כדי לייצר לעצמם רווח כספי בחברות אחרות שלהם. hot מקיימת קשרים מסחריים ענפים עם כמה חברות של פישמן ומוזס. החלוקה בין פישמן ומוזס ברורה - מוזס מרוכז בתחום התוכן ופישמן בעיקר בנדל"ן. לא ברור האם קשרים אלו מייצרים ערך ל-hot באותה המידה שהם טובים לפישמן, מוזס ומקורביהם.
חלק מהותי מספקי התוכן של hot קשורים בדרך זו או אחרת למוזס. חברת דורי מדיה אשר מוחזקת בין השאר על ידי תמי מוזס-בורוביץ', אחותו של מוזס, זכתה באמצע 2007 במכרז להפקת ערוצי הסרטים והסדרות של hot והחליפה את הספק הקודם. דורי מדיה גם זכתה להחליף את ערוץ axn שירד מהאוויר בערוץ אקשן אחר, ואף מפיקה עבור hot את הערוצים ויוה וויוה פלטינה.
תמורת ערוצי הסרטים והסדרות משלמת hot לדורי מדיה עשרות מיליוני שקלים בשנה לכל ערוץ, אך לפי מקורות בשוק מדובר בחוזה לא מאוד רווחי, אם בכלל, שצומצם באופן ניכר בימיו של דוד קמיניץ כמנכ"ל. מבחינת הערוצים ויוה וויוה פלטינה משלמת hot סכום מוערך של 1.5 עד 2 מיליון דולר בשנה. ערוצים אלה נחשבים לרווחיים מאוד עבור דורי מדיה.
מקורב אחר למוזס הוא המפיק חיים סלוצקי שמפיק את ערוץ הבידור הישראלי ובנוסף יפיק את המהדורה שתחליף את חדשות הבידור עם גיא פינס. ערוץ הבידור עצמו אינו נחשב ליקר במיוחד ועלותו ל-hot ככל הנראה מיליוני שקלים בודדים בשנה, אך מכל הפקה שמתבצעת בו גוזר סלוצקי קופון. הפקת התוכנית המחליפה של פינס תהיה יקרה במיוחד ודרך ידיו של סלוצקי יעברו מיליונים של קלים בכל שנה. מעבר לכך, הורדתו של פינס מהאוויר היא גם פגיעה במתחרה אחר של מוזס בתחום התוכן - אביב גלעדי, השותף יחד עם פינס בחברת ההפקה.
ב-themarker פורסם באחרונה כי חתנו של מוזס, ירון ליכטנשטיין, הציג בפני אנשי hot מצגת לערוץ צעירים חדש שייתכן כי יחליף את ביפ. ליכטנשטיין אף הפיק עבור hot סדרות שונות. אם אכן יתבצע המהלך, הרי שמדובר ברווח כפול עבור מוזס - ראשית, הפניית משאבים נוספים של hot לקרובי משפחה, ושנית פגיעה בזכיינית ערוץ 2 קשת המחזיקה בביפ ונהפכה בשנים האחרונות לקבוצת טלוויזיה ותוכן דומיננטית עם ערוצים 24 ,2, ערוץ 20 של האח הגדול, אתר מאקו וערוץ ביפ. לפי הערכות hot משלמת לקשת עבור ביפ לפחות 20 מיליון שקל בשנה.
"80% לאלי עזור"
באחרונה השיקה hot שירות משחקים בו השקיעה כמה מיליוני דולרים. החברה שביצעה ל-hot את הפתרון היא playcast שהמנכ"ל והמייסד שלה הוא גיא דה-בר, אחיו של שילה דה-בר, עורך "ידיעות אחרונות".
מקורב אחר למוזס הוא איש העסקים אלי עזור אשר מחזיק בערוצי הספורט בתשלום צ'רלטון. מקורות בשוק מספרים כי החוזה בין הצדדים קובע כי 20% מההכנסות ממנויים הולכים ל-hot ואילו 80% נשארים בידיו של עזור. לדברי המקורות, מדובר בהסכם מסחרי טוב עבור צ'רלטון אשר זוכה להשאיר בידיה אחוזים גבוהים יחסית מההכנסות. "אם זה המחיר ש-hot משלמת לצ'רלטון כבר עדיף שתקנה את המשחקים בעצמה", אמר מקור בשוק. עם זאת, ככל הנראה גם ב-yes משלמים לצ'רלטון סכום דומה עבור הערוצים. במקרה אחר שיתפו הצדדים פעולה סביב משחקי המונדיאל ב-2006 כאשר צ'רלטון מכרה את זכויות השידור באינטרנט לאתר ynet של ידיעות תמורת כרבע מיליון דולר. מוזס גם היה מעורב בהחלטה של hot לרכוש את הזכויות למונדיאל, וזאת לאחר שלא נמצא ערוץ מסחרי שיסכים לעשות זאת.
אתר ynet השייך לידיעות גם מחזיק שיתוף פעולה אסטרטגי עם hot במסגרתו משווקים תכני hot ב-ynet. החוזה נחתם ב-2008, לאחר ש-hot שינתה את דעתה ברגע האחרון בנוגע להסכם שהיה מתוכנן להיחתם עם תפוז. לפי הערכות סיבה עיקרית לשינוי הבחירה היה לחץ שהפעיל מוזס. hot הכחישה את הדברים בזמנו. עם זאת גם השפעתו הגדולה של מוזס בתחום התוכן אינה מוחלטת. לדוגמה, למכרז על ערוץ הספורט ניגשה קבוצה משותפת לצ'רלטון ו-one (אתר ספורט בשליטת ידיעות אחרונות) והפסידה לערוץ הספורט.
מבחינת מעורבותו של פישמן והרווחים שהפיק מ-hot ניתן למנות את העובדה כי המטה המרכזי של hot ממוקם ביקום, בפרויקט יורופארק שבבעלות פישמן. בדוח הכספי של hot לשנת 2008 נכתב כי החברה שכרה ב-2005 מקרקעין בשטח כולל של 19 אלף מטר לתקופה של עשר שנים עם אופציה להארכה לשתי תקופות נוספות בנות 5 שנים כל אחת. דמי השכירות הם 15.9 מיליון שקל בשנה והחברה העמידה ערבות על סך של 200 מיליון שקל. במשך השנים נמתחה ביקורת על ההחלטה למקם את מרכז שירות של החברה ביקום, בשל הוצאות הנסיעה שנגרמות לחברה בשל המרחק מנתניה. גם הבניין הקודם של hot, אשר שכן בפתח תקוה, הוא בבעלות פישמן. שירות הלקוחות המרכזי של hot ממוקם בראשון לציון, גם הוא בקמפוס בניינים השייך לפישמן.
בנוסף חברת ספיה (scepia) הבונה אתרי אינטרנט ונמצאת בבעלות פישמן, בנתה את אתר הווידאו של hot. בתחום התקשרות, hot קידמה לאורך שנים את שירותי האינטרנט של 012 קווי זהב, שהיתה עד שנת 2006 בבעלות פישמן. 012 קיבלה ראשוניות במבצעי השיווק של hot כספקית תשתיות אינטרנט.
בוקובזה מנסה לחסוך
לדברי מקורות בשוק, המקום המרכזי שבו השיגו פישמן ומוזס רווח על חשבון hot היה כאשר מנעו ממנה מלהילחם על האפשרות לשדר פרסומות. המקורות הסבירו כי במשך השנים נוצרו כמה הזדמנויות שבהן יכלה hot להילחם על האפשרות לשדר פרסומות ותמיד בחרה שלא לעשות כן, בשל החשש כי פרסום בכבלים יפגע באינטרסים של מוזס ופישמן בתחום העיתונות, כלומר ב"ידיעות אחרונות" וב"גלובס" בהתאמה. "אם הם באמת היו רוצים פרסומות הם כבר היו מקבלים אותן", אמר גורם בשוק. משרד הלובינג של hot אשר פועל במשרדי הממשלה ובכנסת הוא משרד גורן עמיר, שגם עושה את הלובינג לכל העיתונים הגדולים, בהם "ידיעות אחרונות", "גלובס" ו"הארץ".
בשלב הנוכחי המשבר ב-hot סובב רמת מעורבותו של יד ימינו של דרהי בחברה, מייקל בוקבזה. ביום רביעי שעבר הגיע המשבר לשיא, כאשר בוקבזה התבקש על ידי נציגי בעלי המניות האחרים לעזוב את מטה החברה, בטענה שהוא אינו נושא משרה רשמי בחברה. בוקבזה נהפך בשבועות האחרונים לפעיל מאוד ב-hot. הוא נפגש לא רק עם סמנכ"לים בחברה אלא עם מנהלים בדרגי ביניים. כמו כן פעל בתחום הרכש של hot וניסה להשפיע על מחירי הציוד ש-hot רוכשת (בעיקר ממירים). בנוסף יצר בוקובזה קשר עם ספקי תוכן של hot תוך רצון לחסוך גם שם עלויות. בנקודה אחרונה זו החל המתח, שכן חלק גדול מספקי התוכן של hot קשורים בצורה זו או אחרת למוזס.
יצוין כי אמנם hot נאבקת ברווחיות נמוכה יחסית, אך מצבה הנוכחי טוב עשרות מונים ממצבן של שלוש חברות הכבלים לפני המיזוג בניהן בשנת 2006. מאז המיזוג הצליחה hot לעצור למשך מספר שנים את נטישת הלקוחות, וכן לעבור לרווח נקי קטן יחסית להיקף הפעילות שלה. כמו כן לא ניתן לנתק את מצב הפיננסי של hot ממצב תעשיית הטלוויזיה הרב ערוצית בכלל. hot ו-yes קיימו ביניהן בתחילת העשור מלחמת תוכן קשה אשר גרמה לעלייה חדה בהוצאות אצל שתיהן. שתי החברות לא הצליחו להפחית מהותית הוצאות אלה, גם בשל התחרות בניהן. בדומה ל-hot, גם yes שימשה את בעלי הבית שלה לשם יצירת ערך לעסקי הליבה שלהם. יורוקום של שאול אלוביץ', אשר מחזיקה ב-32% מ-yes, הרוויחה ממכירת ממירים לחברה, ובזק המחזיקה ב-49% מ-yes השתמשה בה כדי להחליש את hot.
במועצת הכבלים והלוויין נערכים לצעדי מנע שיעצרו את הפגיעה הצפויה בתוכן. יו"ר המועצה, ניצן חן, אמר ל-themarker בסוף השבוע כי "אנחנו עוקבים בדאגה אחר הפרסומים השונים בדבר קיצוצים בעלויות התוכן של hot".
מידיעות אחרונות, מקבוצת פישמן ומ-hot לא נמסרה תגובה עד לסגירת הגיליון.
מי הוא מייקל בוקבזה, היו"ר המיועד של hot?
עד ל-2007 היו מייקל בוקבזה ופטריק דרהי מתחרים מרים בצרפת. בבעלותו של דרהי חברת נומריקאב - ה-hot המקומית - עם 99% מחיבורי הכבלים במדינה. בוקבזה היה מנכ"ל של חברת dsl צרפתית בשם free, המספקת שירותי תקשורת באמצעות כבלי נחושת, בדומה לבזק. שתי החברות הציעו ללקוחותיהן שירותי טריפל - אינטרנט, טלוויזיה וטלפון - ונלחמו על נתחי שוק.
ב-2007 עזב בוקובזה את החברה ועשה עלייה, מתוך ציונות. הוא למד עברית באולפן ומתגורר כעת בהרצליה. בוקבזה הוא בחור צעיר, בשנות ה-30 המוקדמות לחייו, אך כאשר דרהי התחיל לגשש את דרכו לישראל, הוא נזכר במתחרה והפך אותו לשלוחה הביצועית שלו כאן. בוקבזה בקי היטב בעסקי התקשורת והספיק ללמוד היטב את hot. מעניין יהיה לראות כיצד ישתלב בניהול החברה, ובעיקר, האם ימצא שפה משותפת עם המנכ"ל הרצל עוזר, הנחשב לאיש של מוזס.