מדור סוף

סימה קדמון תוהה ב"מוסף לשבת" של ידיעות אחרונות איך פרשת שרה נתניהו לא יורדת מהכותרות. אולי התשובה נעוצה בפובליציסטים שכותבים טורים שלמים עליה בלי לחדש שום דבר ורק מבטיחים שיש עוד המון סיפורים בקנה. ואולי היא נעוצה בעיתונים שממחזרים סיפורים. כמו "סופשבוע" שמוציאים מהנפתלין את נעמי איגוס, מזכירתה לשעבר של שרה נתניהו. זה כנראה לא מפריע למעריב שאיגוס כבר מכרה את הסחורה העבשה שלה במקומות אחרים מאז התפוצצה הפרשה החדשה.

ואם להסתמך על הפרומו שבן כספית נותן לעצמו בסוף הטור שלו ב"מוספשבת", אז סימה יכולה להיות רגועה. "בשבוע הבא נמשיך כאן בתיאור איכויות הניהול של המדינה, מעללי בנימין ושרה נתניהו ושאר נושאים שנמצאים בנפשנו. ימי החסד של ראש הממשלה הסתיימו באיחור רב. התקשורת, תודה לאל, חוזרת לעצמה. האמת תצא לאור הפעם בדיוק כפי שיצאה לאור בפעם שעברה".

שער השבוע שייך למוסף הארץ. ארי שביט בראיון נרחב עם מני מזוז שפורש מתפקידו. כבר ביום חמישי שילם שביט את חובו לכנופיית שלטון החוק במאמר על הסכר, העומד בשער ושומר החותם (תיאורים של ארי המאוהב, לא שלנו). אז אפשר להבין למה מזוז זכה גם לטיפול מלטף בכתבת השער.

מצד שני, למה להתלונן? מזוז מדבר על הכל, ועונה גם לביקורת נגדו. אפילו אם שביט יכול היה ללחוץ יותר על הגז בנושאים כגון העדות המוקדמת של טלנסקי ופרשת רשות המיסים.

סחתיין ל"7 לילות" על מעוז האייטיז האחרון שעוד לא נכבש: הכבלים הפיראטיים. כתבתו של נבו זיו על האנשים ששלטו בתעשיית הבידור השכונתית הייתה משעשעת. אפילו הביאו מתקיני כבלים שנזכרו בימי הזוהר, בכסף המהיר ובפורנו בשתיים בלילה.

אולי היה כדאי להתעמק קצת יותר בפרויקט המגניב הזה ולהפוך אותו לשער. אבל ב"7 לילות" הלכו על בטוח עם מל גיבסון האנטישמי שרק בסוף הראיון נשאל על ההערות האנטי-יהודיות שלו. ואז הפמליה שלו הודיעה לטל אוריון שנגמר לה הזמן.

בסופו של דבר אולי ישראל היום באמת יהפוך לעיתון הכי פופולארי בישראל, אבל קשה לראות אותו הופך למדורת השבט. מה חשבו עורכי "ישראל שישבת" כששמו בשער המוסף הפקת אופנה עם בירדי מהאח הגדול. לבחורה נקצבו מראש 15 דקות של תהילה. מה זה אומר על בוחן המציאות של "ישראל היום"?

ולמה לשים בשער 2 ביקורת של יוסי ביילין על ספר חדש בנוגע לצ'רצ'יל? כבר טחנו את הנושא בשאר העיתונים. בקיצור, הרף ש"ישראל שישבת" מציב לעצמו הוא לעיתים קרובות מדי פח האשפה של עיתונים אחרים.

בדיוק במקום שבו "ישראל היום הודיע בשבוע שעבר על הגדלת התפוצה של מהדורת הסופ"ש שלו, ידיעות אחרונות מספק פרשנות יצירתית לנתוני סקר TGI האחרון. בפתח הידיעה שמופיעה בהבלטה בשער העיתון מוזכר "השימוש המסולף והאינטרסנטי שעורכים כלי תקשורת שונים בנתוני הסקר". ואז מגיעה האמת של נוני.

62% קוראים ידיעות אחרונות בסופי שבוע, נכתב בכותרת המשנה. זה כמובן לא נכון. נתוני החשיפה עומדים על 47.5%. בתוך הידיעה מסבירים שהנתון הגבוה מייצג למעשה את כל נתח השוק של ידיעות אחרונות. אז למה לעשות שימוש מסולף ואינטרסנטי במשנה שלכם ? לכו עם זה עד הסוף. ספרו לנו מה מספר המנויים שלכם, ואל תתביישו לכתוב על הירידה בשיעורי החשיפה של העיתון, בעקבות ישראל היום.

@@@מזל שלגואל רצון היו כל כך הרבה נשים. אפשר למלא עכשיו גיליונות של 7"ימים" עד שהוא יעניק ראיון ראשון לאחר המעצר.

@@@שאפו ל"מוסף לשבת" של ידיעות אחרונות על הראיון הראשון עם רגב פנאן, הבן של מוני. בערוץ 10 כבר היו עושים לזה פרומו מרהיב.

@@@בזמן שבמוסף הארץ מתפעלים מכך שהפרימיטיבסקים יודעים לעשות קליפים, "תרבות מעריב" מביא את הסרט הערבי האמיתי. מפת הסכסוכים של הזמר המזרחי. בלי שיראל.

@@@שער "סופשבוע" מקדם ספר שואה חדש ושופך אור על הקפואים במחנות. חבל שהטיפול נתקע בספר, ולא חשבו לקחת את הנושא הטעון הזה רחוק יותר. כמו לדוגמא לאתר את צאצאיהם של הקאפואים.

@@@בניגוד לבקשת הוצאת כתר ויאיר לפיד, החליטו במוסף הספרים של "7 לילות" לסווג את ספרו החדש של יאיר לפיד "זכרונות אחרי מותי" כפרוזה ולא כספר עיון. ראשים ודאי יעופו כבר בשבוע הקרוב

נסיעה לפולין היא עסק חשוב, התלמידים של לפיד לא יכולים לנסוע, זה עסק עצוב

חשוב שהם יסעו למחנות ויחזרו פטריוטים וצודקים, ולא ייצרו סרטים שמציגים אותנו ככובשים

תפתחו את הלב והיד, תפתחו את הארנק, כי משרד החינוך לא יפרגן כאן מענק