פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המפקחים, המפוקחים והזמיר שביניהם

      חקירת רשות ניירות ערך בפרשת פסגות אילצה את יועץ התקשורת של הרשות, זמיר דחב"ש, לוותר על ייצוג לקוח אחר שלו - איפקס, שרוכשת את פסגות ? אך אין זו הפעם הראשונה שבה יועצי תקשורת מייצגים גופים בעלי אינטרסים שעשויים להתנגש ? האם במקרים כאלה יכולים היועצים לזגזג

      פרשת פסגות - שמסעירה בימים אלה את שוק ההון - הציתה אש נוספת: סימני שאלה סביב תפקידו של איש יחסי הציבור זמיר דחב"ש. זאת, מכיוון שדחב"ש מעניק ייעוץ תקשורתי הן לרשות ניירות ערך בראשות זהר גושן והן לאיפקס, שרוכשת בימים אלה את השליטה בפסגות.

      בשנתיים האחרונות, מאז נפרד ממשרד הפרסום יורו תל אביב ופתח משרד יחסי ציבור משל עצמו, דחב"ש הוא הכוח העולה בתעשיית יחסי הציבור. רק באחרונה הרחיב את מעגל לקוחותיו בתחום הצרכנות והקמעונות, כשזכה במכרז מבוקש למתן ייעוץ תקשורתי לסופר פארם לאחר יותר משני עשורים שבהם טופלה החברה בידי אירינה שלמור.

      כוחו העולה של דחב"ש מושך את תשומת לבם של יחצ"נים מתחרים, בהם רני רהב, שרף, ארד ואחרים.

      ניגודי העניינים החריפים שאליהם נקלע גרמו לדחב"ש להעביר את הטיפול בהתנהלות איפקס בפרשת פסגות לידי איש יחסי הציבור עמירם פליישר. ואולם, השאלה באיזה שלב ידע דחב"ש על הפרשה ועל החקירות הסמויות של הרשות, ועד כמה היה מעורב בהתמודדות עם השאלות שהחלו לצוץ סביב הלקוח המסחרי שלו, נשארו ללא מענה.

      כמו דחב"ש, גם היועצים האחרים המוזכרים בכתבה זו טוענים שבכל המקרים שבהם עלולה להתעורר בעיה של ניגודי עניינים, היא נפתרת תמיד באמצעות הסכמים ברורים עם הלקוחות משני הצדדים. רבים מהם משתמשים בביטוי "חומה סינית". ואולם, בפועל קשה לאמוד עד כמה נאכפים ההסכמים שמדברים על מידור. קשה גם לבדוק אם יועץ שיוצא ממשרדו של גוף האחראי על התנהלות הבנקים ומיד לאחר מכן פוגש את בעל השליטה של בנק מפוקח יכול לשמש גם צינור להעברת מסרים.

      דחב"ש, למשל, מטפל בבנק ישראל לצד הטיפול ברשות ניירות ערך, ובמקביל מטפל באיקאה ישראל - אחד מעסקיה הבולטים של משפחת ברונפמן. משפחת ברונפמן היא גם בעלת השליטה בבנק דיסקונט - ואף שדחב"ש אינו מטפל ישירות בבנק, ואינו מייצג את ברונפמן או מנהל את פעילות התקשורת שלו, אלא מלווה את פעילות איקאה בלבד, הקשרים ההדוקים שלו עם המשפחה ובמקביל עם בנק ישראל, עלולים להציב אותו בניגודי עניינים קשים.

      מתי מתחיל המידור?

      לא מדובר כאן בחשש ערטילאי. בשנה האחרונה פעל בנק ישראל מול מתיו ברונפמן כדי שזה יחזק את הונו העצמי של דיסקונט. התנהלותו של הבנק תחת בעלותו של ברונפמן לא היתה לרוחם של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, ושל נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר. הם בחרו, מסיבות השמורות עמם, לא לנהל את המאבק הזה בזירה התקשורתית. זאת, לעומת הפרופיל התקשורתי הגבוה שבו ניהלו השניים את המאבק להדחת יו"ר בנק הפועלים לשעבר, דני דנקנר.

      עד כמה מילא דחב"ש תפקיד בהחלטה לשמור את העימות עם ברונפמן על אש קטנה ולהרחיקה מעיני הציבור? אם להסתמך על דבריו, הרי שהוא ממדר עצמו מסוגיות שיש בהן ניגודי עניינים. אבל באיזה שלב הוא ממדר את עצמו? מה הוא מספר ללקוח שלו? האם הרשות הרגולטוריות שמפקחת על לקוחותיו של דחב"ש יודעת לזהות את כל המוקשים במערכות היחסים המצולבות האלה?

      רשימת המוקשים האפשריים היא ארוכה מאוד. כמי שקרוב במיוחד למפקח על הבנקים, לנגיד וליו"ר רשות ניירות ערך נחשף דחב"ש למידע רגיש ומסווג שנוגע להוראות ותקנות, חקירות וביקורות, יוזמות חקיקה, וכמובן מידע על מתחרים של לקוחותיו. אין שום דרך לפקח על האופן שבו נוהגים דחב"ש ויועצי תקשורת אחרים במצבים כאלה.

      הבעייתיות העיקרית אינה נוגעת למקרים הפשוטים של הדלפת מידע מסווג מלשכותיהם של המפקחים ללשכותיהם של המפוקחים. אלה מקרים שאם הם נחשפים אפשר לטפל בהם ביד קשה ומיד. הקושי הוא בתחום הקשה יותר להוכחה, שבמסגרתו מסופק ללקוחות המפוקחים ייעוץ שמבוסס על מידע שהושג בזכות נגישות לרגולטורים המפקחים עליהם. באופן עקרוני, יועץ יכול לספק ללקוח עצה שתהיה מבוססת על מידע רגיש שהוא מחזיק בו מבלי לחשוף את אותו מידע רגיש.

      הקשרים בין דחב"ש לרשות ניירות ערך ולאיפקס, שעלו השבוע לכותרות סביב פשיטת חוקרי הרשות על משרדי פסגות, עוררו את זעמם של ראשי איגוד יחסי הציבור. אלה הזדרזו לשלוח ליו"ר הרשות מכתב אישי שבו ביקשו לבדוק לעומק את פעילותו של דחב"ש במקרה המסוים זה.

      עם זאת, דחב"ש אינו איש יחסי הציבור היחיד שמנהל קשרים מקצועיים הן עם גופים ציבוריים והן עם גופים פרטיים באופן שמעלה חשש לניגודי עניינים. אף שהיו מקרים דומים רבים בעבר, איגוד יחסי הציבור, וחברי ועדת האתיקה שלו - אנשי יחסי הציבור רני רהב, רענן רוגל ומשה דיין - לא טרחו אז לפרסם מכתבים דומים.

      "אינני יודעת מדוע לא הוצאנו מכתבים בעבר. אני לא רוצה להתייחס למקרים שאינם זכורים לי ספציפית", אומרת סילביה בית הלחמי, יו"ר האיגוד, בתשובה לשאלה מדוע הפעם יצא מכתב חריף ובפעמים קודמות האיגוד החריש.

      האם זה אומר שמעתה בכל פעם שהאיגוד ייתקל במידע אודות ניגודי אינטרסים אצל יח"צנים שעובדים במקביל עם גופים ציבוריים ופרטיים הוא יפרסם מכתבים דומים בתפוצה רחבה כל כך?

      "יכול להיות שנוציא עוד מכתבים. זה תלוי במקרה, אם יהיו ניגודי אינטרסים שהאיש עובד בעבור הנחקר והנחקרים גם יחד, בוודאי שנעשה את זה. זה תפקידנו כוועדת אתיקה של האיגוד. אנחנו אנשי מקצוע, וכל מה שיש לנו זו האתיקה שלנו".

      מוטי שרף "אני גוזר על עצמי הפרדה"

      מקרה דומה של ניגודי עניינים שנרשם בעבר קשור לאיש יחסי הציבור מוטי שרף. עד לפני כשנתיים שימש שרף יועץ התקשורת של המשטרה, במשך שנים ארוכות. בזמן שכיהן כיועצו של המפכ"ל דאז משה קראדי, הוא סיפק, למשל, ייעוץ תקשורתי לשר האוצר לשעבר אברהם הירשזון בתקופה שבה הוא נחקר בחשד למעילה בכספים (חשד שנהפך לעובדה מוגמרת בבית המשפט). כשנשאל אז שרף אודות ניגודי העניינים אמר "ביקשתי וקיבלתי אישור מיוחד לטפל בהירשזון מקראדי, המפכ"ל היוצא, ומדודי כהן, המפכ"ל הנכנס".

      אלא שניגודי העניינים בין לקוחותיו של שרף למשטרה לא הסתיימו שם. שרף עמד במצב דומה גם במקרה של רכבת ישראל מול משטרת ישראל. מנכ"ל הרכבת דאז, עופר לינצ'בסקי, נחקר במשטרה וזו אף המליצה להעמידו אותו ואת אחד הסמנכ"לים שלו לדין באשמת גרימת מוות ברשלנות בפרשת התאונה בבית יהושע. "אני גוזר על עצמי הפרדה מוחלטת", אמר אז שרף.

      גם במקרה שבו ייצג שרף את ועדת וינוגרד לחקירת המחדלים בתקופת מלחמת לבנון השנייה התעוררו ניגודי עניינים, שכן בעת המלחמה עצמה שימש שרף גם כיועץ לצה"ל. בימים שבהם פעלה ועדת וינוגרד ניהל שרף - כיועצה התקשורתי של הוועדה - את המהומה התקשורתית שיצרו מסקנותיה, שביקרו באופן קשה את צה"ל, אותו צה"ל שלו סיפק ייעוץ קודם לכן.

      עם פרוץ המשבר הכלכלי, באוקטובר 2008, נבחר שרף ליועץ זמני למשרד האוצר למשך כמה חודשים. אף שחתם על הסכם שבו התחייב לא להציב את המשרד בניגודי עניינים בין לקוחות שונים, בפועל ייצג באותם ימים שרף גם בית ההשקעות פריזמה ואת בנק לאומי - שלשניהם מגעים רגולטוריים עם משרד האוצר.

      למי נאמן משה דבי?

      ניגוד עניינים עשוי להופיע גם במקרה של משה דבי, שמשמש כיום יועץ התקשורת של משרד האוצר ובמקביל משמש גם יועץ התקשורת של חברת בטר פלייס, שבקרוב תיהפך ליבואנית מכוניות. דבי מייצג גם את דוד לובינסקי, היבואן של פיז'ו וסיטרואן, ואת אוטו חן - שתתחיל בקרוב לייבא את לאדה.

      מעבר לניגודי העניינים בין לקוחותיו המסחריים עולה השאלה למי נתונה נאמנותו של דבי במקרה של מחלוקות בין האוצר ליבואניות הרכב, ומה יהיה גובהה של החומה הסינית הזו שכל היועצים אוהבים לדבר עליה, כשזו תוצב בין יבואני הרכב למשרד האוצר בנושאים הקשורים לחקיקה, תקציבים ומסים.

      מקרה ותיק נוסף שבו יועץ התקשורת מייצג את ההון וגם את השלטון הוא זה של אייל ארד, ששימש במשך שנים יועצו האישי של ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון. במקביל כיהן ארד כיועץ התקשורת של חברות מסחריות רבות, בתחומי הרכב והנדל"ן, שסביר שאף-אחת מהן לא היתה מסרבת לדלת פתוחה ללשכתו של ראש הממשלה, לו הוצעה לה אחת כזו. כיום משמש ארד יועצה של יו"ר האופוזיציה ציפי לבני.

      מקפידים על יושרה

      זמיר דחב"ש ממשרד שלום תל אביב מסר בתגובה: "בעבודתנו בעבור בנק ישראל ורשות ניירות ערך אנו מחויבים לשקיפות מלאה ופועלים תחת הסכמים מקיפים וברורים למניעת ניגודי עניינים ולשמירה על סודיות מלאה. לפני כל התקשרות עם לקוח חדש אנו מבקשים את אישור שני הגופים המיוצגים האלה, ומדי חודש אנו מעבירים לאישורם את רשימת הלקוחות המעודכנת שלנו.

      "ואולם, מעבר לכל ההסכמים והנהלים, הדיון התקשורתי הלגיטימי שהתנהל השבוע בענייננו לובה בחלקו הגדול בידי בעלי אינטרסים מתחרים ובשל כך החמיץ שני ערכים מרכזיים העומדים בבסיס העבודה עם כל לקוחותינו: יושרה ומקצוענות. אנו קשובים לביקורת - היא מחדדת אצלנו את הנורמות הגבוהות שימשיכו למנוע ניגודי עניינים גם בעתיד".

      מוטי שרף מסר: "כל נושאי ניגודי האינטרסים הוסדרו לא רק באופן פורמלי, אלא גם במימד האתיקה המקצועית".

      אייל ארד ומשה דבי סירבו להגיב לדברים.