פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדור סוף

      ישראל היום וידיעות אחרונות רבו על עמרי כספי, הכתבה של ישראל היום מעניינת, אבל רק יניב חלילי קיבל כניסה לבית המפנק. עמית הרמן שחקן ספסל

      משחק חוץ

      "ישראל שישבת" מנסה לבצע סיכול ממוקד לראיון הבלעדי של עמרי כספי ב"7 ימים". השליח המיוחד לסקרמנטו מטעם שלדון, רונן דורפן, מצליח לספק כתבה ראויה על הכדורסלן. רק בלי הכדורסלן. דורפן בסך הכל קושש כמה מילים בנאליות מכספי. זה מספיק אולי למלא טיזר, אבל תשכחו מראיון אמיתי. רוב הכתבה מורכבת מאוהדים, פרשנים, עוזרי מאמן ויהודים מסקרמנטו.

      כספי כנראה למד באן.בי.איי איך לשחק קשוח ולא מפקיר את יניב חלילי. רק שליח ידיעות זוכה להצצה אמיתית לחייו. כספי מכניס אותו לביתו המפנק על גדות נהר סקרמנטו, ומשמיע לו להיטים מזרחיים בריינג' רובר. רק חבל שעד שיש לנו שחקן ישראלי באן.בי.איי הוא חייב להיות כזה צנון.

      הנסיך הקטן

      אבינדב בגין אולי מאמין בעולם נטול היררכיות, אבל כשזה מגיע לספרו החדש הוא יודע לתת עבודה. הנכד המחוזר של ראש הממשלה לשעבר, שאוהב להפגין בבילעין ולא מגדיר עצמו כיהודי או כציוני, העניק את ראיון הבכורה שלו דווקא ל"7 ימים" ולא לביטאון הגדה השמאלית, הארץ.

      אנחנו מתים על כתבות מז'אנר הילדים שסרחו, ומשנתו (המעניינת) של בגין הצעיר בהחלט הופכת אותו לכבשה השחורה של המשפחה. חבל שהוא לא הרחיב על יחסיו עם אביו וסיכם אותם כ"אי הסכמה מוחלטת לגבי הבנת המציאות". אבל ככה זה עם הבגינים. אף פעם לא מוציאים את הכביסה המלוכלכת החוצה. ולכן אנחנו אוהבים אותם.

      מירי לא חסה

      מירי מסיקה מתחילה לשעמם אותנו. כבר מזמן הבנו שהיא דיווה עם דיבור נגוע, ונמאס לנו לקרוא את הראיונות המשתפכים שלה על אורי זך, קרן (קרנונה) פלס והחיים במיינסטרים. עכשיו היא החליטה לפנק גם בקלישאות הריון בשביל שער "7 לילות".

      אבל אי שם בעומק הכתבה משתחררת לה המסיקה. היא פותחת את הפה על הנגנים שלה בחדר החזרות תוך הפגנת גינוני דיווה פסיכוטית. רז שכניק עשה חסד ולא השמיט את הרגע המזוקק הזה מהכתבה. מצד שני, העורך שלו כנראה לא שינן השבוע את תקנון "7 לילות" לפיו כשלמרואיין שלך מתפלקת יציאה מעניינת – חובה עליך לקדם אותה למשנה או לפחות לטיזר ולכתוב לפיה את כל הכתבה מחדש. יצאת חסה.

      שנאת זרים

      כנראה שהיה דיל טוב של כתבות מתורגמות על כושים, כי עיתוני סוף השבוע מלאים בהם. כמובן, שרק "מוסף הארץ" הרחיק עד כתבת שער לא ראויה עם תמונה של משפחת קוסבי האפריקאית. "ניו-יורק מגזין" התחקה אחר איתי אנגל שהתחקה אחר שורשיו של אובמה בקניה. הפעם למדנו שהאח הסטלן של אובמה מתכנן להוציא ספר ולהפוך למיליונר. יה מאן.

      עוד כושי מתורגם שמככב בסוף השבוע הזה הוא הבמאי של "פרשס", לי דניאלס, שהתראיין ל"אובזרבר". ב"תרבות מעריב" זיהו את הסרט החם הבא וסיפור חייו של דניאלס עושה בית ספר לקנייתים הבכיינים.

      כושי שלישי, אם כי לא ממש כושי, אפשר למצוא בדפי "7 ימים". זה כנראה גם הכושי המעניין ביותר, והיחיד מבין השלושה שלא ניתן היה להשיג בעבודה עברית. "רולינג סטון" תרמו ל"ידיעות אחרונות" ראיון עם בנו של בן-לאדן, ונחשו מה? הוא ראסטאפר שמשחק אותה במועדוני לילה בביירות. יה מאן.

      גיבורי תרבות

      עוד פשיטה על פחי הזבל בעורף האויב הסתימה בהצלחה. אחרי הראיון המעניין עם שלמה יידוב, שוב "תרבות מעריב" מספק שער שלא תוכלו למצוא ב"7 לילות". עמיר לב עובר על רשימת השירים באלבום ההופעה החדש שלו, וחושף את הסיפורים שמאחוריהם. פורמט לא חדשני, אבל קצר ולעניין.

      זה כבר שבוע שני ש"תרבות מעריב" לא מנסה להכתיר וואנביז בשקל כדבר הבא, אלא משקיע מאמץ בכיתת הדחויים של "ידיעות אחרונות". גם הפעם זה השתלם.

      ציוץ קטן

      @@@שער "סופשבוע" ממחזר את סיפורו של יוני בוקס הפצוע מהפיגוע בבר-נוער בתל אביב. הילד כבר אמר הכל ל"עובדה". עזבו אותו במנוחה.

      @@@שאול אדר מפוצץ את הבלון של אברהם גרנט בדיוק כפי שעשה לאחרונה לאביב גפן. נקווה שהפעם עורכיו של אדר יעמדו מאחוריו ולא יפתחו רגליים אם צופית תתלונן.

      @@@ב"ישראל השבוע" יודעים להעביר ביקורת על נתניהו כשצריך. דן מרגלית תוקף את ראש הממשלה על קידום חוק היורדים. מזל שהעורך היה ערני ומנע מהנושא לקבל ביטוי במשנה או בטיזר.

      @@@רגע לפני שהוא מתרסק על טבלאות הצפייה של ערוצי הנישה בכבלים, ליאון רוזנברג מנסה לשווק פרסונת בידור נושכת ומרעננת ב"7 ימים". בהצלחה עם זה.

      @@@זה כבר פטנט חדש: לעשות כתבה שחתום עליה אדם שערך קטעים מספרו ובישל אותם ליציקה אחת שהוגשה לקוראי "מוסף הארץ". שאפו אודי אלוני.

      @@@מילון עג'מי לפי רוביק רוזנטל ב"מוספשבת" חיוני לכל תייר בשכונה היפואית. מתברר ש"אתה חמור" בערבית זה ת'חמאר. עם שאר המונחים בטח תסתדרו לבד: אנתה מכוסה, שו דפוק אנת, סאר בלגן ברמלה.

      שיר ליאיר

      איזה אנשים מעולים האמריקאים, כל בעיה הם פתרים אחת שתיים/

      לא כמו סינים פרימיטיבים, או רוסים ממוסקבה, לאמריקאים יש על כל שאלה תשובה/

      עזבו את ניו אורלינס ואת הכלכלה הקורסת, גם פה יהיה אמריקה, כשיאיר יהיה בכנסת