ועדת הכלכלה של הכנסת דנה היום בתפקודה של רשות השידור. בפתח הדיון קרא יושב ראש הועדה חבר הכנסת אופיר אקוניס לועדים השונים ברשות השידור להפסיק בעיצומים כדי לאפשר שידור תקין.
ראש מחלקת החדשות ברשות השידור יורם כהן אמר: "כל קיצוץ בשידורים הוא פגיעה בעבודה החדשותית השוטפת. אני עובד בתנאים של שנות ה-60 כשאני מתחרה בערוצים מסחריים שעובדים בתנאים אחרים".
רן אפרתי, נציג ועד הטכנאים בקול ישראל אמר: "היינו בקידום הרפורמה ואז שמענו שמקצצים. אני מאשים יותר את האוצר מאשר את ההנהלה, אומרים לה לקצץ היא מקצצת. אבל העיתוי הוא עיתוי אומלל, שגרם למשבר ברשות בכל הסקטורים, האוצר להבנתנו לא מעוניין ברפורמה, המהלך הזה טרף את הקלפים. קיצצו אצלנו 50% מהשכר ויש היום חוסר כוח אדם בטכנאים. הגענו לסיכום עם ההנהלה על ירידה מהעיצומים והם יורידו חלק מהקיצוצים, הם הודיעו שהאוצר לא מאפשר להם את זה. האוצר היום מנהל את רשות השידור, מחר הוא גם יקבע לנו בתוכן את מי לשדר ומי לא".
חברת הכנסת יוליה שמאלוב ברקוביץ' קראה להעביר את רשות השידור להקפאת הליכים, כדי לפתוח אותה מחדש. "מגיע לנו שידור ציבורי ראוי" אמרה חברת הכנסת מקדימה.
חבר הכנסת אורי אורבך התנגד לדבריה של חברת הכנסת שמאלוב ואמר: "המשמעות של הקפאת הליכים היא סגירת רשות השידור. אנחנו לא נטביע את רשות השידור כי אז נישאר רק עם ערוצים מסחריים. ומתוך הכרותי עם הערוצים המסחריים, אוי ואבוי לנו אם לא יהיה ערות ציבורי. לדעתי יש אינטרס בערוצים המסחריים שקודם כל יסגר הערוץ הציבורי, נרוויח שלושה עד חמישה אחוזי רייטינג ואז נקים ערוץ ציבורי באחריות אולי של הערוץ המסחרי ובינתיים אנחנו מתעסקים פה אם יש נייר טואלט בשירותים".
שקלאר: "אנחנו לא יכולים ביום אחד להגיד שהכל עובד כמו שצריך"
מנכ"ל רשות השידור מוטי שקלאר אמר בדיון: "ההנהלה נמצאת במתח בין גירעון לבין ניהול, בין הרצון לייצר תוכן לנהלים שלא מאפשרים את זה, בין בירוקרטיה כזו או אחרת וטבעות שלא מאפשרות לך לזוז ובתוך המבוך הזה אתה צריך להביא שידור. שאף אחד לא ייתמם כאן. במשך עשרות שנים הצטברו דפוסי עבודה ואנחנו לא יכולים ביום אחד להגיד שהכל עובד כמו שצריך. לכן הלכו על הרפורמה כדי לסגור את מערכת כמו שהיא ולהפעיל מערכת חדשה".
שקלאר התייחס לטענות על חברות הייעוץ הפועלות בשירות רשות השידור: "זה גוף עם מסורת ארוכה, 1900 עובדים, הסכמי עבודה בעייתיים, אי אפשר לעשות את זה בלי יועצים. כדי להפריש 700 עובדים שלא ייזרקו לרחוב וכדי לייצר את התהליך של הסכמים חדשים צריך לשנות את כל מבנה הרשות, אתה חושב ששני פקידים יכולים לעשות את זה?"
"אני נמצא עכשיו במשא ומתן מול שפ"מ, אתה חושב שאני לבד יכול לעשות את המשא ומתן הזה? איך אפשר לעשות את הרפורמה מהגדולות במשק בלי משרדי ייעוץ? אני רואה את הביקורת כפלטפורמה מצוינת להגיע לרפורמה מוכנים ונתתי דוגמאות איך אנחנו חוסכים בעקבות זה. כל דבר מהסוג של שעות מזויפות אנחנו מעבירים לנציבות שירות המדינה, עושים אינסוף שימועים ועונשים, וחלק זה לא באשמת העובדים, אלה נהלים מלפני 40 שנה".
חברת הועד המנהל רחל קרמרמן אמרה: "טאסק הובאה ע"י הועד המנהל כדי לא לעשות טעויות. מצאנו עצמנו במצב של הנהלה חדשה והסכמי עבודה של עובדים עם שכר יסוד נמוך ביותר. הצירוף של זה עם הגוף הלא נהיל הביא לטאסק. תכנית הרפורמה בנויה על המלצות טאסק פרט להמלצה לסגור תחנות לא כלכליות. התפקיד שלנו כועד מנהל היה למנוע את הפגיעה בציבור".