רשות השידור- כאן יסתיימו שידורינו?

האוצר מציע: מסלול מואץ להפחתת האגרה

המשרד מנסה ליזום במסגרת הדיונים על תוכנית הבראה ושינויים מבניים ברשות השידור, גם הפחתה של 20% באגרת הרדיו והטלוויזיה

מירב ארלוזורוב ואופיר בר-זהר

משרד האוצר מנסה ליזום, במסגרת הדיונים על תוכנית הבראה ושינויים מבניים ברשות השידור, הפחתה של אגרת הרדיו והטלוויזיה. כיום גובה האגרה הוא כ-390 שקל בחודש למשפחה, והאוצר שואף להפחית את האגרה ב-20%.

ההפחתה תהיה חלק מהשלמת תהליך ההבראה של הרשות - עם הגעתה לאיזון תקציבי, תיכנס הרשות למסלול של הפחתה הדרגתית של הכנסותיה מאגרה במשך כמה שנים.

עם זאת, הפחתת האגרה תתאפשר רק בעתיד. כיום האוצר מוכן לשקול מהלך הפוך, של ייקור האגרה בשיעור שטרם הוחלט, במטרה לממן את תוכנית ההבראה. התוכנית אמורה לכלול פרישה של 700 עובדים בעלות של כ-700-900 מיליון שקל, וכן הקטנת גירעונה של הרשות ב-650 מיליון שקל.

הקטנת הגירעון אמורה להיות ממומנת מהלוואות שתיקח הרשות על עצמה, מסיוע של האוצר, ואם יהיה צורך - גם מייקור זמני של האגרה.

באוצר מעריכים כי במידה שתוכנית ההבראה תצא אל הפועל, אפשר יהיה לאזן את רשות השידור בתוך כמה שנים, ולעבור למתווה של הפחתת האגרה.

ההערכה הזו מסתמכת בין השאר על היכולת להגיע עם העובדים להסכמי שכר חדשים - כיום השכר הממוצע של עובד רשות השידור הוא 15 אלף שקל, ועלות העסקה שנתית שלו היא 250 אלף שקל.

הוצאות השכר מהוות 58% מהוצאות רשות השידור. אישור תוכנית ההבראה מותנה בהגעה להסכמה עם העובדים על שינוי הסכמי השכר שלהם, ומתן גמישות העסקה להנהלת הרשות - מחר יתקיים דיון מכריע על כך עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני.

אישור תוכנית ההבראה מותנה גם בהשגת שינויים מבניים ברשות השידור, בין השאר באמצעות הגדלת סמכויות ההנהלה, וכן הפיכת הרשות לגוף עצמאי שאינו מושפע משיקולים פוליטיים.

לשם כך מנסים משרד המשפטים ומשרד האוצר לקדם הצעת חוק שלפיה המינויים למועצת הרשות ייעשו על בסיס מקצועי, בידי ועדת מינויים בלתי תלויה, ולא על ידי שרי הממשלה. ההערכה היא כי ההשפעה הפוליטית על ניהול רשות השידור היא הגורם המרכזי שהביא לניוונה.

לפי ההצעה, יבוטלו הוועד המנהל ומליאת הרשות ובמקומם תמונה מועצת מנהלים בת 13 איש, שעם חבריה יימנו אישים מתחום התקשורת, התרבות, האקדמיה הכלכלה וכן נציגי ארגונים חברתיים.

הצעת החוק עברה בתקופת כהונתה של הכנסת הקודמת בקריאה ראשונה, אך בכנסת הנוכחית לא חודש בינתיים הליך החקיקה שלה.

יותר מדי עובדים, יותר מדי תקציב

עד כמה יש מקום להתייעלות של רשות השידור עולה מהשוואת פעילותה של רשות השידור עם זאת של ערוצי שידור אחרים, כמו ערוץ 10 ותחנות הרדיו האזוריות. כך, ערוץ 10 מעסיק 380 עובדים, ותחנות הרדיו האזוריות מעסיקות 25 עובדים.

לפי אומדן של שמונה תחנות רדיו ותחנת טלוויזיה אחת - פחות או יותר זהו המבנה של רשות השידור כיום, כולל ערוץ 1 ושידורי קול ישראל בשמונה תחנות שונות - אפשר לקיים את הגוף עם 580 עובדים. בפועל, רשות השידור מעסיקה 1,800 עובדים - יותר מפי שלושה מכך.

גם בתום תוכנית הבראה היא אמורה להמשיך ולהעסיק 1,100 עובדים - יותר מפי שניים מהיקף ההעסקה בערוץ 10 וברדיו האזורי.

עם זאת, אחת הביקורות של העובדים על מתווה הרפורמה היא שכמות העובדים שיישארו לא תספיק לביצוע המשימות השוטפות.

השוואה נוספת נוגעת לתקציב הרשות - 800 מיליון שקל בשנה, לעומת תקציב של 500 מיליון שקל בערוץ 10 ועוד כ-10-15 מיליון שקל בשנה - תקציב של תחנת רדיו אזורית. כלומר, התקציב הראוי לרשות אמור היה להיות 600 מיליון שקל.

משמע, היקפי התקציב של הרשות גדולים עדיין במידה ניכרת על צרכיה האמיתיים - בהשוואה לתקציבים שלפיהם פועלים גופים עסקיים.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully