וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

מדור סוף

עמית הרמן

20.3.2010 / 19:20

עמית הרמן פצח בשיר כשראה על שער "סופשבוע" איור של יאיר, מה התאכזב כשגילה שזה לא תחקיר, אלא מיחזור של מידע באופן בלתי סביר

לא קלטו את המסר

גידי וייץ העניק ל"מוסף הארץ" שי לחג וסיפק כתבת פרופיל עדכנית על עורך-הדין אורי מסר לקראת עדותו נגד אולמרט. מקורביו מספרים על אדם שהשתקם מאז חציית הכביש התימהונית שלו, ומוכן לדפוק את חברו לשעבר. סיפור שער קלאסי, אבל בהארץ העדיפו למחזר את מרואיין הבית של רפי רשף – חזי שי.

סיפורי השבי שלו הוצגו כבר פעמים רבות, וההחלטה לקדם את הכתבה לשער תמוהה על רקע שידור הסרט "שבויים" ביום חמישי שהביא בהרחבה את סיפוריהם של שבויים ישראלים. גם בתוך הכתבה מתוודה אסתי אהרונוביץ' ששי הוא המרואיין הקבוע בכל פעם שצצה איזו עסקת שבויים חדשה. לפחות אבי ניר יכול להיות מרוצה. הכתבה נפתחת ונסגרת בהתייחסויות לסדרה "חטופים". השידור מעל הכל.

שער לקט

לא לזה התכוונו בשבוע שעבר כשכתבנו שהגיע הזמן להרים את הכפפה ולהכין כתבה על המירוץ לצמרת של יאיר לפיד. "סופשבוע" מציג אוסף ידיעות ליאורה ישנות, חיטוט בארכיונים של קשת ופרשנינו: רביב דרוקר, רונן צור, חנן קריסטל, אברהם פורז, אמנון דנקנר רפי מן וח"כ כרמל שאמה. אף אחד מהם לא מספק גילוי חדש לרונן טל. הכדור עובר לישראל היום.

והגיע הזמן שבמעריב יבינו שאיורים הם לא הצד החזק שלהם. או לפחות ישתדלו לא להתגאות בהם בשער המוסף.

סוף הדיאלוג

אחרי שהבינו שפורמט האמן מראיין אמן לא תמיד פוגע, הלכו ב"7 ימים" על קונספט אמן מדבר עם עצמו. יהודה פוליקר כותב מונולוג שנועד לקדם דיסק חדש ואת הסרט עליו בערוץ 10. למרות הטענה המתבקשת כלפי הראיון צריך לזכור שפוליקר אינו נוהג להתראיין ולכן הכתבה מצדיקה שער.

נקווה שלפחות הסרט לא יעצבן את ראשי הממשלה. רק חבל שבבוקסה עם יוצרת הסרט טלי בן-עובדיה לא השחיל דני ספקטור איזו שאלה על החיים החדשים שלה אחרי מיקי ויעקב.

בגרסת הכרומו של "7 ימים" מופיע מונולוג ארוך של קובי אוז. אין מה לעשות, חייבים למלא עמודים. גם אם מדובר בקשקוש רוחניקי.

ושוב איתכם

אי אפשר להעביר סופשבוע בלי התכתשויות ברנז'ה. במסגרת מלחמת האין ברירה של נוני, נמרודי ושלדון מספר בן כספית על מפגש עם עורך "ישראל השבוע" גונן גינת ביום שישי בקול ישראל. כספית התווכח איתו על האופן שבו "ישראל היום" ניסה לגמד את המשבר עם ארה"ב.

גונן גינת כנראה יצא בג'ננה מהראיון ברדיו והפקיע עמוד דעה ב"ישראל השבוע" כנגד מוזס שמנסה לדבריו להפיל את נתניהו מסיבות אישיות. הוא שולף מהארכיון את הכתבות נגד ביבי, מדבר עם עובדים מפוחדים בידיעות ושוב מזהיר מהסכנה לדמוקרטיה.

ב"ידיעות אחרונות" הולכים על יעד מקורי יותר במפת האינטרסים הסבוכה של נוני מוזס (בכל זאת, אתר האינטרנט של רשת חוסה בצילו של ynet). רז שכניק שב ובועט בגופה החבולה ממילא של הזכיינית רשת. הוא מונה את כל התוכניות שצללו ברייטינג ובראשן שבוע סוף, מסמן אשמים ומציע אלטרנטיבות ניהוליות.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

הטיפול שמאריך את חייהם של חולי סרטן ריאה

בשיתוף העמותה הישראלית לסרטן ריאה

איינשטיין למתחילים

שאפו אמיר זיאת על עבודה מעולה בשביל החוג לתקשורת. אבל מה שעובד על המרצים שלך בקורס לעיתונות כתובה, לא אמור להפוך לכתבת שער בעיתון ששואף להיות הנקרא בישראל.
"ישראל היום" מתגאה בראיון נדיר, לכאורה, עם איינשטיין אבל כפי שקוטנר מסביר בבוקסה המצורפת, אריק לא באמת כזה סרבן ראיונות. הוא לא אוהב את מעמד הראיון העיתונאי
אבל כל תחקירנית יודעת שכשמרימים לאריק טלפון הוא מלרלר.

ואכן הראיון הוא תרגיל לתחקירנית המתחילה: תחילה קוראים את הערך של אריק בוויקיפדיה ואחר-כך שואלים את השאלות הברורות: הפועל ת"א, קלטת ילדים, הסתגרות בבית. בגידת הקהל נותרה בחוץ.

ואם כבר מדברים על בגידת הקהל, אז כמה עמודים אחר כך מביא חגי אוזן תחקיר מעניין על ההופעות הלא רווחיות של הזמרים המזרחיים בהיכל התרבות. זה טוב בשביל הכבוד המזרחי, אבל כסף לא רואים מזה. חבל רק שהתמונה המובילה של הכתבה היא צילום של חפירת החניון ליד היכל התרבות במקום איזו אלבינה מזמרת.

אני רוצה מלפפון

רועי צ'יקי ארד כותב מוכשר, אבל כתבת השער שלו עבור "7 לילות" שמסכמת עשור ללהקת פינג פונג היתה הזויה. משהו שמתאים יותר למוסף האקלקטי של תרבות מעריב. שם דווקא הצטיינו לבחור מתוך ליגת הדחויים של ידיעות את ג'וני שועלי. עינת ברזילי ניסתה לקחת את הראיון לכיוון המתחזק אבל שועלי מעדיף לתאר את עצמו כדתי אפור ולדבר תכלס.

סוף סוף שער מעניין ב"גלריה". ערן צור מתראיין לרגל אלבומו החדש. אבל העימוד המזעזע הרס לנו את ההתרגשות. הכתבה התחילה בעמוד השער, נדחקה לצד בעמ' 2 ומשם נשלחה לבית הקברות של הסודוקו. במקום להכין כפולה נורמאלית למישהו היה חשוב להעניק את הכבוד הראוי למצבם העגום של בתי הקפה במילאנו. ואנחנו אמרנו צ'או.

ציוץ קטן

@@@הזמינו תור לאורטופד: "7 ימים" קרנית 172 עמודים, "7 ימים" פוליקר עם 72 עמודים, "סופשבוע" עם 128 עמודים, מוסף הארץ עם 104 עמודים, "ישראל שישבת" עיקבי עם 64 עמודים

@@@זלזול בקוראים (1) חברת האופנה גולף יודעת להתמודד עם האיום של H&M. שרשרת המודעות הכפולות שלה ב"7 ימים" עוטרה בנקניקי טקסטים של רונן ברגמן על המוח שמאחורי הגרעין האיראני.

@@@זלול בקוראים (2) גבולות המיץ של הזבל נמתחו פעם נוספת: הפעם מביא "7 ימים" פוליקר כתבה על הנשים החדשות בחייהם של איציק זוהר ורמי קליינשטיין. צמד חברות בנות 22 שהצטלמו מלקקות אבטיח, מחזיקות רובי צעצוע ודוחפות סיגר לפה. ואנחנו רק רצינו לדעת מה קורה בפגישות עם יאיר וליהיא. כצפוי, נותרנו בלתי מסופקים.

@@@שאפו לשוש מולא שב"7 ימים" פוליקר ראיינה לראשונה את לאונרדו קוראה החייל שירה במפגין כפות בנעלין.

@@@לאן נעלם עורך "מוסף לשבת" של ידיעות שמתחת לאפו יצאה סדרת כתבות שחוזרות על עצמן על המשבר עם ארה"ב.

שיר ליאיר

יאיר מביא השבוע משל, בזה הוא אף פעם לא נכשל/

סיפור על מהגר משולי החברה, שכנגד כל הסיכויים השתלב בה בגבורה/

עם קצת עזרה מחבר ושמו יאיר הוא הצליח להשתלב, וכמו הרצל גם הוא נותן למדינה את הלב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully