פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדור סוף

      בחזית המאבק של מעריב נגד עיתון הארץ הוצבו בן דרור ימיני והתימהוני מ"האח הגדול", עמית הרמן מצא את הסוכריה שלו דווקא אצל ליאורה

      הולי שיט

      התוספות הפוליטיות של ידיעות ומעריב ניסו בסוף השבוע להתחמק מהדודג'בול ששמו אהוד אולמרט. בן כספית כותב ב"מוספשבת" על האיש שפוצץ את הפרשה: "אמינותו מפוקפקת מאוד. מסובך, נרדף, מחסל חשבונות". הוא גם רוצה שנדמיין מה יקרה אם החשדות לא נכונים ומזכיר לכולנו שאולמרט היה "ראש ממשלה טוב. אדם מוכשר עם יכולת ניהול מצוינת, חזון ואומץ אישי מדהים".

      בידיעות אחרונות מתחמקים באלגנטיות רבה יותר מניגוח ראש הממשלה לשעבר. נחום ברנע כותב טור שכולו הליכה מרשימה בשדה מוקשים. הוא נוזף באולמרט שלא התלונן במשטרה על ניסיון סחיטה בפרשה אבל גם מבין אותו. הוא מפריך את הטענות על חברות קרובה בין אולמרט לשמואל דכנר ,אותו הוא מכנה המעכר מאחורי הולילנד. ולסיום ב"הערה אגבית" מגלה לנו שאולמרט היה בחו"ל, בין היתר, לצורך טיפול רפואי. עוזרו של אולמרט, שכמובן אין לו שום קשר למידע שזלג לברנע, העדיף למסור "אין תגובה". איזו אצילות. חוץ מחוסר החשק לטנף על הידיד א.א, "המוסף לשבת" של ידיעות מעניק את הטיפול המעניין ביותר לפרשה כשצח שפיצן חושף מסמכים שמתארים את הליך השוחד.

      בינתיים ב"ישראל השבוע" דן מרגלית כותב טור מבלי שעידכנו אותו שהוסר צו איסור הפרסום על שמו של אולמרט. הדס שטייף ממחזרת את כל פרטי הפרשה לכתבה ברוח פינת הפלילים המיתולוגית שלה. ונדב שרגאי מספר לנו שוב על הבניינים הנוספים שצפויים להיבנות במתחם הולילנד. אבל למה לעזאזל לקרוא לזה חשיפה?

      ולסיום, מי שצלח את טורו של אמיר אורן בהארץ יקבל עט פארקר יוקרתי בשווי 14 אלף שקל. אורן מתאר אנקדוטה ממפעל איסוף העטים של אולמרט. אחרי שקראנו את הטקסט ארבע פעמים הבנו שא.א הוא חתיכת נהנתן.

      דב לא לא

      ההפניה בעמוד הכותרת של מעריב זעקה "לא יורדים מהארץ" ואנחנו ציפינו לפרויקט כותבים יוקרתי שמנגח את הבוגדים משוקן. במקום זה קיבלנו את בן דרור ימיני שמאשים את הארץ ההסתמכות על משפטנים משורות "מרצ ואולי שמאלה משם" (וכולנו יודעים שהוא מתכוון לעדאללה) ואת התמהוני מהריאליטי שמסביר לנו למה צריך להעמיד לדין את אלפון ושוקן.

      בן כספית חוזר לנושא האהוב עליו: הקרן החדשה. הוא מצטט דו"ח חדש של ספק התוכן האהוב עליו תנועת "אם תרצו". כספית שב ומסתמך על התעמולה שמפיץ הארגון במקום להציג נתונים אמיתיים שמגבים את טענות אותו ארגון שמונע מאג'נדה ימנית.

      הסוכריה של סוף השבוע שמורה לליאורה שמפרסמת בשנית שיחת טלפון שקיבלה ב-2005 מאורי בלאו. כתב הארץ התקשר לברר כיצד תוכל לעזור לו בכתבה בנושא סיריל קרן. ליאורה ההמומה לא הבינה למה הוא לא פונה אליה בענייני קרן מיכאלי, ואז בלאו הסביר לה שהיא אמורה להיות ליאורה גלאט-ברקוביץ'. ליוסי יהושע זה לא היה קורה.

      פרויקט הולילנד

      אפשר להעתיק הרבה פרויקטים מעיתונים מחו"ל, אבל כשזה מגיע ליום העצמאות ה-62 של ישראל צריך לשבור את הראש. אז מוסף הארץ הצדיע ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל ואסף שמונה יעל לוי בעשורים שונים לחייהן לשיחה אישית על תפיסת עולמן. אם אתם חובבי המדור "מצב משפחתי", אולי תתעניינו לשמוע שליעל לוי בת 42 מתל-אביב יש בת שעשתה שישה קעקועים שונים. הבונוס בכתבה היא בוקסת נתונים יבשה על הזמרת יעל לוי שלא התראיינה. אולי היא הבטיחה בלעדיות לרלי ואבנר אברהמי.

      "7 ימים" פנו לסלבריק'ה כדי שירכיבו את נבחרת הפגרים הישראלית. פרויקט יפה, אך די צפוי. פואד בחר ברבין. ציפי שביט בדודו דותן. קורין אלאל בענבל פרלמוטר. וזהריה חריפאי בחנוך לוין. רק ציפי לבני לא רואה ממטר ובחרה באבא שלה ח"כ איתן לבני. זה בטח ביאס את אברום בורג ובוז'י הרצוג ששמרו על פאסון ולא עירבו הורים. לעומת זאת הספורטאים העדיפו שלא להסתבך: מיקי ברקוביץ' בחר בשניים, רוזין וקליין. ויעל ארד בכלל זורמת ובוחרת את כל הי"א ממינכן. בתמונת המחזור המפוארת שפותחת את הכתבה מופיעים בתפקיד מנהלי בית הספר רבין ובגין. דוד בן גוריון נדחק לעמדת המורה להתעמלות.
      על שער "סופשבוע" מופיע פרויקט משומש מ"סגנון": מעצבים ישראלים מלבישים סלבריק'ה ישראלים. נורא.

      "ישראל שישבת" צילמו סלבריק'ה בביתם. שוב התעדכנו בשינויים האחרונים בסלון של גילה אלמגור שפותחת את הכתבה למרות שלא החליפה שטיחים מאז כתבת הפרומו לספרה ב"7 ימים".

      פורום החווה מכה שנית

      לפני חמישה חודשים כתב גלעד שרון במוסף לשבת של ידיעות אחרונות על יוסל'ה רגב וזאבל'ה עמית עליהם נכתב השיר "אנחנו שנינו מאותו הכפר". שרון ביקר אז את יוסל'ה, אך לא ראיין אותו אלא סיפק טקסט נוסטלגי וכתוב היטב על חבריו הטובים של אביו. כנראה שיוסל'ה סגר בלעדיות עם חברה אחרת בפורום החווה - מיקה אדלר, הבת של ראובן, שערכה את הסרט הדוקומנטרי על השניים שיוקרן בערוץ 10. אדלר ג'וניור גם כתבה עבור "ישראל שישבת" את הסינופסיס של הסרט שביימה יסמין קיני ובמסגרתו זכינו לסוג של ראיון ראשון עם יוסלה.

      בינתיים בכירי מערכת ישראל היום, עורך המוסף אהרון לפידות והעיתונאי הבכיר חמי שלו , ערכו ראיון חגיגי וממלכתי עם חבר בקבינט ישראל היום, יאיר שמיר (שמכהן כיו"ר מרכז שלם בירושלים, שנתמך על-ידי שלדון אדלסון). בהפניה לכתבה מתואר בנו של ראש הממשלה לשעבר כמטאור שעשוי להגיע להנהגת המדינה. הגילוי הנאות בירכתי הכתבה לא מטהר את הריח הלא נעים.

      אינדי אנה

      גם "תרבות מעריב" מחזיר אותנו חמישה חודשים אחורה, כנראה שזה פרק הזמן הלגיטימי למחזור חומרים. שער המוסף מציג את האינדי הישראלי הפורח, פרויקט שאסף להקות שוליים שכבר הופיעו על שער גלריה שישי. את דעתנו על הניסיון להפוך את מתחם גן החשמל לסיאטל ראו בלינק המצורף. אנחנו לא ממחזרים.

      בינתיים ב"7 לילות" מוסף ראשון לעורך החדש רביב גולן שמציג עסקים כרגיל. כתבת השער מקדמת את "נבלות" סדרה חדשה של HOT בכיכובם של צמד המרואיינים יהורם גאון ויוסי פולק. רז שכניק מספק את הסחורה הקבועה לקראת משחקי המונדיאל: התככים במחלקת הספורט ברוממה ועלבונו הצורב של יורם ארבל. בינתיים השינוי היחידי הוא בעיצוב טורי ביקורת הדיסקים. יש הפניות ליו-טיוב. הוריי.

      ציוץ קטן

      @@@גם השבוע מציינים ב"גלריה" יירצייט. הפעם 35 שנה לסרט "מופע הקולנוע של רוקי". לא יובל ולא חצי יובל.

      @@@שני מרואיינים נחשקים הפילו אותנו משעמום. איציק מרדכי ושפתו המכובסת ב"7 ימים" ויאיר נוה ב"מוספשבת" של מעריב, שזכה למגע מלטף מעמיחי אתאלי ולא נשאל בכלל על מה שענת קם העידה כ"לשכה ביזיונית מבחינת ביטחון שדה".

      @@@ברכות לנירה פרג על זכייתה בפרס גוטסדינר. תנחומים לעורכי "7 לילות" ו"תרבות מעריב" שראיינו בשבוע שעבר את המועמדים שהפסידו: ארז ישראלי ונעמה צבר.

      שיר ליאיר

      לפיד מגיש מקבץ שאלות ליום העצמאות, טור מיוחד למי שסבל בסופ"ש מעצירות/

      יש פה הרבה בעיות, כמו העדר הירארכיה בתרבות ושאלת זהות לא פתורה, ואיום אירני שמרחף, הו! זה פשוט נורא/

      כשבעל הטור הוא מדינאי, זו חתיכת תקלה, כי בעל הטור הרי רוצה להיות ראש ממשלה