פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדור סוף

      אחרי שקרא וצפה בדאבל של עו"ד אירית באומהורן, עמית הרמן מנחש את המשך הקריירה התקשורתית שלה ורגע לפני שהוא יוצא לחופשה, הוא מפנק אתכם במנה כפולה של שירה

      עו"ד ועוד

      זה כבר הפך לדפוס קבוע: בכיר ממורמר פורש ממערכת המשפט ופותח ג'ורה בעיתון. ידיעות אחרונות הרי תמיד שמח לספק במה לאויבי הפרקליטות והיועץ המשפטי לממשלה באשר הם. חשבנו לעצמנו, בכל זאת, שאפו למוסף לשבת של ידיעות אחרונות על השער עם אירית באומהורן, התובעת במשפט קצב. רק שבערב גילינו אותה ממשיכה לטנף גם אצל עמנואל רוזן ב"אולפן שישי", שם לצד תגובתו של מני מזוז (שהופיעה גם בידיעות) הוזעק לאולפן גם עו"ד רז נזרי ממשרד היועץ המשפטי לממשלה, שניסה, בהצלחה לעיתים, להפריך את טענותיה של באומהורן.

      עתידות: בקרוב תמצאי את עצמך על הפלזמה בתכנית של עמנואל, מיד אחרי "כוכב נולד" .

      שוקעים בבוץ

      אחרי יריית הפתיחה של ידיעות אחרונות בשבוע שעבר, הצטרפו ישראל היום והארץ לחגיגת העשור לנסיגה מלבנון. אף אחד לא נתן פייט רציני לידיעות שראיינו את אהוד ברק ושיחזרו עם גיבורי התקופה את הנסיגה. ב"הארץ השבוע" פרסו טיים ליין תחת הכותרת עשור ליציאת צה"ל מלבנון, אבל העשור מתחיל בפיגועי טרור ב-68 ומסתיים בהתחמשות חיזבאללה ב-2010. עמוס הראל טוען שאיומי המלחמה בצפון פחתו מעט, אבל מעדיף לפתוח את הכתבה במרמור על המוסף לשבת של ידיעות אחרונות שדפק לכולם את הפרויקט. בעמוד הבא חוזר שי פוגלמן לילדי צד"ל בחג הלאומי שלהם. וצבי בראל מספר לנו שבעל הבית בלבנון הוא החיזבאללה. בקיצור, האויב האנטי ציוני מרחוב שוקן לא אוהב להשקיע בחגים של גאווה לאומית.

      לעומת זאת העיתון של שלדון הולך על מסיבה כפולה. שני מוספי סוף השבוע מתעסקים בהרחבה בנסיגה. בשער "ישראל שישבת" מופיעים שני טייסים עם הכותרת "זכרונות מלבנון". בכותרת המשנה של הכתבה נכתב שהם השתתפו במלחמת לבנון הראשונה. הטקסט הוא כבר שיר הלל לחיל האוויר מ-48 ועד ימינו (שישים ימי מילואים בשנה, פק"ל). ואף מילה על הנסיגה. כתבה נוספת היא שיחזור הנסיגה עם אחד החיילים האחרונים שעזב את לבנון, ניר וולף . גם פק"ל. הראיון עם תא"ל צ'יקו תמיר ב"ישראל השבוע" הוא סוג של הישג, אבל לא בטוח שהיה שווה לשלם עליו את מחיר ההתעלמות מפרשת הטרקטורון וההדחה שבעקבותיה.

      הכוכבים של נוני

      "7 ימים" מציג בשער את ריטה שהחליטה לכתוב ספר ילדים על אגדת עם פרסית. שוב דיבורי דיווה נגועה שטוענת שהמתנה הגדולה שתוריש לבנותיה היא צניעות. מדהים איך ריטה לכאורה מדברת על הגירושין בלי להגיד שום דבר. גם לא את המילה רמי. מצד שני: מדובר בכתבה קלאסית של סמדר שיר. שאפו רונית ארבל.

      הלוזר הטלוויזיוני (וזה לא בגלל שהוא חמוד כמו ג'ורג' קוסטנזה) מתראיין לרענן שקד ב"7 ימים". הלוזר הקולנועי אקי אבני (וזה לא בגלל שהוא מגניב כמו וודי אלן) מופיע בשער מכוער ב "7 לילות". שני מרואיינים שמרגישים לנו מוכרים לפחות כמו הסלון של גילה אלמגור. לפחות למדנו שאחרי הסיבוב שלו בגולה, אקי אבני מחזק את הנאמנות וחושב שליברמן הוא "האיש הנכון במקום הנכון....אני מאמין בסלוגנים של ליברמן". אבני מסביר איך האמריקאים עושים את זה נכון ואומר שהסדרות המצליחות שם בעשרות השנים האחרונות הן סדרות משטרה. "אתה תהיה טוב למדינה. המדינה תהיה טובה איתך". חבל שבאבודים לא היו זקוקים לגופה של מחבל ערבי, זה היה יכול ללמד את אבני דבר או שניים על חוק וסדר. הטינופים של גוטליב על שליין, "ארץ נהדרת" ו"הכל דבש" לא מרשימים כשהם יוצאים מפיו של אדם שממתג את עצמו כלא מרשים.

      דאוד ויונתן

      ההפניה בשער "מוסף הארץ" מבטיחה את שובו של הנסיך הירוק. חלק ב'. לפי הספירה שלנו, זה כבר חלק ג'. או במילים אחרות, הניחו לו. הפעם רומזים לנו שהערבי שראה את האור הוא בכלל להט"ב. ובן זוגו הוא לא אחר מאשר מפיעלו בשב"כ. אבל בעמוד 20 אתם מבינים שלא יוסי ולא ג'אגר. הכל אפלטוני.

      ובכלל, "מוסף הארץ" חוזר לימיו האקלקטיים אחרי עומס הכתבות ההיסטוריות של השבועות האחרונים. שער המוסף הוא פרויקט הנצחת התרבות הגרמנית. זה עובר, אבל נראה שכבר מזמן לא ראינו במוסף הארץ תחקיר רציני בענייני הון-שלטון או צבא שכולל מסמכים סרוקים או חשבוניות פיקטיביות.

      פושטי היד

      לא היה צריך לאנוס את מגילת רות כדי לעסוק בעובדים הזרים, מספיק לדפדף בעיתונים היומיים ולמצוא איזו התבטאות גזענית של אלי ישי. או לאנוס את פסח, חג החירות. את השער של "סופשבוע" מבקרים ארבעה זרים החיים בישראל: כדורגלן, שגריר, אשת דת ובעלת מספרה.

      הכתבה שסוגרת את המוסף נשלפה מקפסולת הזמן של התרבות הישראלית, ומתאימה יותר לתקופת הזוהר של המקומונים. פרויקט מלצרים ממורמרים שאף אחד מהם לא מצטלם וחלקם אפילו לא מזדהים בשמם. חשוף את עצמך, המלצר א'. לפחות המסקנה המשמחת שעולה מהמוסף היא שהעובדים הזרים לא גונבים את העבודה מהמלצרים.

      ציוץ קטן

      @@@האם ניקול קראוס היא ספרית? לא. זאת רק תמונה של סודנית שעליה נכתבה הפניית השער של סופשבוע לכתבה על הסופרת וידידת ישראל.

      @@@זיו קורן התיידד עם בכיר בארגון שנור אמריקאי למען צה"ל. בעבר זה עזר לו להרים תערוכה בארה"ב. עכשיו הוא קיבל צ'ופר חדש מהדוד מאמריקה: צלילה באקווריום הגדול בעולם. דגים יפים.

      @@@היינו מצפים מיואב קוטנר להרים פרויקט מכובד יותר שיציין 40 שנה לשבלול מאשר עוד טור טרחני.

      שיר לקלמן

      העין השביעית של ליבסקינד פקוחה, יאיר לפיד? הרי הוא בדיחה/

      ויש גם ביקורת אופנה למתחילים, החולצה של יותם פלדמן?מעצבנת חיילים/

      היזהרי לך וולווט, אל תשימי פס, הבלוק הטרחני של קלמן, מופיע בעיתון המודפס

      שיר ליאיר

      לפיד מתנשא על הכתבים, כי רק הוא יודע מה הם אוהבים/

      ח"כים שמציעים הצעות חוק, גם אם מרובן בא לכם לצחוק/

      כולם מטומטמים, גם העיתונאים וגם הציבור ודרך אגב, חייבים לעשות משהו עם רשות השידור

      המדור יוצא לחופשה