נדחתה תלונה של מנהל שיבא נגד "עובדה"

בית הדין לאתיקה של מועצת העיתונות דחה תלונה של מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ זאב רוטשטיין נגד התכנית "עובדה". התלונה נולדה בעקבות כתבה ששודרה בתכנית בעונה האחרונה, ובה הובא סיפורה של הצעירה לבנת דניאל- שבמשך חודשים התלוננה על כאבים ודימומים, אך למרות זאת שורה ארוכה של רופאים לא גילתה כל הזמן הזה כי היא חולה בסרטן צוואר הרחם. במרכז הכתבה עמדה בדיקת "פאפסמיר" תקינה כביכול שעשתה דניאל בתחילת הבירור הרפואי, ואשר בדיעבר התבררה כשגויה. הכתבה תיארה את תלאותיה של דניאל, אולם נמנעה מלהטיל אחריות על רופא או גוף רפואי כלשהו.

בין השאר טופלה דניאל גם במרכז הרפואי שיבא – בחדר מיון ובאשפוז יום. פרופ' רוטשטיין התלונן בעקבות הכתבה כי בעוד ששמו של שיבא אוזכר בכתבה- שמו של בית החולים איכילוב, שלחדר המיון שלו הגיעה דניאל בשלב מאוחר - לא צויין. רוטשטיין טען כי מדובר בהשמטה מכוונת מתוך רצון להתנכל לו. בצל הדברים הוא ציין כתבת תחקיר שערכה עובדה לפני כשנה וחצי על בית החולים ועליו. בשל כתבה זו, הוא סירב לשתף פעולה עם הכנת הכתבה על דניאל ולאפשר צילומים בתוך שיבא.

מערכת עובדה טענה בתגובה להאשמות רוטשטיין, כי לא רק שלא היתה כל רדיפה כלפי שיבא. מאחר שהכתבה עסקה בטרגדיה של דניאל, שתחילתה בבדיקת הפאפאסמיר השגויה, צויינו באופן אחראי ומאופק המקומות שבהם עבדרה דניאל את הטיפולים ואף לא צויינו שמות של רופאים בכתבה. יחס מאופק זה היה נכון גם לגבי הטיפול בשיבא וגם לגבי איכילוב, וההבדל המינורי בין שני המקומות נבע מהבדל מהותי בעומק הטיפול שעברה דניאל בשני המקומות: בעוד שבאיכילוב דניאל הגיעה לבדיקה חד פעמית בחדר מיון, בשיבא היא הגיעה גם למיון – אך עברה בנוסף, שורה של טיפולים אצל שורה של רופאים נוספים. למען הסר ספק, בתכנית ששודרה שבועיים לאחר הכתבה, הבהירה התכנית שרק הביקור הראשון של דניאל בחדר המיון אירע בשיבא.

בית הדין קיבל את טענת המערכת וקבע: "השאלה באיזה בית חולים בדיוק טופלה (דניאל) ומתי היא עברה באיזה חדר מיון היתה משנית. יש לראות את נושא אי האזכור של בית חולים איכילוב בפרופורציה ראויה לעומת המשמעות והנושא האמיתי של הכתבה. הכתבה לא באה להכפיש ספציפית את המרכז הרפואי שיבא או את פרופ' רוטשטיין ועובדיו - אלא לחשוף את המחדל והליקוי במערכת הרפואית הרחבה"

בית הדין קובע כי אכן היה מקום מצד המערכת לאזכר גם את איכילוב וקורא לה להפיק לקחים מההשמטה, אך מבהיר כי "למערכת קיים שיקול דעת מקצועי רחב, שהינו חלק בלתי נפרד מחופש הביטוי וחופש העיתונות, וכי לא כל השמטה או טעות בשיקול דעת, עולים כדי הפרה החובה האתית לנאמנות לאמת… לא שוכנענו כי מדובר, כטענת המתלונן, במניפולציה והטעייה מכוונת שמטרתה הכפשה והשחרה של המתלונן. למערכת "עובדה" היתה אפשרות פשוטה וקלה הרבה יותר לפגוע ברופאים ובמרכז הרפואי שיבא, או להטיל עליו אחריות למחדלים ".

בהחלטה נמתחת ביקורת על פרופ רוטשטיין, שתקף גם את אופן הבאת התגובה בכתבה מטעם בית החולים. "האתיקה המקצועית אינה כוללת חובה לשדר כל תגובה במלואה וכלשונה", נכתב בהחלטה, "המערכת שידרה באופן סביר את תגובתו של שיבא, ולמעשה חסכה ממנו את הבושה בשידור תגובה לא עניינית שכולה ניסיון להטיל בוץ בשליח ('עובדה'), במקום להתמודד עם הסיפור הכאוב עצמו".

בשולי ההחלטה מציינים חברי בית הדין כי "בית חולים ממשלתי וציבורי, אינו יכול ואינו רשאי להטיל חרם על מוסד תקשורתי, ולמנוע את הגישה והתגובה העניינית מציבור הצופים, אך ורק בשל טענות או תחושות של מנהליו כלפי עורכי התכנית.