פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדור סוף

      אם אשתו של האלוף מרום הגיבה באצילות לפרשת מועדון החשפנות, איך תגיב ועדת טירקל לפרשת המשט? עמית הרמן קרא עיתונים והשבוע קבלו בונוס: הוא גם ראה טלוויזיה

      הכושי עושה את שלו

      ובכן, החרדי הוא הטורקי החדש. תוך התחשבות מופתית בעורכי המוספים הפוליטיים הגיעה פרשת עמנואל לשיאה ביום רביעי. יחד עם זאת, מקוריות לא תמצאו שם. תמר רותם נשלחה מטעם "הארץ השבוע" לשרטט את דיוקנו של יואב ללום, נחום ברנע הצטנף בפנקסו מול ילדה בת 8 שאמרה לו שהספרדים הם כושים, בן כספית במעריב ויוסי ורטר בהארץ נכנסים בראש הממשלה ומשמיעים ביקורת שלא תמצאו בישראל היום.

      למקהלה של הארץ ומעריב מצטרף הזמיר מידיעות אחרונות, יאיר לפיד, מי שעבורו נתניהו, סער, נאמן, ליברמן, ישי, אהרונוביץ, וגם ברק הם פחדנים (התחלה רעה למגעים קואליציוניים עתידיים) אבל כמו שבטח שמעתם, ללפיד אין כוונה להצטרף לפוליטיקה ואם כן, הוא ייצא לצינון של חצי שנה, אז הכל בסדר. גם ברגעים כאלה, בידיעות אחרונות לא שוכחים מיהו האויב האמיתי, וכך בעמוד הראשון של העיתון מול בני החושך, החרדים המפגינים, מתנוססת תמונתו של אלטון ג'ון ולא חלילה של השופט אדמונד לוי.

      שיר תשובה לרב חובל

      ועדת טירקל טרם החלה לגבות עדויות, אבל את הגרסה של האלוף מרום (צ'ייני), מפקד חיל הים לאירועים ולפועלו בכלל (ע"פ מקורבים, כמובן) יכולים הקשישים החביבים למצוא בכתבה הפותחת של "7 ימים". מדובר בסיפור של גאווה ישראלית: המקורבים של צ'ייני (כמובן מקורבים, אלא מה) מספרים על המפקד הנערץ, איש החזון, ההחלטי והבטוח בעצמו.

      ההתייחסות היחידה לפרשת מועדון החשפנות מופיעה כשאלה לחברו הוותיק ארנון אורי, שטוען שהסיפור הוצא מפרופורציות (כמובן) ושאישתו של מרום הגיבה לפרשה באצילות. ואם האישה סלחה, אז גם הועדה יכולה, כי נראה שבידיעות אחרונות כבר סלחו.

      יח"צ חם

      בזמן שמלחמת תרבות אחת משתוללת, נראה שהשלום והשלווה שבו לשרור בין מחלקת יחסי הציבור של קשת לבין ידיעות אחרונות. בחלוקת השלל השבועית של "כוכב נולד" קיבל "ישראל שישבת" את סיפורה של רוני גינוסר, המתמודדת האוטיסטית של התוכנית. עורכי המוסף יוצאים מפרופורציה ומשגרים את גינוסר הישר אל השער. "7 לילות" זכה בשער עם השופט החדש פבלו רוזנברג שלא קיבל את דף המסרים של מאיה קרבט לפני שפגש את רז שכניק. רוזנברג נכנס בכנופיית רימון, כמה ימים לפני שמנהיגות הכנופייה, מירי מסיקה וקרן פלס, מגיעות להתארח בתכנית.

      "תרבות מעריב" כרגיל לא מצליח להיות אלטרנטיבה ושולף מפח הזבל של הקומוניקטים את דיוויד דוכובני לקראת עונה חדשה של "קליפורניקישן". ועוד בתרבות השבוע: נעמה לנסקי ב"ישראל שישבת" התיישבה לסכם את פועלו של מיכאיל ברישניקוב. מההאז בין הזה היינו מצפים לפחות לענות לטלפון. יודעים מה, גם ראיון שאלות תשובות במייל היה מספק. סחטיין ליחצ"נית שהצליחה לשכנע את העורכים של לנסקי שיש ערך בלקט ראיונות של הקומרד. שאפו!

      עסקה אפלה בצפון

      ישראל היום אולי פתח רגליים לברישניקוב, אבל את השפגאט האמיתי ביצעו בסוף השבוע הזה בחברת החדשות של ערוץ 2. יוסי מזרחי הוא שהופקד מטעם החברה על סיקור תאונת הפגע וברח בה נהרג שניאור חשין, בנו של שופט העליון בדימוס מישאל חשין והחשוד בדריסה, טל מור, הסגיר עצמו באמצעות חדשות 2.

      הדיווח של מזרחי ב"אולפן שישי" היה באופן כללי, מה שאפשר לכנות, סלחני. בחור "נורמטיבי", סטודנט לאמנות שלא שם לב שפגע במישהו, ונזכר רק כשקרא את הדיווחים בבוקר. הקרדיט לפרקליטיו של מור הופיע כבר במשפט השני של הדיווח, אינפורמציה הכרחית אחרי הכל. לא הופתענו לגלות שמור התראיין בלעדית למהדורת השבת של חדשות 2. העובדות התבררו זמן קצר לאחר מכן. השמשה הקדמית של רכבו של מור היתה מנופצת והבחור הנורמטיבי מוכר למשטרה ובעברו שני רישומים פלילים.

      אדמה משוגעת

      כשהחרדים משתוללים, מוסף הארץ בוחר לחזור שוב לאוכלי השפנים עם עוד כתבה על מצבם של ותיקי הקיבוצים. כמו כל כתבה על התמוטטות החלום השיתופי, גם זו של אסתי אהרונוביץ נפתחת בתיאור טבע: הפעם אלו החמניות של נגבה שמרכינות את ראשן נוכח הפנסיה הזעומה שמקבלים חברי הקיבוץ המקשישים. מדובר בגרסת ההתיישבות העובדת למדור האהוב מסוף המוסף "מצב משפחתי", ואם תהיתם, המצב הוא חרא.

      מי שדווקא עושים חיים, הולכים לחדר כושר, ואם יש להם מזל חוטפים שפריץ מהזיעה של ברק אובמה על מגרש הכדורסל הם העובדים הצעירים של הבית הלבן. הרי לכם כתבה ששווה לתרגם, הרי לכם אנשים שבא לכם לבלות במחיצתם. הבוקסה על האנשים הקטנים שמתפעלים את עוזי ארד וניר חפץ בלטה בהעדרה. תמיד חלמנו לראות את ריבי מתקשורת רה"מ.

      ציוץ קטן

      @@@ המדור "תוצרת הארץ" של מוסף הארץ הלך השבוע צעד אחד רחוק מדי עם הקנטרנות. הביקורת על לימור לבנת שעלתה לבמה בערב שירי אלתרמן כדי לברך מעלה תחושה שכל מטרתו של איל מילס שכתב את הטקסט היתה לנגח את שרת התרבות, שעשתה את הדבר המתבקש. אם אין לכם חומרים, תגדילו את התמונה של ליבק. נודניקים.

      @@@ אחרי שהעיתון שלו הוציא אלבום ניצחון לחיילי השייטת האמיצים, רענן שקד מגלה ב"7 ימים" שהפשיזם דופק בדלת. בוקר טוב. גם שקד, כמו הקולגות בהארץ, מחליט להיכנס בלימור לבנת, רק שהוא יורד עוד יותר נמוך מנמוך. עולב.

      @@@ "תרבות מעריב" מוכיחים שהאצבע שלהם היא בכל מקום אחר חוץ מעל הדופק. דווקא בשבוע שבו תכניתו של מיקי רוזנטל משתפרת באחוזי הצפיה, למרות שמדובר היה בערב פתיחת המונדיאל ויאיר לפיד ממול קרס, רוזנטל מדורג במקום הראשון ב"אנשי השבוע" של המוסף, שטוען שהרייטינג שלו צונח.

      @@@למה תושבי ירוחם לא מרוצים? תוהה הפניית שער ב"סופשבוע" מעריב. ובכן, הם לא מרוצים כי הם לא גרים בתל אביב.

      @@@כפי שחזינו לפני קצת יותר מחודש, הכתבה של אילנה המרמן והנערות השב"חיות שיצאו ליום כיף בתל אביב מטעם האויב האנטי ציוני מרחוב שוקן, העלתה את הסעיף לפורום המשפטי למען ארץ ישראל. ידה ידה ידה, המשטרה פתחה בחקירה נגד המרמן. מקסימום, נבוא לבקר אותה בלונדון.

      שיר ליאיר

      כדי לא לעצבן את הרשות השניה, לפיד מפוליטיקה לוקח פניה/

      את הטור השבועי הוא מקדיש לשומן, איזה שיעמום, חבל על הזמן/

      אבל כשהחרדים פתאם מרימים ראש, בעמודי החדשות הוא לא רואה ממטר את רונית תירוש