חוק הרשיונות: אין חדש תחת השמש

תזכיר החוק של משרד התקשורת בנושא במעבר משידור בזיכיונות לשידור ברישיונות הופץ לגורמים שונים על ידי המשרד במטרה להעלותו בזמן הקרוב לוועדת השרים לענייני חקיקה. הצעת החוק, כמו גם הצעת חוק השידורים של משרד האוצר, מתבססת על המלצות דעת הרוב בדו"ח של ועדת מרדכי שהוקמה באוגוסט 2008, בראשותו של מרדכי מרדכי, מנכ"ל משרד התקשורת דאז.

על פי הצעת החוק יוענקו רישיונות לשידורים מסחריים לכל דורש שיעמוד בתנאי סף וללא הליך מכרזי. מטרת הצעת החוק היא להסיר את המגבלה על מספר הזיכיונות הקיימים לשם הרחבת מספר הגורמים המשדרים. הערוצים של בעלי הרשיון יופצו גם על ידי מערך ה-DTT ובעלי הרשיון הם אלו שיישאו בעלות הכרוכה של הרחבת התשתית.

בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי מאחר ועל פי המוצע יושלם שינוי שיטת ההסדרה ולא יוותרו בעלי זיכיון לשידורי טלויזיה ב-31 באוקטובר 2015, מוצע לבצע בתאריך זה את כל ההתאמות הנדרשות בחוק הרשות השניה, התקשורות וחוקים רלוונטיים נוספים.

מועד המעבר בין השיטות יתבצע ב-1 בינואר 2012, עד אז על הזכייניות להשלים את מחויבויותיהן. במסגרת השינוי מוצע כי הרישיון ינתן לתקופה של 15 שנים בכל פעם וכי הליכי בדיקה יתבצעו אחת לארבע שנים. הכללים והחובות של בעל הרישיון יהיו אלו הקיימים בחוק הרשות השניה וכוללים בין היתר: התחייבות להוצאה שנתית על הפקות מקור, הוצאה שנתית לתפעול שוטף של חברת החדשות, אפשרות רכישת שידורי חדשות, הוצאות והיקף שידור סוגה עילית, הוצאה על הפקות סרטים ישראלים, שידורים ברוסית וערבית וכן חובות ביצוע הפקות מקומיות והפקות מקומיות קנויות. במידה שיותר מבעל רשיון אחד יבקש את אפיק 22 או 10 תקיים המדינה מכרז בין הגורמים המעוניינים.

בעל רישיון חדש יזכה להגנת ינוקא, במסגרתה יוכל בשנתיים הראשונות לשדר מחצית מהיקף השידורים הנוגעים בהוצאה השנתית להפקות תוכניות סוגה עילית והפקת סרטים ישראלים.