פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מדור סוף

      דו"ח מבקר המדינה על חקירת חיים רמון, מוסיף עוד קיסם לאש בין ישראל היום לידיעות אחרונות. עמית הרמן שם על עצמו מסכה ודוהר קדימה

      היא הנותנת

      החופש הגדול התחיל ו"7 ימים" מארגן לנו חגיגת קיץ מהגיהנום. עזבו אתכם מהכתבה הסטרילית שהופיעה במוסף הארץ לפני שבועיים על חינוך מיני לנוער, דנה ספקטור מביאה את הדבר האמיתי: סיפורה של אחת שיודעת. הכתבה עמוסה בתיאורים פלסטיים, ועל פי סופר נני ספקטור והמרואיינת שלה מדובר בתופעה נפוצה הרבה יותר ממה שכולנו חושבים. הכתבה מעניקה הכשר לסימה קדמון שכתבה לפני כמה חודשים בשבחו של החיטוט במגרות הילדים. מעניין כמה הורים הלכו לקרוא ביומנים בסוף השבוע האחרון.

      לפי הסטטיסטיקה, לפחות 10% מהם גילו ביומנים שהילד/ה הם הומואים. מזל שבמיוחד עבורם הגיש "סופשבוע" של מעריב כתבת שער עם אסי עזר והוריו, פרומו לסרטו של עזר בקשת. במעריב הרוויחו שער ראוי מסכסוך הדמים בין הזכיינית לידיעות אחרונות, שם עוד אוגר אבק ראיון שנתן עזר לפני עליית העונה הקודמת של "האח הגדול". סיפור היציאה מהארון של אסי עזר כבר סופר, אבל לאור ההקפאה שנכפתה עליו בחסות "7 לילות", הכתבה פחות מעייפת ממה שעלולה היתה להיות.

      דבר המחנך

      בן כספית ממשיך ב"מוספשבת" של מעריב, לחבוט בשק החבטות החדש שלו, אור קשתי, כתב החינוך המסכן של הארץ. גם השבוע זועם כספית על אופן הסיקור של הארץ את פועלו של שר החינוך. כספית משבח את המאמי החדש שלו על הנאורות והסובלנות, ובעצם טוען שהארץ מנהל נגדו קמפיין. ומי אם לא כספית מבין בקמפיינים?

      הנאורות והסובלנות של שר החינוך יעמדו למבחן נוכח הראיון שנתן ל"7 ימים" פרופסור זאב דגני מנהל גימנסיה הרצליה. דגני נכנס במסעות לפולין, בשיחות המוטיבציה של קצינים בבתי הספר, בלימודי פרשת השבוע בכיתות, מה שגרם לנו לתהות אם הוא ישוב למשרתו אחרי החופש הגדול. דגני סבור שלמרחב הוירטואלי לא צריך לחדור וממליץ למורים להשאר מחוץ לפייסבוק. את מה שעשו התלמידים והתלמידות שלו בקיץ, הוא יקרא, כמו כולנו, אצל דנה ספקטור.

      ים של חברים

      היה ברור שידיעות אחרונות יחגוג את דו"ח המבקר בפרשת רמון, אבל לנשף מסכות שכזה לא ציפינו. "יעלה ויבוא ממקום מסתורו 'הגרון העמוק' במשטרה", קורא דן מרגלית ב"ישראל השבוע" של ישראל היום, והנה הוא עולה ובא בידיעות אחרונות, הוא או שליחו.

      סימה קדמון נשלחה מטעם כנופיית פרידמן לפגוש את האדם שבזכותו נודע לרמון על האזנות הסתר (הרי, לא שחשבתם שהוא יתראיין בעיתון אחר). הגרון, שהגיע לראיון מחופש במסכה מושקעת, מוצג כאדם שבסך הכל רצה להתריע על עוולות המערכת ולא חיפש פרסום. האג'נדה של ידיעות אמנם זועקת לשמיים, אבל תודו בינינו, כל אחד היה רוצה חבר כמו גרון, ולא משנה עד כמה סימה נבהלה מהמסיכה שלו.

      חזרה לישראל היום, שם ב"ישראל השבוע" מוריד מרדכי גילת את המסכה. הוא זועם על 'עיתון הבית של רמון', שבו הופיע פרסום מטעה לפיו צותתו לרמון. כמה פסקאות משם כותב גילת על חבריו של רמון בתקשורת, להם יצטרך רמון להקדיש פרק בספר הזכרונות שלו: "אלה שאכלו מידיו ביודעין ושלא ביודעין כל סיפור, אמירה וטענה הזויה; לאלה שכתבו על תיקו הפלילי עובדות חסרות שחר; לאותם כתבים שקיבלו תדרוכים בתקופת משפטו ועליו לשידור כיחצניו הכמעט גלויים; לאותן עיתונאיות מאוהבות שהתנהגו כאילו מדובר בכוכב קולנוע והגיעו לראות את אלילן בבית המשפט". חיים של אחרים.

      יורים, לא פוגעים

      "בתרבות מעריב" הלכו השבוע על עיתון גרילה. הם יורים לכל הכיוונים, אלא שזה יוצא קצת צ'וקו מוקו. טענה מוזרה ש"חטופים", שירדה לפני יותר מחודש מבוססת על סרט דני מ-2004. מה נזכרתם? כותרת המשנה נפתחת במשפט תמוה ששומט את הקרקע מתחת לטענה התמוהה ממילא של הכתבה: "שבויים, מתברר, הם עניין אוניברסלי". צ'וקו מוקו, אמרנו.

      גם רשת חוטפת השבוע מתרבות מעריב, שם לא הולכים עם גל הפירגון ל"אחד העם 101", אחרי שאת ראיון הסט קיבלה רונה קופרבוים ב"7 לילות", ואת הכתבה על התופעה טחנו בגלריה באמצע השבוע, הולכים החברים בקרליבך על ראיון עם ניר ארז שיצר וכתב את שתי העונות של "אחד העם 1" יחד עם ארז בן הרוש ועכשיו בא להרוס את המסיבה ולנבא שלא בטוח שהסדרה תצליח. באסה.

      ובינתיים בממלכה השבעה של רביב גולן, חוזר עורך "7 לילות" לשמוליק קראוס כדי לשמוע ממנו בפעם האלף טינופים על ג'וזי כץ, אמדורסקי האבא (וגם הבן), אורי זוהר וחבריהם. גולן מתאר את יכולת התקשורת הלקויה של קראוס, את המשפטים השבורים, אבל יצא לגולן פוקס: בבוקר הפגישה ביניהם, קראוס חד כתער, מזל. הוא חד מספיק להשוואה בין ביצועיהן במיטה של ג'ניס ג'ופלין ואסתר עופרים. סך הכל הלכלוך אותו לכלוך וההנאה, אותה הנאה.

      ערבי טוב

      אם כבר כיבוש, אז שיהיה בעזה. בן דרור ימיני לא מבין על מה מתבכיינים ארגוני זכויות האדם, שהרי מצבם של רוב תושבי העולם גרוע יותר מזה של הפלסטינים בעזה. תוחלת החיים שלהם היא 73.68 שנים בממוצע, לעומת 50 בסומליה, תמותת התינוקות עומדת על של 17.71 לאלף, שזה פחות מבטורקיה ויש להם גם יכולת גישה לאינטרנט. תכלס, שיגידו תודה ויעשו לבן דרור לייק.

      וכמו שמעריב מוצא תמיד את מה שטוב בכיבוש, הארץ ימצא תמיד את מה שמבאס בו (וגם יפיץ את התעמולה לעולם במהדורה האנגלית המנג'סת). שי פוגלמן מספר במוסף הארץ על מערכת מחשוב משטרתית חדשה שבודקת את ביצועי השוטרים ויוצרת, על פי עדויות, אצל החבר'ה במחוז ש"י מוטיבציית יתר אצל החוקרים. על פי המערכת, לדג שמן במיוחד נחשבים צעירים פלסטינים מיידי אבנים שלכידתם שווה לשוטרים ניקוד רב, אם הם מודים הניקוד עולה ותחשבו בעצמכם מה צריך לעשות כדי לגרום להם להודות. פוגלמן מספר על מי שעל פי העדויות הוא הג'ורג' החדש, החוקר המשטרתי עמרם, או עמרן. או שאולי, או שאול. במשטרה אומרים שהכל שטויות ומדובר ביחסי ציבור גרועים של התוכנה. אם הייתם לוקחים את היחצ"ן של שלום חנוך, זה לא היה קורה.

      כמה עמודים קדימה במוסף נחשפים קוראי הארץ למה שכל תחקירנית מתחילה כבר שכחה. בכתבה שמקדמת את סרטו התיעודי של שלומי אלדר על תינוק מעזה, שנזקק להשתלת מח עצם, נזכר אלדר בתגובתה של מי שהיתה עורכת מהדורת חדשות 10 טלי בן עובדיה, כשהציע לה לעקוב אחר המשפחה. בן עובדיה השיבה לו: "עזוב שטויות, את מי מעניין תינוק פלסטיני". תכלס.

      ציץ קטן

      @@@אפשר רק לקנא ביובל אברמוביץ שקיבל נסיעה לפאריז על חשבון היחצ"נים של הוודקה שברוס וויליס הוא הפרזנטור שלה. לא ברור למה ב"ישראל שישבת" חושבים שהשנה היא 1987 ואנחנו מתים לדעת לאן יילך המתח המיני בינו לבין סיביל שפרד.

      @@@איפה הימים שדו"צ הצליחו להפיק טייס שהוא גם נקבה וגם הנכדה של אנטק צוקרמן. כל מה שהצליח בניהו לארגן למוסף לשבת של ידיעות, לכבוד סיום קורס טייס, זה חמישה טייסים עולים מחבר העמים. ועוד כמה חבר'ה מכפר ורדים ל"אולפן שישי".

      @@@אובססיה. ידיעות לא מפספסים אף ציון דרך בחייו של עדי שרון שנחטף לפני עשור על ידי מורדים צ'צנים ומקפידים לחזור אליו משל היה שלום חנוך.

      @@@נותרו עוד חמישה ימים לצעדה למען גלעד שליט וכבר עכשיו, בסך הכל שבוע אחרי, הטיפול של העיתונים נראה מאולץ. מזל שבר רפאלי ונינט טייב מצטרפות.

      שיר ליאיר

      כל מועמד יודע שכבר בפסקה הפותחת, צריך ללקק לבוחרים בתחת/

      להחמיא להם שהם נורא חכמים, גם אם עמוק בלב הוא יודע שהם מטומטמים/

      אלי ישי מעצבן ומצב החינוך לא מעודד/ בחייאת יאיר, צריכים אותך, מתי תתמודד?