סימן שאתה מפחיד

גם אחרי שנציבות המדינה פירסמה מכרז חיצוני לתפקיד מנהל לשכת העיתונות הממשלתית במקומו של דני סימן, ולמרות שהוא צפוי שלא להתמודד בו, הכתבים הזרים בישראל, בעבר ובהווה, מסרבים להתראיין בנושא. מספר רב של כתבים, גם כאלה שכבר אינם בתפקיד, סרבו לפניית וואלה! ברנז'ה להגיב לעזיבתו הצפויה של סימן, בטענה שעדיין לא ברור אם הוא אכן אינו ממשיך בתפקידו. כולם טענו כי הם חוששים לנקמה מצדו של סימן, מי ששימש בעשר השנים האחרונות כמנהל לע"מ.

מי שאינה חוששת היא ליסה גולדמן, עיתונאית פרילנס קנדית המדווחת מישראל. מכתב שכתבה גולדמן בשנת 2006 לנציב שרות המדינה שמואל הולנדר היה למעשה הטריגר לפתיחה בחקירה של הנציבות נגד סימן. גולדמן פרסמה בים שישי בבלוג שלה שורה של התנהגויות לא הולמות והחלטות שנויות במחלוקת של סימן. היא מסיימת את הפוסט במילים: "משאלתי היחידה היא שינהגו בדני סימן בהמשך חייו בדיו כפי שהוא התנהג כלפי אחרים בעת כהונתו בלשכת העיתונות הממשלתית". את תגובתה של גולדמן לא ניתן היה להשיג.

בשנת 2007 הכתבים הזרים דווקא הגיבו. נציבות שירות המדינה ניהלה חקירה על בסיס טענות של עיתונאים זרים ובראשם גולדמן, לפיהן סימן מתייחס אליהם בצורה בלתי הולמת ואוכף את הנהלים לקבלת תעודת עיתונאי בצורה לא שוויונית. במסגרת החקירה ניתנו עדויות של מספר כתבים זרים, להם הובטח כי עדויותיהם יישארו חסויות. נציבות שירות המדינה חתמה את החקירה בגינוי רשמי לסימן, שהמשיך לכהן כראש לשכת העיתונות. מאוחר יותר הופתעו אותם עיתונאים לגלות כי כלל העדויות הועברו ללשכת העיתונות הממשלתית.

נראה כי החשש של הכתבים הזרים לפיו פרסום המכרז הוא רק אפיזודה חולפת וכי סימן אינו ניצב באמת בפני סיום כהונתו, הנו מוצדק. כבר בשנת 2003 פורסם בהארץ כי סימן לא עבר את המכרז הפנימי, ובכוונת אביגדור יצחקי, מי שהיה אז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, למצוא אדם אחר לתפקיד, אולם שבע לאחר מכן, סימן עדיין המשיך למלא את תפקידו.

ככלל, כהונתו של סימן, הייתה רצופה בהחלטות מעוררות מחלוקת בדבר אופן פעולתו למול הכתבים הזרים והנפקת תעודות העיתונאי. בשנת 2002 במהלך ראיון שנתן למקומון "כל העיר" האשים סימן עיתונאים מכלי תקשורת עולמיים כי הם עובדים עבור הרשות הפלסטינית וכי בעקבות חרם שהטיל עליהם הועברו אותם עיתונאים לסיקור מקומות אחרים בעולם. בשנת 2003 פורסם בהארץ כי לשכת העיתונות הממשלתית פירסמה כללים חדשים לקבלת תעודת עיתונאי, במסגרתם כל בקשה לתעודת עיתונאי תועבר לבדיקה ביטחונית של השב"כ. העיתונאי יידרש למסור תצהיר בפני נוטריון על אמיתות הפרטים שמסר, וכן לשלם עבור הגשת הבקשה והתעודה, אז אמר סימן כי הדרישה לבדיקה בטחונית של השב"כ לא נועדה לפגוע בעיתונאים הפלסטינים, אלא דווקא למנוע את אפלייתם, בכך שתחול על כולם.